רובוט חדש וחמוד זה הוא חבילה שלמה של חיישנים וחוכמה. ככה זה עובד >>
אם כלי רכב אוטונומיים יתחילו להביא לנו מנות שווארמה ופסטה ואולי אפילו מנת ירקות מדי פעם – כפי שחברת המשלוחים Postmates מקווה שהם יעשו – הם יצטרכו ללמוד כמה כישורים חברתיים. דבר ראשון, הם יצטרכו ללמוד כיצד לפלס את דרכם במדרכות הומות אדם. הם גם יצטרכו לתקשר עם אנשים כדי לומר להם מה הם עושים, מכיוון שבוטים אוטונומיים ומכוניות שנוסעות לבד אינם יכולים לדבר או לעשות מחוות כמו בני אדם.
הדרואיד האחרון שנבנה כדי לשאת משלוחי טייק- אאוט, הוא בוט צייתן בשם סרב (Serve), ובחברת Postmates תכננו אותו לביצוע משלוחים קצרי-מסלול בסביבה עירונית. כדי לדעת מה קורה, הוא מצויד בחיישן לידאר בחלק העליון, שבו לייזרים מסתובבים מאפשרים לו להבחין בעצמים מסביבו ולדעת באיזה מרחק הם נמצאים. (זה דומה למה שמנחה מכוניות אוטונומיות בכבישים). וזה לא הכול. מאחורי כל עין מלאכותית נמצאת מצלמה, כאשר שישה התקני דימות נוספים מפוזרים סביב הרובוט. בתא המטען שלו יש חיישן נוסף שמאפשר ל-Postmates לדעת אם יש חבילה בפנים או לא.
"אחת מהחלטות המפתח המוקדמות שלנו הייתה להסתמך במידה רבה על תפיסה ועל היכולת של הרובוט לראות את הסביבה," אומר עלי קשאני (Ali Kashani), סגן נשיא רובוטיקה בחברת Postmates. (כאן חיישן הלידאר ממש עוזר). מכיוון שמדרכה היא "סביבה כאוטית ביותר," הוא מציין, הבוט צריך להיות מסוגל לקלוט הכל ולהבין מה לעשות.
רובוט זה, ואחרים כמוהו, גם חייבים להיות מסוגלים לאותת על כוונותיהם ליצורים האורגניים שהולכים לצדם (בדיוק כמו שמכוניות אוטונומיות עושות לעתים). למטרה זו, הוא מצויד במספר גישות. אחת היא שימוש בעיניים שלו, ואחרת היא טבעת של אורות צבעוניים שמקיפה את חלקו העליון.
נאמר שהוא רוצה לאותת להולך רגל שהוא עומד לתת לו לעבור, אומר קשאני. "הרובוט ישתמש בעיניים שלו ויביט מטה," הוא מסביר. הוא יכול לכוון את הגלגלים שלו באופן שיציין שהוא אינו מתכוון לחתוך אותם, וטבעת האורות בחלק העליון תיכנס ל"מצב מנוחה, שהיא כמו דפוס נשימה."
"כל הסימנים האלו יחד ירמזו שהוא עומד לעצור," מוסיף קשאני. הוא יכול גם להשתמש באורות שבחלק העליון, כמו "וינקר" – איתות לפנייה, שזה דבר אינטואיטיבי, והעיניים שלו גם יכולות להיות שימושיות בתמרון מסוג זה. "העיניים שלו גם מביטות שמאלה וימינה כאשר הוא פונה שמאלה וימינה," אומר קשאני.
השימוש בתנועת עיניים – וברמזים לא מילוליים אחרים – הוא אסטרטגיה טובה, אומר אהרון שטיינפלד (Aaron Steinfeld), פרופסור מחקר שותף באוניברסיטת קרנגי מלון (Carnegie Mellon), שמתמקד באינטראקציה בין אנשים לרובוטים ובמערכות תחבורה מתקדמות. הוא אוהב את העובדה שהרכב מסוגל לבצע "התנהגות מכבדת", שלדבריו אינה נפוצה אצל רובוטים.
סרב מיועד למדרכות, ושטיינפלד אומר שזו סביבה מאתגרת. קל לאנשים לזרום בצורה טובה עם ההמון – לרוב הם מסוגלים לעשות את זה (בדרגות שונות של הצלחה) תוך כדי בהייה בסמארטפון שלהם. עבור רובוט, זה לא קל. "למעשה אנו מנהלים מחקר פעיל על רובוטים שמנווטים בצורה חברתית בין אנשים כאשר הם נעים," הוא אומר. "וממש קשה לעשות את זה טוב."
דרך קלה לרובוט להתמודד עם תרחיש כזה? "אם הם מוכנים שרובוט ימתין שההמון יחלוף, הם יכולים לפתור רבות מהבעיות האלה פשוט בעזרת סבלנות," אומר שטיינפלד.
Postmates אומרים שהם מתכננים להשתמש ב ֶסרב באזור לוס אנג'לס תחילה וגם שהמטלה המיועדת שלו היא "להעביר ביעילות חפצים קטנים למרחקים קצרים". לדבריהם, הרובר החשמלי יכול לעבור מרחק של 48 ק"מ בטעינה אחת ומסוגל לסחוב כ-23 ק"ג.
וכמובן, Postmates והבוט שלהם סרב אינם החברה הראשונה שמתעתדת להשתמש ברובוטים כדי לספק סחורות, בין אם במדרכות או בכבישים. חברת רובוטי משלוח מוכרת היטב היא Starship Technologies, וישנה גם Nuro, אשר מייצרת רובוט אוטונומי גדול יותר שמיועד לכבישים ולביצוע משלוחים של מצרכי מכולת. לדברי נציג של Nuro, הם מתכננים להתחיל בפועל להשתמש ברובוטים אלו, שנקראים R1, "בקרוב" בעיר סקוטסדייל, באריזונה.
