אתם עלולים לאבד את הראייה שלכם בגלל זיהום >>
מרכיבי עדשות מגע, היזהרו: הרגלי היומיום שלכם עלולים להיות מסוכנים משחשבתם. על-פי דיווח שפורסם לאחרונה, אישה בת 41 באנגליה איבדה את הראייה בעינה השמאלית לאחר ששחתה והתקלחה מבלי להסיר את עדשות המגע שלה. במשך חודשיים היא סבלה מכאבים, ראייה מטושטשת ורגישות לאור. כשהגיעה למרכז לרפואת עיניים בעיר מנצ’סטר (Manchester Royal Eye Hospital), כפי שדווח בכתב העת הרפואי בשפה האנגלית New England Journal of Medicine, אובחנה בעינה השמאלית צללית דמוית טבעת גדולה ושכבה של עכירות על קרנית העין. בבדיקת הראייה נמצאה תוצאה של 20/20 בעין ימין ו- 20/200 בעין שמאל, המוגדרת כעיוורון על-פי התקן האמריקאי.
לאחר שסיפרה לרופאים שהיא רגילה לשחות ולהתקלח מבלי להסיר את עדשות המגע שהיא מרכיבה דרך קבע, הם הגיעו מיד לאבחנה.
דלקת הקרנית (Acanthamoeba Keratitis) גורמת לכאבים עזים ונובעת מזיהום בקרנית העין – הכיפה השקופה שמעל שכבת הפיגמנט של העין (הקשתית), ואשר אחראית למיקוד האור. מקור הזיהום הוא בפרוטוזואה (protozoa), מיקרואורגניזמים חד-תאיים החיים בעיקר במים וידועים כמחוללי מחלות, ובמקרה הזה בפרוטוזואה מסוג אקנתאמבה פּוִֹליַפגה (polyphaga). בהתאם לידוע במרכזים לבקרת מחלות ומניעתן של ארה”ב, מזיק זה שכיח בטבע ונפוץ במיוחד בקרקע, באוויר ובמקווי מים מתוקים.
“הוא יכול להיות בכל מקום,”אומרת ליַלהַרג’ו (LeelaRaju), רופאת עיניים ומומחית לקרנית באוניברסיטת ניו יורק. בריכות שחייה, ג’קוזים, מקלחות, ואפילו מכלים של תמיסת מלח להשריית עדשות שפג תוקפם יכולים להוות מצע נוח לגדילה עבור האורגניזמים.
ממחקר שנערך בשנת 2006 עולה כי כ-85 אחוזים מהאנשים שלוקים בזיהום הם משתמשים בעדשות מגע. זו גם אחת הסיבות מדוע אין לחטא עדשות מגע במי ברז. מיקרואורגניזמים חד-תאיים אלו כה זעירים עד כי הם מסוגלים לחדור לקרנית דרך כל שפשוף קל בעין. המומחים משערים שה’יצורים’ הקטנים האלה ‘תופסים טרמפ’ על עדשות המגע השרויות בתמיסת מלח מזוהמת (או על אצבעות מלוכלכות שנגעו בהן בדרכן אל תוך העין). בנוסף, ייתכן שהם מסוגלים להיצמד לעדשות בזמן שחייה או מקלחת ביתר קלות מאשר לעין חשופה. על פי המרכז לבקרת מחלות, ייתכן גם שעדשות המגע עצמן גורמות לפציעות קטנטנות בקרנית, כך שהן יוצרות נקודת חדירה עבור הפרוטוזואה.
הזיהום גורם להיווצרות צלקות קבועות בקרנית, אשר מונעות סינון תקין של אור ומובילות לבסוף לאיבוד הראייה. האישה המוצגת במאמר זה עברה השתלת קרנית שנה לאחר הטיפול הראשוני, ויכולת הראייה שלה בעין שמאל השתפרה מ-20/200 ל-20/80. בכל מקרה, ההחלמה אינה מהירה או קלה.
“ישנן דרכים בהן ניתן לשפר את ההצטלקויות,” טוענת רג’ו, “אבל יש לעבור דרך ארוכה ביחס לדבר שניתן למנוע באופן מוחלט.”
הדרך הטובה ביותר למניעת הזיהום היא הקפדה על טיפול הולם בעדשות. אין לשחות, להתקלח או לישון עם עדשות, ולעולם לא לעשות שימוש חוזר בתמיסת סלין. יש לרוקן ולייבש את מיכל אחסון העדשות לפני שמוסיפים נוזל חדש. המומחים לנושא אינם בטוחים לחלוטין במשך הזמן הנדרש לזיהום כדי להתבסס בעין ולגרום לנזק, על-כן ההמלצה היא להסיר את העדשות ברגע שמורגשת אי-נוחות כלשהי.
“באופן כללי, עדשות מגע נוחות מאד לשימוש,” אומרת רג’ו. “לכן, כאשר יש הרגשה מוזרה, אי נוחות או טשטוש, יש להסירן.”אם אי הנוחות בעין נמשכת לאחר נטילת פסק זמן מהשימוש בעדשה, יש לפנות לרופא.
אולם, אין צורך לדאוג יתר על המידה: דלקת זו בקרנית היא נדירה. בארה”ב שיעורה הוא מקרה בודד עד שניים בקרב מיליון משתמשים לאורך שנה. החדשות הטובות הן שניתן להימנע ממנה. “יש להקדיש תשומת לב לעדשות,” מדגישה רג’ו. “עדשות מגע הן פתרון נהדר כל עוד מטפלים בהן, אך חשוב לזכור שהן קודם כל פלסטיק. אין שום סיבה בעולם שהן יימצאו על העיניים שלנו 24/7.”
