החללית הישראלית הראשונה של SpaceIL בשיתוף התעשייה האווירית, מצטיידת ב"קפסולת זמן", שתיקח עימה לירח >>
באירוע שהתקיים באמצע חודש דצמבר במפעל חלל בתעשייה האווירית, הציגה עמותת SpaceIL את "קפסולת הזמן" שתישא עימה החללית הישראלית הראשונה לירח. מדובר במאגר מידע עצום שנשמר על גבי שלושה דיסקים מיוחדים, שניתן לפרוק החוצה מהחללית.
החללית שרק בשבוע שעבר נחשף שמה – "בראשית" – תישא את הקפסולה ובתוכה: מאות קבצים דיגיטליים החל מפרטים אודות העמותה, פרטים על פרויקט בניית החללית והצוות, סמלים לאומיים, מטען תרבותי וחומרים שנאספו מהציבור הרחב לאורך השנים לטובת שליחתו לירח עם החללית.
קפסולת הזמן עתידה להישאר על הירח גם לאחר הנחיתה והשלמת המשימה. מאחר והחללית אינה צפויה לחזור לכדור הארץ, המידע הטמון בה עתיד להישאר בירח לזמן בלתי מוגבל, וייתכן שיימצא ויחולץ על ידי הדורות הבאים.
דוגמאות למידע שמכילה הקפסולה:
- מאגרי מידע כתובים כמו כרכי אנציקלופדיות ומילונים ב-27 שפות, כסמל למידע שנצבר על ידי האנושות כולה
- סמלים לאומיים ומסורתיים – כמו מגילת העצמאות, דגל ישראל, התקווה, תפילת הדרך, ספר התנ"ך ועוד
- מאגר מידע תרבותי – שירים ישראלים, דמויות תרבותיות מובילות, ספרי אומנות, ספרות ישראלית, ספרי מדע, תגליות ופיתוחים ישראלים שהשפיעו על העולם ועוד
- מידע אינפו-גראפי של מדינת ישראל הכולל מפות, תמונות נופי הארץ ועוד
- מידע אודות עמותת SpaceIL האנשים הפועלים בה ופעילותה החינוכית
- תיעוד המשימה מתחילתה הכולל שרטוטים מקוריים של החללית, נתונים ומידע כיצד נבנתה, המשימה המדעית ועוד
- "בחירת הקהל" – תמונות וקבצים שנאספו לאורך השנים בפעילויות פומביות רבות שנעשו ביוזמת העמותה דוגמת "סלפי לצד דגם החללית בנתב"ג", ילדים מציירים לירח ועוד
- ספר ילדים בהשראת המשימה לירח
כזכור, החללית תשוגר מקייפ קנוורל, פלורידה, שבארה"ב, על גבי טיל של חברת SpaceX של היזם הידוע ֶאלון מאסק. היא תהווה מטען משני ותשוגר לחלל לצד לוויינים נוספים, על גבי טיל מסוג פלקון 9. מועד השיגור הסופי טרם פורסם. מועדי השיגור כפופים לאילוצי חברת השיגור, אולם בחברה מעריכים כי השיגור יתרחש כנראה באפריל.
במעמד האירוע, ציין עידו ענתבי, מנכ"ל עמותת SpaceIL:
"זהו שלב נוסף בדרכנו לירח. הכנסת הדיסקים לחללית, שהם "קפסולת זמן" של ממש, מציינת את מוכנות החללית ליציאה לאתר השיגור בעוד מספר שבועות. הצוותים של SpaceIL והתעשייה האווירית השלימו את הרכבת ובדיקת החללית ומערכותיה, והיא ערוכה לתחילת המסע המדהים והמורכב המגלם בחובו חדשנות, יצירתיות ותעוזה. מסעה ההיסטורי של החללית, הכולל גם משימה מדעית, תורם תרומה משמעותית לקידום תעשיית החלל ונושא החלל בישראל."
