גאולוגים מסכימים שבמהלך 100-200 מיליון השנים הבאות, שטח היבשה יתאחד שוב, תוך כדי מחיקה של אוקיינוס >>
רוֹס מיטשל, חוקר עמית בבית הספר למדעי כדור הארץ וכוכבי הלכת באוניברסיטת קרטין בפרת', אוסטרליה
כשאנו גדלים כילדים, יוצא לנו לראות הרבה את מפת העולם. בכיתה ה', הראו לנו את אותה המפה, אבל שבע היבשות נעו ממקום למקום, כפי שעשו לפני מיליוני שנים. זה גרם לי לראות את כדור הארץ באופן חדש לגמרי. למדתי שבהיסטוריה של כדור הארץ התקיימו הרבה יבשות-על, עם שמות גדולים כמו רוֹדיניה, נוּנה ופנגיאה. כשגדלתי והתחלתי ללמוד גאולוגיה באופן פורמלי, הבנתי שמשום שהלוחות הטקטוניים שמהם עשויים פני כדור הארץ עדיין נעים היום, יהיו בעתיד יבשות-על נוספות. רציתי להיות זה שיחזה אותן.
גאולוגים מסכימים שבמהלך 100-200 מיליון השנים הבאות, שטח היבשה יתאחד שוב, תוך כדי מחיקה של אוקיינוס. אבל איזה אוקיינוס בדיוק הולך להיעלם הוא נושא רווי מחלוקת. כסטודנט לתואר שני, בניתי מודל ממוחשב שמראה כיצד צפון אמריקה ואסיה עשויות להיפגש אי שם ליד הוואי, תוך כדי מעיכת האוקיינוס השקט. לא כולם מסכימים. הרבה גאולוגים חושבים שאנו עתידים לשוב אל יבשת-על דמוית פנגיאה, שתעלים את האוקיינוס האטלנטי ותפגיש בין דרום אמריקה לאפריקה. אחרים (ואני נמנה עליהם) משערים שהאוקיינוס ההודי עשוי להיעלם, ושבתהליך הזה אוסטרליה תתמקם בין הודו ליפן.
לא יהיה קל לאמת אף אחד מהמודלים הללו. למרות שהמחשבים מאוד עוזרים לתחום שלנו, עדיין חשוב לאסוף נתונים בשטח. אבל גאולוגים לא יכולים לארגן ניסויים מבוקרים כפי שעושים הפיזיקאים או הביולוגים: הטבע כבר פעל ועשה את שלו, ולנו נותר רק לנתח את הראיות שנותרו מאחור. כרגע אני באוסטרליה, ועושה בדיוק את זה – אוסף דגימות סלע משכבות שונות. מדידת החתימות המגנטיות של סלעים מחלקים שונים בעולם מאפשרת לנו לשחזר את האופן שבו השדה המגנטי של כדור הארץ עיצב יבשות בעבר, ולשער לאן יזיז אותן בעתיד.
