מדע פלוס
  • מדע
  • טכנולוגיה
  • טבע
  • חלל
  • מדע
  • טכנולוגיה
  • טבע
  • חלל
מדע פלוס
  • מדע
  • טכנולוגיה
  • טבע
  • חלל
  • מדע
  • טכנולוגיה
  • טבע
  • חלל
ראשי » חלל » לכדור הארץ יש מיני-ירח חדש

לכדור הארץ יש מיני-ירח חדש

צ'רלי ווד וג'יליאן מוק (POPULAR SCIENCE) 11 ביוני 2020

אבל לא כדאי להיקשר אליו רגשית. צאתך לשלום מיני-ירח, בקושי הספקנו להכיר >>

לכדור הארץ יש מיני-ירח חדש - חלל - מדע פלוס
כדור הארץ והירח מהחלל. רכיבים של תמונה זו סופקו על-ידי נאס"א. מפעם לפעם עשויים סלעי חלל קטנים בהרבה מהירח שלנו להיתקע בחצר האחורית הקוסמית שלנו.

 

יתכן שבמשך השנתיים וחצי האחרונות היו לכדור הארץ שני ירחים. ירח אחד זה הירח שכולנו מכירים, שמעלה את הגאות, שלעיתים קרובות ניתן לראות אותו בשעות היום – ועכשיו החוקרים זיהו עוד אחד. ה"מיני-ירח", כפי שקוראים לו, הוא נקודה בגודל ספה ואורו קלוש בערך פי 10 טריליון מאחיו הגדול. האסטרונומים גילו אותו ממש ברגע האחרון, כי בקרוב הוא ייעלם לנצח.

קספר וירצ'וז (Kacper Wierzchos) ותיאודור פרוינה (Theodore Pruyne), אסטרונומים שמשתתפים בסקר השמיים קטלינה, שממומן על-ידי נאס"א, היו הראשונים שאיתרו אותו. הם מעריכים את אורכו בין 2 ל-4 מטר. הוא חלף על פני השמים ב-15 בפברואר, בשעה שהם סרקו את השמיים לגילוי אסטרואידים. עכשיו, לאחר כעשרה ימים שבהם נצפה בכמה מצפי כוכבים, שחרר מרכז הכוכבים הקטנים את פרטי מסלול ההקפה של הלוויין – נתיב לולאתי ובלתי צפוי סביב כדור הארץ. על ידי אקסטרפולציה של מסלול זה אחורה וקדימה, מעריכים החוקרים כי העצם, שכונה CD3 2020, נכנס לשדה הכבידה של כדור הארץ באוקטובר 2017, ויעזוב ב-7 במרץ השנה, לדברי רוברט ג'דיקה (Robert Jedicke), אסטרונום באוניברסיטת הוואי. קספר הודיע על התגלית בטוויטר לאחרונה.

כבר מזמן ציפו חוקרים לחקור יותר אורחים נדירים כאלה כדי ללמוד את כל מה שניתן ללמוד מהם על שכנינו הקרובים, אך יש צופי כוכבים שמזהירים כי מוקדם מדי להיות בטוחים מה בדיוק הם רואים. בעוד שלכדור הארץ יש לוויין טבעי אחד בטוח, יש לו גם למעלה מ-2000 לוויינים מלאכותיים, מלווייני תקשורת ועד משגרי טילים שנותקו – ובמרחק עצום כזה, קשה להבחין בין סלעים לבין דפנות אלומיניום.

"הייתי מתרגש אם זה היה ירח זמני טבעי" אומר גרגורי פדורטס (Grigori Fedorets), אסטרונום באוניברסיטת הלסינקי בפינלנד, שעובד עם צוות בינלאומי כדי לנסות להבחין אם הלוויין טבעי או מלאכותי. "אך הנתונים עדיין אינם חד משמעיים".

סלעים מכל הגדלים ממלאים את אזור ההקפה של כדור הארץ, ולפעמים המסלולים שלהם מצטלבים עם שלנו. אסטרואידים ענקיים ברוחב קילומטרים ניתן לראות בקלות דרך טלסקופים, וחלוקי נחל בקוטר כמה סנטימטרים נראים ככוכב נופל בוער באטמוספרה. אך בין שני מקרי קיצון אלה קיימת קבוצת סלעים בסדר גודל של 4 מטרים שהחוקרים עדיין מנסים לקבל מושג טוב יותר לגביהם.