יהונתן ויינטראוב, ממייסדי העמותה, ציין בעת שהכניס את קפסולת הזמן לחללית:
״זהו מעמד מרגש ביותר. איננו יודעים כמה זמן תישאר החללית על פני הירח ואיתה קפסולת הזמן, ייתכן מאוד כי בעתיד ימצאו אותה גורמים שונים שירצו ללמוד יותר על הרגע ההיסטורי הזה". עופר דורון, מנהל מפעל חלל בתעשייה האווירית, ציין: אנחנו גאים להיות המשימה הלא ממשלתית הראשונה בעולם שתצא לירח. לאחר שנים רבות שנחיתה על הירח נעלמה משיח החלל העולמי, אנו רואים עניין רב בקרב המעצמות העולמיות בחזרה אל פני הירח במגוון משימות מסחריות. אין ספק כי הידע הטכנולוגי הנרכש בתעשייה האווירית במהלך פיתוח ובניית 'בראשית' יחד עם SpaceIL, בשילוב יכולות החלל שפותחו במשך למעלה מ-30 שנה בתעשייה האווירית שמים אותנו בחזית העולמית ביכולת לממש משימות לירח"
החללית, שהרכבתה התבצעה בתעשייה האווירית, סיימה בהצלחה סידרת בדיקות לבחינת שילוב המערכות השונות בחללית (אינטגרציה), וסדרת ניסויים מורכבים, שמטרתן הייתה לבחון את עמידותה. במקביל, התבצעו בדיקות תיקוף ואימות לתפקוד החללית בתרחישים שונים בשלבי המשימה. בקרוב תעשה החללית את דרכה לאתר השיגור בארה"ב. לאחרונה הודיעו SpaceIL וסוכנות החלל הישראלית על שיתוף פעולה עם נאס"א, שיאפשר ל-SpaceIL לשפר את יכולת המעקב והתקשורת עם החללית לקראת הנחיתה על הירח, במהלכה ולאחריה. לפני מספר שבועות הותקן רפלקטור לייזר על החללית, שיאפשר לנאס"א לאתר את מיקום החללית על הירח. כמו כן, תשתף SpaceIL את נאס"א בנתונים שיתקבלו מהניסוי המדעי למדידת השדה המגנטי באתר הנחיתה.
אודות SpaceIL
SpaceIL הייתה המתחרה הישראלית היחידה בתחרות הבינלאומית של חברת גוגל, Google Lunar XPRIZE. כדי לזכות בפרס הראשון של 20 מיליון דולר, נדרשו המתחרים להנחית חללית בלתי מאוישת על הירח. התחרות הגיעה לסיומה הרשמי ללא הכתרת זוכה ב-31 במרץ 2018, כשגוגל הכריזה על סיום מתן החסות לתחרות. לאחר שהצליחה לגייס את המימון הקריטי הנחוץ להמשך פעילותה, SpaceIL הודיעה כי היא נחושה להמשיך במשימה ולשגר את החללית, ללא קשר לתחרות. במקביל, ממשיכה העמותה במאמצי גיוס המימון הנדרש להשלמת המשימה.
SpaceIL שואפת להניע "אפקט אפולו" בישראל: לעודד את הדור הבא של ילדי ישראל לבחור במקצועות המדע, ההנדסה, הטכנולוגיה והמתמטיקה (STEM); לגרום להם לחשוב אחרת על התחומים האלה; לייצר תחושות של יכולת, ולמעשה, לאפשר להם לחלום חלומות גדולים גם במדינה הקטנה שלנו. העמותה שואפת לשנות את השיח בישראל ולעודד בנות ובנים לראות במדע, בהנדסה, בטכנולוגיה ובמתמטיקה אפשרויות מלהיבות לעתידם. במהלך השנים האחרונות, העמותה פגשה והציתה את הדמיון לכמיליון ילדים ברחבי הארץ, באמצעות רשת ענפה של מתנדבים. מאז הקמתה של SpaceIL, הפכה המשימה להנחתת חללית ישראלית על הירח, לפרויקט לאומי ישראלי בעל ערכים חינוכיים, במימון כספי תורמים בעלי חזון. התעשייה האווירית, שהינה בית החלל של ישראל, הנה שותפה מלאה לפרויקט מיומו הראשון. במהלך השנים נוספו שותפים נוספים מהמגזר הפרטי, חברות ממשלתיות ואקדמיה. הבולטים מבניהם: מכון ויצמן למדע, סוכנות החלל הישראלית, משרד המדע, בזק ועוד.
