לאחר 54 שנים, הר געש באי באלי מתפרץ. בדיוק כמו רעידות אדמה, חיזוי זמן מדויק להתפרצות הר געש מסוים ובדיוק באיזו עוצמה הוא יתפרץ – עדיין בלתי אפשרי.

הר הגעש האינדונזי אגונג באי באלי רועש, פולט תערובת של גזים ורסיסים חדים של אפר בעמודה גבוהה של מאות מטרים לעבר השמים. שדות תעופה נסגרו, והמועצה הארצית לניהול אסונות של אינדונזיה הכריזה על דרגת הכוננות הגבוהה ביותר עבור תושבי האזור, והתחילה לפנות תושבים מהסביבה הקרובה.
סרטונים בשידור חי של ההתפרצות זמינים באינטרנט. עבור מקומיים וחוקרי הרי געש, מדובר בדז'ה-וו מחדש. בספטמבר, המוני רעידות אדמה בהר הגעש כפו על הרשויות לקבוע את דרגת הכוננות לגבוהה ביותר. אך הפעילות נשארה מאופקת. ענן דליל של אדים נפלט מתוככי אגונג, אך באוקטובר, אנשים החלו כבר לחזור לביתם. אולם, השבוע תושבי הכפרים הנמצאים במרחק של עד שמונה קילומטרים מהר הגעש (ובמקרים מסוימים עשרה) נאלצים שוב להתפנות. הם לא רק עומדים בפני רעידות משנה הפעם, אלא גם נפילת אפר, נהרות של סחופת מהירים המוכרים בשם להארים (lahar), ודאגות שמא התפרצות זו תהיה הרסנית כמו האירוע בשנת 1963, אשר הרג 1,000 אנשים באזור.
סיימון קארן (Simon Carn), חוקר הרי געש באוניברסיטה הטכנולוגית במישיגן, אומר שבנוסף להיותו סכנה בסדר גודל מקומי, לאגונג יש בנוסף באמתחתו היסטוריה של השפעות גלובליות. "ההתפרצות של שנת 1963 הייתה הגדולה ביותר באינדונזיה במאה ה-20, והייתה לה השפעה קטנה על האקלים מכיוון שכמות הגזים שנפלטו הייתה גדולה", אומר קארן. "זה מעניין לצפות בהר הגעש הזה מתעורר מחדש וישנה הזדמנות לבצע מדידות."
עם סך של 139 הרי געש, אינדונזיה מוכנה להתמודדות עם התפרצות יותר מרוב המדינות בעולם. אך זו עדיין תופעה מסוכנת. להארים, נפילת אפר, עננים של גז בחימום יתר וזרימת אפר במורד הר – כל אלו נשמעים כמו דברים מהם אנשים היו רוצים להימנע. אך איך יוכלו תושבים לדעת מתי תתרחש התפרצות? התשובה, כמו כל כך הרבה דברים בעולם הזה, מורכבת.
"קשה לחזות התפרצות געשית. קשה גם לחזות את ההתפתחות של התפרצות לאחר שהחלה", אומר קארן. "במקרים שכאלה, חוקרי הרי געש בוחנים פעילות הר געש על מנת להבין מה קרה אז, ולרוב הדבר הטוב ביותר בו ניתן להשתמש לחיזוי זה פעילויות קודמות."

ואז יש את הרעידות. המוני רעידות האדמה בספטמבר האחרון היו הסיבה המקורית שמדענים העלו את דרגת הכוננות באגונג. פעילות סיסמית מהסוג הזה לרוב מסמנת שמאגמה, בעומק של קילומטרים מתחת לפני שטח כדור הארץ, עולה בתוך הר הגעש. התנועה כלפי מעלה גורמת לתזוזה של הסלעים מעל, שבסופו של דבר נסדקים מהלחץ שנבנה. על פני השטח, רעידות אלו יכולות להיות אחד הסממנים שלא הכל רגוע במעמקים. לכן, חוקרים למדו לשים לב לרעידות אדמה בקרבת הרי געש. אך אין שני הרי געש זהים, וההתנהגות שלהם שונה גם כן. מעט רעידות עשויות לסמן שהתפרצות עומדת להתרחש, בעוד במקרים אחרים, ייתכן וזה לא יסמן שום דבר על פני השטח. במקרה של אגונג, רעידות אדמה קדמו להתפרצות הקטלנית בשנת 1963, אחריהן הגיעו זרימות לבה, ואז פיצוץ התפרצות מסיבית. הפינויים הנוכחיים מתוכננים להביא אנשים אל מרחק בטוח לפני שאירוע כזה מתרחש שוב.
כיום, מעורבים בתהליך גם לוויינים. טכנולוגיית GPS מודדת בליטות של האדמה מעל הר געש כאשר המגמה בתוך כדור הארץ מנסה למצוא מפלט. קארן משתמש במדידות לוויין לסיוע במדידת גזים שנפלטים מהרי געש, דבר אשר עשוי לסייע בחיזוי ההתנהגות ההתפרצותית העתידית שלהם. "זה עשוי פוטנציאלית לתת אזהרה מוקדמת להתפרצות אם ניתן לראות פחמן דו-חמצני משתחרר מהמגמה לפני שזו משתחררת אל פני השטח", אומר קארן.
חיזויים של לוויינים עדיין רחוקים מלהיות מערכת התראה בזמן אמת, כאשר ימים או שבועות חולפים בין מדידות עוקבות. עדיין, ניטור של סיסמיות, פליטות גזים, ושינויים בצורה ובתנועה של הקרקע, הובילו למספר תחזיות ופינויים מוצלחים. בשנת 1991, הר פינטובו בפיליפינים, אשר היה שקט במשך קרוב ל-500 שנים, חזר לתחייה, רעד, ואז פלט אדים. ניתוח זהיר של ההר הוביל לפינוי של יותר מ-60,000 אנשים לפני ההתפרצות. בשנת 2010, ניטור הפעילות של הר מראפי באינדונזיה הוביל לפינוי של 70,000 אנשים לפני התפרצות הר הגעש. בכל אחד מהמקרים, מאות נספו (840 בפינטובו, 350 במראפי) אך ללא הפינויים, מספר הנספים היה יכול להיות הרבה יותר גרוע. "אפילו עכשיו [באגונג] אנחנו לא יודעים אם זה יגדל או ידעך בהדרגתיות. מסובך למדוד את כמות המגמה בתוך הר געש", אומר קארן. בעתיד, חוקרי הרי געש מקווים שניטור מוגבר וחיישנים ולוויינים נוספים שייפרשו מסביב לעולם יקלו על חיזוי התפרצויות געשיות, למרות שזה לעולם לא יהיה פשוט, ויש צורך בתקציבים על מנת להקים מערכות לניטור הרי געש ולתחזק לוויינים בשימושם של מדענים לניטור הרי געש מלמעלה.