מדע פלוס
  • מדע
  • טכנולוגיה
  • טבע
  • חלל
  • מדע
  • טכנולוגיה
  • טבע
  • חלל
מדע פלוס
  • מדע
  • טכנולוגיה
  • טבע
  • חלל
  • מדע
  • טכנולוגיה
  • טבע
  • חלל
ראשי » מדע » קנאקים באצבעות לא מזיקים כפי שחשבתם!

קנאקים באצבעות לא מזיקים כפי שחשבתם!

רבקה שפרד ואדם טיילור (POPULAR SCIENCE) 12 במאי 2020

מה גורם לתופעת קנאקים באצבעות? לרוב מדובר רק בכמה בועות אוויר שיוצרות קנאקים במפרקים >>

קנאקים באצבעות לא מזיקים או מסוכנים - מדע - מדע פלוס

 

מפרקים יודעים להשמיע מגוון רעשים לרבות קולות פצפוץ, קולות היתפסות, נקישות, חריקות, אנקות, קנאקים וקליקים. המונח הטכני של הרעשים הללו הוא “קרפיטציות” (crepitus) מהפועל הלטיני “לקרקש”. אנשים בכל הגילאים יכולים לחוות קרפיטציות, אך הן הופכות שכיחות יותר בגיל מבוגר. אז מה בעצם גורם לקרפיטציות?

בועות אוויר הנוצרות בתוך מרווחי המפרקים הן הסיבה השכיחה ביותר לקנאקים. הקול הזה מתקבל במפרקים שבהם קיימת שכבה של נוזל המפרידה בין שתי העצמות. מרווח בין עצמות המפרק יכול להיווצר באופן טבעי כתוצאה מתנועה יומיומית של המפרק או במכוון, למשל תחת ידיו המיומנות של אוסטאופת. כאשר נוצר מרווח כזה, הלחץ הנמוך ברווח שבין עצמות המפרק גורם לגזים שבתוך הנוזל הסינוביאלי (חומר סיכה טבעי שנמצא בתוך המפרק) ליצור בועת גז המכילה חמצן, חנקן ופחמן דו חמצני. באצבעות למשל, בהן שכיח יותר קול קנאקים.

הקולות שמשמיעה הבועה הזו יכולים להיות מבהילים, במיוחד אם המפרקים שלכם משמיעים קולות שכאלה לעיתים רחוקות בלבד, אבל נדיר שהם מצביעים על בעיה כלשהי.

ויכוח מדעי על.. קנאקים

לאורך ההיסטוריה ניטשו ויכוחים רבים בנוגע לשאלה כיצד גורמת בועת האוויר הזו לקול הפצפוץ במפרקים. מחקר שנערך בשנת 1947 היה הפעם הראשונה שמומחים בתחום האנטומיה ניסו להבין את הקול הזה. הם הגיעו למסקנה שהבועות נוצרות אחרי שקול הפצפוץ כבר נשמע. אבל מחקר שבא בעקבותיו טען שקול הפצפוץ נובע למעשה מהתפוצצות הבועה.

הקונפליקט המדעי יצר ויכוחים רבים ולא בא על פתרונו עד שמחקר שנערך ב-2015 וכלל הדמיה רפואית בזמן אמת של מרווחי מפרקים הוכיח כי היווצרות הבועה היא זו שיוצרת את קול הפצפוץ (קנאקים באצבעות / מפרקים). אחר כך לוקח לגזים זמן מה להיאסף מחדש – וזו הסיבה לכך שלא ניתן לפכר שוב את הברכיים או את פרקי האצבעות באופן מיידי. אצל אנשים עם גמישות יתר (היפרמוביליות), שהיא היכולת למתוח את המפרקים מעבר לטווח התנועה הנורמלי, נוצרות קרפיטציות לעיתים קרובות. זאת מכיוון שהמפרקים שלהם מסוגלים להתרחק זה מזה בקלות ומאפשרים היווצרות של בועת אוויר. גמישות יתר (שאינה זהה לתסמונת גמישות יתר מפרקית) היא תופעה שכיחה מאוד המופיעה אצל 10-20 אחוזים מהאנשים. גמישות יתר היא תורשתית, ולכן קנאקים במפרקים יכולים לעבור מאב לבן.

