לא ידענו זאת בזמנו, אך בעצם יצרנו את ה"מם" הדיגיטלי הראשון. זה היה סתם קובץ GIF פשוט שהפופולריות שלו האפילה על התוכנה שלנו.
מיכאל ג'ירארד ( MICHAEL GIRARD), אמן דיגיטלי ומעצב תוכנה בחברת SUBLIMINAL FRINGE:
בשנת 1996 שימשתי כמנהל חברת האנימציה התלת-ממדית שלי, Unreal Pictures. אוטודסק, יצרנית של תוכנת עיצוב גרפי למהנדסים ולאדריכלים, שכרה אותנו כדי לפתח תוכנה שתאפשר לאנשים ליצור אנימציה של דגמים דיגיטליים. כללנו מספר דגמים לדוגמה, שהמשתמשים יכלו להוסיף להם תנועת ריקוד: דינוזאור, אישה, והדגם המועדף עלינו – תינוק.
כשאנשים רכשו את התוכנה, במקום להשתמש בתינוק כדי לתרגל שיטות אנימציה, הם ייצאו את הגרסה עם תנועת הריקוד, שקראו לה "תינוק אוגה-צ'אקה". אנשים התחילו לשתף אותה בדוא"ל, ולאחר מכן הוסיפו אותה לאתרי אינטרנט והדפיסו אותה על בגדים למכירה. בשנת 1998 היא אפילו הופיעה בתוכנית הטלוויזיה אלי מקביל. לא ידענו זאת בזמנו, אך בעצם יצרנו את ה"מם" הדיגיטלי הראשון.
לדעתי הוא התפשט משום שהקובץ היה קובץ GIF שניתן לצרף בקלות לדוא"ל, והתינוק נראה עליז ואופטימי. אך בעיקר, וזו עובדה שגם מטרידה במקצת, אנשים נהנו ללגלג עליו. רציתי שיתייחסו לעבודתי ברצינות. למדתי בעבר תנועה אנושית אצל כוריאוגרפים מהשורה הראשונה. התינוק היה הרבה פחות חינני ואמנותי. זה היה סתם קובץ GIF פשוט. מאחר שהפופולריות שלו האפילה על התוכנה שלנו, הפכתי להיות ציני. לא רציתי שיקשרו אותי לאנימציה הזו, למרות שהחשיפה הועילה מאד לחברה שלי.
לאחרונה ביקרתי במוזיאון להיסטוריית המחשב במאונטיין ויו שבקליפורניה. קיימת שם תצוגה קבועה של 2,300 מ"ר, המציגה 2,000 שנות היסטוריה בנושאי מיחשוב. והמוצג האחרון היה תמונה של "תינוק אוגה-צ'אקה" קשה ומענג כאחד לראות את היצירה שלך מתפרסמת כשאינך גאה בה במיוחד.
