קנאקים באצבעות לא מזיקים כפי שחשבתם!

לאורך ההיסטוריה ניטשו ויכוחים רבים בנוגע לשאלה כיצד גורמת בועת האוויר הזו לקול הפצפוץ במפרקים. מחקר שנערך בשנת 1947 היה הפעם הראשונה שמומחים בתחום האנטומיה ניסו להבין את הקול הזה. הם הגיעו למסקנה שהבועות נוצרות אחרי שקול הפצפוץ כבר נשמע. אבל מחקר שבא בעקבותיו טען שקול הפצפוץ נובע למעשה מהתפוצצות הבועה.

הקונפליקט המדעי יצר ויכוחים רבים ולא בא על פתרונו עד שמחקר שנערך ב-2015 וכלל הדמיה רפואית בזמן אמת של מרווחי מפרקים הוכיח כי היווצרות הבועה היא זו שיוצרת את קול הפצפוץ (קנאקים באצבעות / מפרקים). אחר כך לוקח לגזים זמן מה להיאסף מחדש – וזו הסיבה לכך שלא ניתן לפכר שוב את הברכיים או את פרקי האצבעות באופן מיידי. אצל אנשים עם גמישות יתר (היפרמוביליות), שהיא היכולת למתוח את המפרקים מעבר לטווח התנועה הנורמלי, נוצרות קרפיטציות לעיתים קרובות. זאת מכיוון שהמפרקים שלהם מסוגלים להתרחק זה מזה בקלות ומאפשרים היווצרות של בועת אוויר. גמישות יתר (שאינה זהה לתסמונת גמישות יתר מפרקית) היא תופעה שכיחה מאוד המופיעה אצל 10-20 אחוזים מהאנשים. גמישות יתר היא תורשתית, ולכן קנאקים במפרקים יכולים לעבור מאב לבן.

סביר להניח שבילדותכם אמרו לכם שאם תפקקו את המפרקים תגרמו לדלקת פרקים. מחקרים רבים הראו שהטענה הזו אינה נכונה. אחד החוקרים היה כה חדור מוטיבציה לראות אם פכירת מפרקים אכן גורמת לדלקת פרקים, עד שהוא פכר את המפרקים באחת מידיו במשך 60 שנה. הדמיה שנערכה בעקבות הפעולה הזו הראתה שבשתי הידיים לא הופיעו סימנים כלשהם של מחלת פרקים.

לפעמים קיימת סיבה אנטומית לקול הזה. הדבר מתרחש כאשר גידים (מבנים עשויי רקמה המחברים את השרירים אל העצמות) עוברים מעל בליטות בעצם ואחר כך קופצים במהירות בחזרה למקום. הקול הזה מופיע לעיתים קרובות בברך בזמן מעבר מישיבה לעמידה או בעת עליה במדרגות, כאשר הגידים החוצים את הברך עוברים מעל המפרק. התופעה הזו הולכת ומתגברת עם ההזדקנות, מכיוון שהשרירים שלנו מאבדים מגמישותם וחלה ירידה בגודל ובחוזק שלהם. במקביל, שינויים המתחוללים בגידי השרירים הופכים אותם לנוקשים יותר. השינויים הללו תורמים לקולות הנשמעים כאשר אותן רקמות באות במגע עם העצם. לרוב קולות הנקישה האלה אינם מכאיבים ואינם מהווים סיבה לדאגה.

מתי קנאקים במפרקים מהווים סיבה לדאגה

בתוך המפרק, משטחי עצם המתחככים זה בזה מכוסים בשכבה של סחוס. הסחוס מרכך את עצמת החיכוך בין שתי העצמות. אבל, במקרים של מחלות מפרקים כגון דלקת מפרקים ניוונית (אוסטאוארתריטיס), הסחוס נשחק. השחיקה הזו מאפשרת מגע ישיר בין העצמות, שיוצר תחושת טחינה לא נעימה ומכאיבה המלווה בצליל צורמני לא פחות. ברחבי העולם, דלקת מפרקים ניוונית מופיעה אצל 50 אחוזים מהאנשים שגילם מעל 65. ניתן להקל על הכאב הנגרם כתוצאה מדלקת מפרקים ניוונית באמצעות מגוון טיפולים ויש לבדוק לעומק את סיבת הופעתו. מפרקים קולניים הם תופעה שכיחה. לרוב קיימת סיבה פיזיולוגית, ולא פתולוגית, למפרקים המשמיעים את קולם. במקרים כאלה, הקולות שמשמיעים המפרקים אינם צריכים להדאיג. למעשה, הוכח כי אנטילופות משתמשות במכוון בקנאקים של הברך כדי להדגים את יכולות הלחימה שלהן. אבל אם קול קנאקים מופק מהמפרק לאורך זמן או גורם לכאב, אנא גשו לרופא להיבדק.

 

רבקה שפרד היא דוקטורנטית באוניברסיטת לנקסטר, ואדם טיילור הוא מנהל מרכז לימודי האנטומיה הקלינית (Clinical Anatomy Learning Centre) ומרצה בכיר באוניברסיטת לנקסטר. מאמר זה הופיע לראשונה ב-The Conversation.

תמונות: rfranca/Shutter ock/MossStudio