סביר להניח שבילדותכם אמרו לכם שאם תפקקו את המפרקים תגרמו לדלקת פרקים. מחקרים רבים הראו שהטענה הזו אינה נכונה. אחד החוקרים היה כה חדור מוטיבציה לראות אם פכירת מפרקים אכן גורמת לדלקת פרקים, עד שהוא פכר את המפרקים באחת מידיו במשך 60 שנה. הדמיה שנערכה בעקבות הפעולה הזו הראתה שבשתי הידיים לא הופיעו סימנים כלשהם של מחלת פרקים.

לפעמים קיימת סיבה אנטומית לקול הזה. הדבר מתרחש כאשר גידים (מבנים עשויי רקמה המחברים את השרירים אל העצמות) עוברים מעל בליטות בעצם ואחר כך קופצים במהירות בחזרה למקום. הקול הזה מופיע לעיתים קרובות בברך בזמן מעבר מישיבה לעמידה או בעת עליה במדרגות, כאשר הגידים החוצים את הברך עוברים מעל המפרק. התופעה הזו הולכת ומתגברת עם ההזדקנות, מכיוון שהשרירים שלנו מאבדים מגמישותם וחלה ירידה בגודל ובחוזק שלהם. במקביל, שינויים המתחוללים בגידי השרירים הופכים אותם לנוקשים יותר. השינויים הללו תורמים לקולות הנשמעים כאשר אותן רקמות באות במגע עם העצם. לרוב קולות הנקישה האלה אינם מכאיבים ואינם מהווים סיבה לדאגה.

מתי קנאקים במפרקים מהווים סיבה לדאגה

בתוך המפרק, משטחי עצם המתחככים זה בזה מכוסים בשכבה של סחוס. הסחוס מרכך את עצמת החיכוך בין שתי העצמות. אבל, במקרים של מחלות מפרקים כגון דלקת מפרקים ניוונית (אוסטאוארתריטיס), הסחוס נשחק. השחיקה הזו מאפשרת מגע ישיר בין העצמות, שיוצר תחושת טחינה לא נעימה ומכאיבה המלווה בצליל צורמני לא פחות. ברחבי העולם, דלקת מפרקים ניוונית מופיעה אצל 50 אחוזים מהאנשים שגילם מעל 65. ניתן להקל על הכאב הנגרם כתוצאה מדלקת מפרקים ניוונית באמצעות מגוון טיפולים ויש לבדוק לעומק את סיבת הופעתו. מפרקים קולניים הם תופעה שכיחה. לרוב קיימת סיבה פיזיולוגית, ולא פתולוגית, למפרקים המשמיעים את קולם. במקרים כאלה, הקולות שמשמיעים המפרקים אינם צריכים להדאיג. למעשה, הוכח כי אנטילופות משתמשות במכוון בקנאקים של הברך כדי להדגים את יכולות הלחימה שלהן. אבל אם קול קנאקים מופק מהמפרק לאורך זמן או גורם לכאב, אנא גשו לרופא להיבדק.

מה גורם לקנאקים באצבעות - מדע - מדע פלוס
מפרקים קולניים (״קנאקים באצבעות״) הם תופעה הרבה יותר שכיחה – ובלתי מזיקה – ממה שחשבתם…

 

רבקה שפרד היא דוקטורנטית באוניברסיטת לנקסטר, ואדם טיילור הוא מנהל מרכז לימודי האנטומיה הקלינית (Clinical Anatomy Learning Centre) ומרצה בכיר באוניברסיטת לנקסטר. מאמר זה הופיע לראשונה ב-The Conversation.