לפי סימולציות שנעשו, ניתן לנבא כי מפעם לפעם אחד מאותם אסטרואידים קטנים יתקרב עד כדי כך שיילכד על-ידי כדור הארץ, במקרה כזה הוא יהפוך למיני-ירח. ואז הוא ימשיך במה שג'דיקה מכנה "מסלול מטורף" סביב כדור הארץ למשך בממוצע כ-9 חודשים, עד שכוח המשיכה של מערכת שמש מרוחקת תמשוך אותו משם ותחזיר אותו למסלול סביב השמש.

אסטרונומים גילו את המיני-ירח הראשון כאשר הוא חג סביבנו מהקיץ של 2006 ועד הקיץ של 2007, אבל מאז לא היה שום דבר. "אם אתה שואל אותי, העצם הנוכחי היה צריך כבר להגיע מזמן", אומר ג'דיקה.

או אולי יש למיני-ירח הסבר יותר פשוט. מרכז הכוכבים הקטנים לא הצליח להתאים את המסלול שלו לשום לוויין מלאכותי ידוע, אבל ייתכן שהעצם הוא חתיכה בלתי מזוהה של שפוכת חלל, או אפילו מנוע של טיל לטווח רחוק שנמלט למסלול סביב השמש ומאז נלכד מחדש על-ידי כדור הארץ. בדרך כלל האור מוחזר אחרת מסלע וממתכת, אך עצם זה אפל מדי לזיהוי ישיר.

כדי לזהות מה זה יכול להיות, קבוצות ממצפה כוכבים ארסיבו ורשת חלל עמוק של מעבדת מנועי סילון מתכוננות להאיר את העצם בפולס מכ"ם ולראות מה חוזר, אומר ג'דיקה, אך הצלחת אסטרטגיה זו אינה מובטחת. "איתור עצם בסדר גודל של מטרים אחדים ממרחק כזה מהווה אתגר בכל מצב", הוא אומר.

במקביל, חוקרים אחרים מתכוונים לצפות בעצם בעיון רב, ולנסות לזהות תאוצה שאי אפשר להסביר על-ידי כוח הכבידה – סימן שאור השמש מניע אותו באופן מזערי. על-ידי מדידת השפעה זו ניתן יהיה לגלות את המסה ואת הדחיסות של העצם, דבר שעשוי לסייע לחוקרים לשער השערות מושכלות יותר האם זה סלע, מכל דלק ריק או פשוט גוש פסולת.

יהיה מקור האורח אשר יהיה, סביר להניח כי מצפה כוכבים ורה רוּבין, שהקמתו עומדת להסתיים בקרוב, יסרוק רצועות שמיים כבירות בלילות עוקבים – וימצא עוד אורחים. הרבה אורחים. לפי סימולציות שעשו פדורט, ג'דיקה ועוד שלושה חוקרים, כשהמתקן יעבור לתפקוד מלא בשנת 2022, ייתכן שיגלה אחד עד ששה מיני-ירחים כל שנה.

בנוסף למה שעצמים אלה – שהם כיום בלתי נראים – עשויים לגלות על מספר האסטרואידים הבינוניים וכיצד הם נוצרים, הם יכולים לשמש גם אמצעי מחקר מעשי לפיתוח טכנולוגיות כריית אסטרואידים והסטת אסטרואידים. במקום לצאת להרפתקה בחלל העמוק כדי לגלות אסטרואידים חדשים, או לנסות לגרור אחד בחזרה בעלויות אדירות, ג'דיקה חוזה עתיד שבו ספינות חלל ממתינות סביב הירח הראשי שלנו, מחכות להודעה ממצפה ורה רובין לטוס ולייצב את המסלול של אסטרואיד אורח שזה עתה התגלה כדי שלא יעזוב אותנו לפני שתהיה לנו הזדמנות לכרות ממנו משאבים וידע.

