מדע פלוס
  • מדע
  • טכנולוגיה
  • טבע
  • חלל
  • מדע
  • טכנולוגיה
  • טבע
  • חלל
מדע פלוס
  • מדע
  • טכנולוגיה
  • טבע
  • חלל
  • מדע
  • טכנולוגיה
  • טבע
  • חלל
ראשי » טכנולוגיה » אל תתנו למסכים להשתלט לכם על החיים

אל תתנו למסכים להשתלט לכם על החיים

קייטי ספראט ג’ויס (POPULAR SCIENCE) 27 במאי 2020

המסכים כאן כדי להשאר, אז עלינו ללמוד איך לחיות איתם >>

אל תתנו למסכים להשתלט לכם על החיים - טכנולוגיה - מדע פלוס
ככה החברים שלכם ואתם נראים? אם כן, אולי אתם צריכים פסק זמן.

 

אם פתחתם פעם אינסטגרם, מצמצתם לרגע, ואז הבנתם שאיכשהו עברו שעתיים, אתם לא לבד. הטבע הממכר של הטכנולוגיה הוא אחד מגורמי הלחץ המודרניים, כך שהרבה אנשים מחפשים אסטרטגיות כדי להפחית את משך הזמן שלהם מול מסך.

הגעתם למקום הנכון – אספנו כמה דרכים שאפשר לנקוט בהן בלי בושה, כדי לעזור לכם להפחית את התלות שלכם במכשירים ולהציב גבולות סבירים לשימוש בהם. וכן, אנחנו יודעים שיתכן ואתם קוראים גם את זה על המסך, אז הנה משהו קל להתחיל איתו: תנו לעצמכם הפסקה קצרה ועצמו את העיניים, קחו נשימה ארוכה וספרו עד עשר.

אל תתנו למסכים להשתלט לכם על החיים - טכנולוגיה - מדע פלוס 2
בדיקת הסלולרי או הטאבלט שלכם ממש לפני השינה עלולה למנוע מכם לישון היטב.

 

לרדת לפרטים: קצת מידע על זמן מסך

אנשים מבלים בממוצע יותר משלוש שעות ביום רק מול המחשבים, הטאבלטים והטלפונים שלהם. לתלות הזו במכשירים יש השלכות אמיתיות ומתמשכות, שמתחילות כבר בגיל הנעורים. למעשה, זמן מופרז מול המסך עלול לפגוע בהתפתחות של ילד, כך לפי מחקר עדכני שהתפרסם בירחון של הארגון האמריקאי לרפואת ילדים. נפלא. גם עבור המבוגרים לא מדובר במשהו פשוט.

"עודף זמן מסך מגביר את הסיכון למגוון רחב של השפעות שליליות", אומר קרייג סוֹצ'וּק, פסיכולוג מהמרכז הרפואי מאיו קליניק. "מבחינה גופנית בלבד, זמן מסך מופרז מעודד סגנון חיים לא פעיל ויושבני יותר, הגורר סיכון למגוון של מחלות כרוניות, כגון מחלות כלי דם ולב, וגם וסוכרת".

לפיכך, רק "לשבת מול המסך" עלול לגרום לכם לתחושת לחץ תמידית, כאשר האבחנה אינה טובה יותר עבור בריאותכם הנפשית. לדוגמה, התעסקות בהשוואות לא מציאותיות תוך כדי גלישה ברשתות חברתיות עלולה לגרום לכם להרגיש עצובים או מדוכאים. בריוֹנוּת- רשת וצורות אחרות של הטרדה עלולות להזיק גם הן, כאשר אנשים רבים מוצאים את עצמם הופכים להיות עצבניים יותר ככל שהם מבלים יותר זמן מול מסכים. אתם גם עלולים לחוש מוצפים ממטלות שונות שנמצאות באחריותכם או לאבד שעות שינה, אומר סוצ'וק.

"בהתאם לכל אדם, חלק הופכים להיות יותר קהים רגשית, כך שטווח הביטוי הרגשי שלהם, לחיוב ולשלילה, עלול למעשה להצטמצם", הוא אומר.

הבעיות אינן עוצרות כאן, שכן גם סוגיות קוגניטיביות וחברתיות עלולות להרים את ראשן. יותר מדי זמן מסך עלול לפגוע בכושר הריכוז שלכם, לפגוע ביכולת קבלת ההחלטות ולהגביל את האופן שבו אתם מעבדים רגשות, אומר סוצ'וק. "מצד אחד, יש לנו דרך נטולת גבולות להיות מחוברים יותר לאחרים, כמו בני משפחה וחברים החיים במקומות אחרים בארץ או בעולם. זה יכול להוות יתרון ענקי", אומר סוצ'וק. "מצד שני לעומת זאת, ישנו סיכון לפגיעה בכושר העמידות החברתי שלנו".