מידע לגבי החללית עצמה
תהליך תכנון ופיתוח החללית, הכולל עבודה מאומצת של מהנדסים, מדענים ואנשי צוות, החל ב-2013 ונמשך עד לשנה האחרונה. החללית, שמשקלה כ-600 ק"ג בלבד, נחשבת לקטנה ביותר שנחתה אי פעם על הירח. גובהה מטר וחצי, רוחבה כשני מטרים והיא נושאת דלק המהווה כ-75% ממשקלה. מהירותה המרבית תעבור את 10 ק"מ בשנייה (36,000 קמ"ש!). לדברי עופר דורון: "שילוב נדיר של תורמים בעלי חזון, מייסדים בעלי חזון ומשוגעים לדבר בתעשייה האווירית וב-SpaceIL, הצליחו להרים פרויקט יוצא מן הכלל שמתאפיין בהיותו קטן במשאבים וענק בתוצאות. התעשייה האווירית אחראית על חלק גדול מהתכנון ההנדסי של החללית, הבנייה והניסויים.
מסעה של החללית אל הירח
רק שלוש מעצמות הגיעו עד כה לאדמת ירח (ארה"ב, רוסיה וסין). סוכנות החלל האירופית (ESA) וגם יפן, שיגרו לוויינים שרק הקיפו את הירח, מבלי לנחות עליו. המדינות שנחתו על אדמת הירח שיגרו בדרך כלל טיל ענק שנשא את החלליות השונות במסלול ישיר אל הירח. תהליך זה הוא יקר מאד ומחייב טיל ייעודי. "בראשית", בהיותה חללית קטנה שמשוגרת על-ידי חברה קטנה וחכמה, מתכוונת לעשות את הדברים קצת אחרת. מרגע שיגורה, היא תחל במסלול טיסה ארוך ומורכב. החללית תתנתק מטיל השיגור כשתגיע לגובה של 60,000 ק"מ מכדור הארץ ותתחיל להקיף את כדור הארץ במסלולים אליפטיים. על פי פקודה מחדר הבקרה, החללית תגביה את מסלולה בהדרגה סביב כדור הארץ, עד שקצה המסלול האליפטי יגיע לקרבת הירח. שם תפעיל החללית את מנועיה ותאט את מהירותה כדי לאפשר לכבידת הירח ללכוד אותה במסלול סביבו. מהרגע שהחללית תילכד במסלול הירח, היא תקיף אותו עד לעיתוי המתאים להיכנס לתהליך הנחיתה. תהליך הנחיתה יתבצע בצורה אוטונומית, על ידי מערכת בקרת הניווט של החללית. בסך הכל, צפוי המסלול לארוך כחודשיים מהשיגור ועד לנחיתה.
המשימה
עם נחיתת החללית הנושאת את דגל ישראל על הירח במהלך 2019, היא תחל בביצוע צילומים של אתר הנחיתה וביצוע מדידות של השדה המגנטי של הירח במסגרת ניסוי מדעי, המבוצע בשיתוף פעולה עם מכון וייצמן ונאסא. המידע יועבר לחדר הבקרה שבתעשייה האווירית במהלך היומיים שלאחר הנחיתה.
במידה והפרויקט אכן יסתיים בהצלחה, תהפוך מדינת ישראל הקטנה למדינה הרביעית בלבד בעולם שהנחיתה חללית על הירח. בהתחשב גם בעובדה שזו המשימה הלא-ממשלתית הראשונה בעולם שתצא לירח – ההישג מרשים אפילו עוד יותר.
(צילומים: תע״א)
