בדומה לבני אדם, גם מכוניות מסיימות את חייהן. אולם הן אינן נקברות אלא חוזרות לגלגול חיים נוסף >>
מתקני הגריטה בארה"ב ממחזרים כ-31 מיליון כלי רכב מדי שנה. מסעם מתחיל במגרשי גרוטאות המצוידים במכונות ענקיות שהופכות הררי מכוניות הרוסות לחתיכות מתכת לשימוש חוזר. חלקי המתכת הממוחזרים נשלחים בהמשך לבתי יציקה כדי להתחיל חיים חדשים בתור מנועים. כך נראה המסע שלהם:
מטען
ערמות של גרוטאות רכב מתנשאות לגובה חמש קומות בחצר הגרוטאות של Padnos בגראנד רפידס, מישיגן, מגרש המשתרע על שטח של 81 דונם. הן אינן שוהות כאן זמן רב: התוכן של המגרש כולו מתפנה מדי יום וערמות חדשות תופסות את מקומן. שני מנופים, שכל אחד מסוגל להניף עד 25 טון, מעבירים את גרוטאות הרכב בלסתותיהם אל רצועה של מסוע, השולח אותן לעבר השמדתן הסופית.
ריסוק
מכונית הרוסה מחליקה מקצה רצועת המסוע שרוחבו כ-2.5 מטר לעבר מתקן הגריסה (מוסתר תחת האבק בצד ימין). אולם לא מדובר בקוצץ נייר משרדי: זוהי מטחנה הכוללת 14 פטישים שכל אחד שוקל בין 180 ועד 230 ק"ג ומסתובב במהירות של 500 סל"ד. הפטישים מרסקים במהירות מנועים, שלדות ופאנלים של רכב והופכים אותם לגריסת מתכת.
מיון
משאיות סמי-טריילר מובילות את המתכת מרחק של 18 ק"מ אל מתקן Eddy Current Plant, שם היא עוברת מיון והפרדה באמצעות רצועות ומכונות באורך 122 מ'. מכונה זו, הקרויה Kodiak, מסירה גושי פלדת אל-חלד. בדומה למתקני הביטחון בשדה תעופה, חיישנים מזהים הפרעות בשדה אלקטרומגנטי הנגרמות עקב נוכחות של מתכת. זרועות מכניות שולפות את המתכת מתוך זרם הפסולת.
ערימה
מעמיס חזיתי (שוּפל) עורם את שאריות פלדת האל-חלד לערמות כמו זו, בגובה כ-2.70 מ'. תוך כדי ניפוי שרידי הרכב המרוסקים, נוצרות ערמות דומות של אלומיניום ושל נחושת. חוטי החשמל יצריכו שלב עיבוד נוסף כדי לשחרר את המתכת היקרה מתוך שרוול הבידוד מפלסטיק.
יצירה
במפעל Saginaw Metal Casting, חברת GM הופכת 95 אחוז מהאלומיניום שמשיבות חברות כמו Padnos, לרכיבים של מנועי V6 חדשים. ומהם העצמים דמויי ארמונות החול המסודרים בצד שמאל? אלו חלקי התבניות שמהן ייצרו צילינדרים למנועים. (ונכון מאד, הם באמת עשויים מחול). כדי לייצר בלוק מנוע שלם, נדרשים 19 חלקים.
התכה
כבשן זה הוא הלב היוקד של בית היציקה. בתוכו, שני סילוני גז לוהטים מחממים את המתכת ל-1300 מעלות. גושים של אלומיניום במשקל חצי טון (מטילים) יושבים בתוך הלוע הפעור של הכבשן, ברוחב 5.80 מ', כדי להימס ולהישפך אל תוך אמבט גדול של מתכת נוזלית. מכאן זורמת הלבה כלפי מטה, לאורך מערכת של מעברים מחוממים אל תבניות היציקה.
יציקה
נעים להכיר – BFR. האות B מייצגת את המילה big (גדול),R היא robot (רובוט) ו-F… המבין יבין. רובוט זה – שהוא הגדול ביותר מבין כל 100 הרובוטים שבמפעל – יוצק בלוק מנוע אחד כל דקה. הוא מרים תבנית יציקה (בקדמת הצילום), ממלא אותה באלומיניום מותך ואז מניח אותה על המסוע בדרכה למרתף כדי להתקרר.
סיום
בני אדם ורובוטים מייצרים 800 בלוקים של מנועביום.מ ַסגינוֹ,הבלוקים וחלקים נוספים יישלחו למפעל סמוך לדטרויט, שבו צוות טכנאים יתקין בוכנות ומערכות ניהול דלק, בין שאר עבודות הגימור. המנועים המוכנים יניעו רכבי קדילק, שברולט ו-GMC, עד שרכבים אלה יסיימו גם הם את חייהם בדרך דומה.
צילומים: סטיבן מאלון