תמונות: rfranca/Shutter ock/MossStudio

 

מדע פלוס באנר

 

גוף האדם ספורט רפואה
« פוסט קודם
פוסט הבא »
כתבות אחרונות באתר
כן, אנשים יכולים לטעום שמות ולשמוע צבעים

כן, אנשים יכולים לטעום שמות ולשמוע צבעים

אך זה עדיין לא ברור למה ואיך >>

לכתבה המלאה >
מה בעצם עושה ויטמין c סי?

מה בעצם עושה ויטמין c סי?

לכתבה המלאה >
למה אנשים טובים משחקים מלוכלך?

למה אנשים טובים משחקים מלוכלך?

לכתבה המלאה >
נתיחות לאחר המוות חשובות היום יותר מתמיד. והנה מה שהן יכולות לגלות לנו

נתיחות לאחר המוות חשובות היום יותר מתמיד. והנה מה שהן יכולות לגלות לנו

לכתבה המלאה >
מחקר חדש על זעזועי מוח ופרקינסון מספק סיבה נוספת להגן על הקודקוד

מחקר חדש על זעזועי מוח ופרקינסון מספק סיבה נוספת להגן על הקודקוד

לכתבה המלאה >
האם תרגול באמת מביא לשלמות?

האם תרגול באמת מביא לשלמות?

לכתבה המלאה >
מדוע התורים הארוכים בפארקים של דיסני מרגישים לנו קצרים כל כך?

מדוע התורים הארוכים בפארקים של דיסני מרגישים לנו קצרים כל כך?

לכתבה המלאה >
משחק מסוכן! פציעות הספורט הנפוצות ביותר

משחק מסוכן! פציעות הספורט הנפוצות ביותר

לכתבה המלאה >
מדוע כל כך הרבה מחלות מגיעות מעטלפים?

מדוע כל כך הרבה מחלות מגיעות מעטלפים?

לכתבה המלאה >
מה קורה כשאנחנו חולמים בהקיץ?

מה קורה כשאנחנו חולמים בהקיץ?

לכתבה המלאה >
ג׳ף בזוס רוצה לפתור את כל בעיותינו בכך שיטיס אותנו לירח

ג׳ף בזוס רוצה לפתור את כל בעיותינו בכך שיטיס אותנו לירח

לכתבה המלאה >
הבירה מאז ומתמיד היתה על השולחן

הבירה מאז ומתמיד היתה על השולחן

לכתבה המלאה >
אודות מדע פלוס

מגזין חדשות בתחומי מדע, טכנולוגיה, טבע וחלל. תוכן מקורי, בלעדי ואיכותי מהארץ ומהעולם. מדע פלוס – עניין לסקרנים.
בדיקת מהירות גלישה – Speed Test

קטגוריות
  • חלל
  • טבע
  • טכנולוגיה
  • מדע
קישורים
  • כתבו לנו
  • תנאי שימוש
  • מדיניות פרטיות
  • מפת אתר
עקבו אחרינו
מדע פלוס פייסבוק

עשו לנו לייק והשארו מעודכנים

© מדע פלוס - כל הזכויות שמורות | אין להעתיק, לשכפל, להפיץ, למכור, לפרסם, לשדר, או לעשות שימוש מסחרי או לא מסחרי כלשהו בכל או בחלק מהתוכן באתר, כולל: תמונות, איורים, טקסטים, סגנון עיצוב וכל דבר אחר המופיע באתר. זאת אלא אם ניתנה הסכמה חתומה מראש ובכתב ע״י הנהלת מדע פלוס.
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות כלי נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסטהגדל טקסט
  • הקטן טקסטהקטן טקסט
  • גווני אפורגווני אפור
  • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכהניגודיות הפוכה
  • רקע בהיררקע בהיר
  • הדגשת קישוריםהדגשת קישורים
  • פונט קריאפונט קריא
  • איפוס איפוס