ביסודו, הקשר הוירטואלי המתמשך עם אנשים עלול להקשות על קיום תקשורת פנים-מול-פנים. יש אנשים שמתקשים לענות לטלפון כשהוא מצלצל או לבקש עזרה באופן אישי – ואלו רק כמה השלכות אפשריות של הפגיעה בכושר העמידות החברתי, מסביר סוצ'וק. זאת לצד העובדה שהמסכים מסיחים את דעתנו מבילוי זמן עם החברים והמשפחה ופוגעים במערכות היחסים הללו.

כדי להפחית את זמן המסך, איזון הוא הכי חשוב

סוצ'וק מנסח את זה היטב: "הטכנולוגיה היא חלק בלתי נפרד מהחיים שלנו. המטרה היא לא להיפטר מהמסכים, אלא [ללמוד] איך להשתמש בהם בצורה מאוזנת".

הכי טוב להתחיל מוקדם ולהציב מגבלות סבירות לבני נוער ומתבגרים. מבחינת ההורים, המשמעות היא לקבוע חוקים לזמן מסך ולהתנהג בהתאם כדוגמה. כלומר, אם אתם מבקשים מהילדים שלכם לא להשתמש בטלפונים בזמן הארוחה, אז גם אתם לא יכולים לגלול במסך המכשיר שלכם. ד"ר הווארד ליוּ, יו"ר המחלקה הפסיכיאטרית של המרכז הרפואי האוניברסיטאי של נברסקה, ממליץ למנוע מילדים גישה למכשירים או מסכים בחדר השינה שלהם לאחר שעה מסוימת – לרוב לאחר 9 בערב.

"כיבוי הרשת האלחוטית בזמן זה או ממש איסוף המכשירים עצמם זו התרופה הכי יעילה לשימוש לילי מאוחר", הוא אומר. בהקשר זה, מחקרים מעידים כיצד זמן מסך ללא הגבלה לפני השינה גורר השפעות שליליות על איכות ועל משך השינה. כדי להיאבק בזה, עצרו את השימוש בכל האמצעים האלקטרוניים (טלפונים, טאבלטים, טלוויזיות – כן, שמעתם נכון!) בערך שעה לפני שעת השינה המיועדת, אומר סוצ'וק. "זה עשוי להיות מאתגר לרוב האנשים, אבל זה מאפשר למוח להירגע ולהיכנס לקצב טוב יותר במחזור השינה שלו, הוא מסביר. "הקפידו להרחיק את המכשירים מחדר השינה. חדר השינה שלנו בבית צריך להיות המקום האחד המאפשר לנו לשחרר לחלוטין את הלחץ".

מזווית יותר כללית ולא הורית, זה באמת עוזר לשלוט במשך זמן המסך שלנו.

"זה טבע האדם להפחית באומדן הזמן שאנו מבלים ברשת [או] מחוברים". אומר סוצ'וק. קבלו את העצה שלו: הקדישו שבוע למדידה עצמית – אל תשנו את ההתנהגות שלכם, פשוט נצלו את ההזמנות ללמוד מהם באמת הרגלי הצריכה שלכם לשימוש במסך. אולי תנסו לצפות את ממוצע משך הזמן שלכם מול מסך ואז לראות האם צדקתם. "ניטור עצמי לבדו עשוי לפעמים להיות מניע חזק לשינוי", הוא מסביר. השלב הבא הוא ממש להגביל את זמן המסך שלכם. "זה יכול להיות קשה לביצוע, כי אין באמת משגיח מעבר לכתף שאוכף עלינו את המגבלות, אז יש צורך במחויבות אישית כדי לבצע זאת", אומר סוצ'וק.

אל תתנו למסכים להשתלט לכם על החיים - טכנולוגיה - מדע פלוס 3

 

הוא גם ממליץ ליצור תכנית לניצול הזמן החדש שהתפנה, שתעזור להבטיח שנתרחק מהמסכים שלנו ובתקווה, נעלה על המסלול להצלחה ארוכת טווח. תכנית שכזו עשויה לכלול רשימת מטלות חשובות לכם.