"זה לא ייקח הרבה עבודה וככה פתאום יהיה לנו סוג כזה של ירח שני שנוכל לחקור לעומק", הוא אומר, דבר שיאפשר לנו גישה חסרת תקדים לחומרים ששרדו מאז בריאת מערכת השמש.

 

מדע פלוס באנר

אסט אסטרונומיה ירח
« פוסט קודם
פוסט הבא »
כתבות אחרונות באתר
כן, אנשים יכולים לטעום שמות ולשמוע צבעים

כן, אנשים יכולים לטעום שמות ולשמוע צבעים

אך זה עדיין לא ברור למה ואיך >>

לכתבה המלאה >
מה בעצם עושה ויטמין c סי?

מה בעצם עושה ויטמין c סי?

לכתבה המלאה >
למה אנשים טובים משחקים מלוכלך?

למה אנשים טובים משחקים מלוכלך?

לכתבה המלאה >
נתיחות לאחר המוות חשובות היום יותר מתמיד. והנה מה שהן יכולות לגלות לנו

נתיחות לאחר המוות חשובות היום יותר מתמיד. והנה מה שהן יכולות לגלות לנו

לכתבה המלאה >
מחקר חדש על זעזועי מוח ופרקינסון מספק סיבה נוספת להגן על הקודקוד

מחקר חדש על זעזועי מוח ופרקינסון מספק סיבה נוספת להגן על הקודקוד

לכתבה המלאה >
האם תרגול באמת מביא לשלמות?

האם תרגול באמת מביא לשלמות?

לכתבה המלאה >
מדוע התורים הארוכים בפארקים של דיסני מרגישים לנו קצרים כל כך?

מדוע התורים הארוכים בפארקים של דיסני מרגישים לנו קצרים כל כך?

לכתבה המלאה >
משחק מסוכן! פציעות הספורט הנפוצות ביותר

משחק מסוכן! פציעות הספורט הנפוצות ביותר

לכתבה המלאה >
מדוע כל כך הרבה מחלות מגיעות מעטלפים?

מדוע כל כך הרבה מחלות מגיעות מעטלפים?

לכתבה המלאה >
מה קורה כשאנחנו חולמים בהקיץ?

מה קורה כשאנחנו חולמים בהקיץ?

לכתבה המלאה >
ג׳ף בזוס רוצה לפתור את כל בעיותינו בכך שיטיס אותנו לירח

ג׳ף בזוס רוצה לפתור את כל בעיותינו בכך שיטיס אותנו לירח

לכתבה המלאה >
הבירה מאז ומתמיד היתה על השולחן

הבירה מאז ומתמיד היתה על השולחן

לכתבה המלאה >
אודות מדע פלוס

מגזין חדשות בתחומי מדע, טכנולוגיה, טבע וחלל. תוכן מקורי, בלעדי ואיכותי מהארץ ומהעולם. מדע פלוס – עניין לסקרנים.
בדיקת מהירות גלישה – Speed Test

קטגוריות
  • חלל
  • טבע
  • טכנולוגיה
  • מדע
קישורים
  • כתבו לנו
  • תנאי שימוש
  • מדיניות פרטיות
  • מפת אתר
עקבו אחרינו
מדע פלוס פייסבוק

עשו לנו לייק והשארו מעודכנים

© מדע פלוס - כל הזכויות שמורות | אין להעתיק, לשכפל, להפיץ, למכור, לפרסם, לשדר, או לעשות שימוש מסחרי או לא מסחרי כלשהו בכל או בחלק מהתוכן באתר, כולל: תמונות, איורים, טקסטים, סגנון עיצוב וכל דבר אחר המופיע באתר. זאת אלא אם ניתנה הסכמה חתומה מראש ובכתב ע״י הנהלת מדע פלוס.
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות כלי נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסטהגדל טקסט
  • הקטן טקסטהקטן טקסט
  • גווני אפורגווני אפור
  • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכהניגודיות הפוכה
  • רקע בהיררקע בהיר
  • הדגשת קישוריםהדגשת קישורים
  • פונט קריאפונט קריא
  • איפוס איפוס