"שאלו את עצמכם האם יש לכם את הזמן והאנרגיה ביום נתון לקדם את הדברים האלו", אומר סוצ'וק. אחרי הכל, השקעת זמן ואנרגיה במסכים אומרת שיש לנו פחות זמן להשתתף בפעילויות אחרות שאכפת לנו מהן. חשוב לציין כי זמן מסך יכול להיות גם פרטני וגם חברתי. אז נסו למצוא איזון בין השניים. בילוי זמן עם אחרים מול מסכים (למשל, לצפות בתכנית האהובה עליכם) עשוי להפחית או להאט כמה מההשפעות השליליות של זמן מסך אינדיבידואלי, אומר סוצ'וק. אז קחו גם את זה בחשבון כאשר אתם מגדירים מטרות אישיות וביתיות לזמן מסך.

 

מדע פלוס באנר

אינטרנט גאדג׳טים מחשבים רפואה
« פוסט קודם
פוסט הבא »
כתבות אחרונות באתר
כן, אנשים יכולים לטעום שמות ולשמוע צבעים

כן, אנשים יכולים לטעום שמות ולשמוע צבעים

אך זה עדיין לא ברור למה ואיך >>

לכתבה המלאה >
מה בעצם עושה ויטמין c סי?

מה בעצם עושה ויטמין c סי?

לכתבה המלאה >
למה אנשים טובים משחקים מלוכלך?

למה אנשים טובים משחקים מלוכלך?

לכתבה המלאה >
נתיחות לאחר המוות חשובות היום יותר מתמיד. והנה מה שהן יכולות לגלות לנו

נתיחות לאחר המוות חשובות היום יותר מתמיד. והנה מה שהן יכולות לגלות לנו

לכתבה המלאה >
מחקר חדש על זעזועי מוח ופרקינסון מספק סיבה נוספת להגן על הקודקוד

מחקר חדש על זעזועי מוח ופרקינסון מספק סיבה נוספת להגן על הקודקוד

לכתבה המלאה >
האם תרגול באמת מביא לשלמות?

האם תרגול באמת מביא לשלמות?

לכתבה המלאה >
מדוע התורים הארוכים בפארקים של דיסני מרגישים לנו קצרים כל כך?

מדוע התורים הארוכים בפארקים של דיסני מרגישים לנו קצרים כל כך?

לכתבה המלאה >
משחק מסוכן! פציעות הספורט הנפוצות ביותר

משחק מסוכן! פציעות הספורט הנפוצות ביותר

לכתבה המלאה >
מדוע כל כך הרבה מחלות מגיעות מעטלפים?

מדוע כל כך הרבה מחלות מגיעות מעטלפים?

לכתבה המלאה >
מה קורה כשאנחנו חולמים בהקיץ?

מה קורה כשאנחנו חולמים בהקיץ?

לכתבה המלאה >
ג׳ף בזוס רוצה לפתור את כל בעיותינו בכך שיטיס אותנו לירח

ג׳ף בזוס רוצה לפתור את כל בעיותינו בכך שיטיס אותנו לירח

לכתבה המלאה >
הבירה מאז ומתמיד היתה על השולחן

הבירה מאז ומתמיד היתה על השולחן

לכתבה המלאה >
אודות מדע פלוס

מגזין חדשות בתחומי מדע, טכנולוגיה, טבע וחלל. תוכן מקורי, בלעדי ואיכותי מהארץ ומהעולם. מדע פלוס – עניין לסקרנים.
בדיקת מהירות גלישה – Speed Test

קטגוריות
  • חלל
  • טבע
  • טכנולוגיה
  • מדע
קישורים
  • כתבו לנו
  • תנאי שימוש
  • מדיניות פרטיות
  • מפת אתר
עקבו אחרינו
מדע פלוס פייסבוק

עשו לנו לייק והשארו מעודכנים

© מדע פלוס - כל הזכויות שמורות | אין להעתיק, לשכפל, להפיץ, למכור, לפרסם, לשדר, או לעשות שימוש מסחרי או לא מסחרי כלשהו בכל או בחלק מהתוכן באתר, כולל: תמונות, איורים, טקסטים, סגנון עיצוב וכל דבר אחר המופיע באתר. זאת אלא אם ניתנה הסכמה חתומה מראש ובכתב ע״י הנהלת מדע פלוס.
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות כלי נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסטהגדל טקסט
  • הקטן טקסטהקטן טקסט
  • גווני אפורגווני אפור
  • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכהניגודיות הפוכה
  • רקע בהיררקע בהיר
  • הדגשת קישוריםהדגשת קישורים
  • פונט קריאפונט קריא
  • איפוס איפוס