אבל לא כדאי להיקשר אליו רגשית. צאתך לשלום מיני-ירח, בקושי הספקנו להכיר >>
יתכן שבמשך השנתיים וחצי האחרונות היו לכדור הארץ שני ירחים. ירח אחד זה הירח שכולנו מכירים, שמעלה את הגאות, שלעיתים קרובות ניתן לראות אותו בשעות היום – ועכשיו החוקרים זיהו עוד אחד. ה"מיני-ירח", כפי שקוראים לו, הוא נקודה בגודל ספה ואורו קלוש בערך פי 10 טריליון מאחיו הגדול. האסטרונומים גילו אותו ממש ברגע האחרון, כי בקרוב הוא ייעלם לנצח.
קספר וירצ'וז (Kacper Wierzchos) ותיאודור פרוינה (Theodore Pruyne), אסטרונומים שמשתתפים בסקר השמיים קטלינה, שממומן על-ידי נאס"א, היו הראשונים שאיתרו אותו. הם מעריכים את אורכו בין 2 ל-4 מטר. הוא חלף על פני השמים ב-15 בפברואר, בשעה שהם סרקו את השמיים לגילוי אסטרואידים. עכשיו, לאחר כעשרה ימים שבהם נצפה בכמה מצפי כוכבים, שחרר מרכז הכוכבים הקטנים את פרטי מסלול ההקפה של הלוויין – נתיב לולאתי ובלתי צפוי סביב כדור הארץ. על ידי אקסטרפולציה של מסלול זה אחורה וקדימה, מעריכים החוקרים כי העצם, שכונה CD3 2020, נכנס לשדה הכבידה של כדור הארץ באוקטובר 2017, ויעזוב ב-7 במרץ השנה, לדברי רוברט ג'דיקה (Robert Jedicke), אסטרונום באוניברסיטת הוואי. קספר הודיע על התגלית בטוויטר לאחרונה.
כבר מזמן ציפו חוקרים לחקור יותר אורחים נדירים כאלה כדי ללמוד את כל מה שניתן ללמוד מהם על שכנינו הקרובים, אך יש צופי כוכבים שמזהירים כי מוקדם מדי להיות בטוחים מה בדיוק הם רואים. בעוד שלכדור הארץ יש לוויין טבעי אחד בטוח, יש לו גם למעלה מ-2000 לוויינים מלאכותיים, מלווייני תקשורת ועד משגרי טילים שנותקו – ובמרחק עצום כזה, קשה להבחין בין סלעים לבין דפנות אלומיניום.
"הייתי מתרגש אם זה היה ירח זמני טבעי" אומר גרגורי פדורטס (Grigori Fedorets), אסטרונום באוניברסיטת הלסינקי בפינלנד, שעובד עם צוות בינלאומי כדי לנסות להבחין אם הלוויין טבעי או מלאכותי. "אך הנתונים עדיין אינם חד משמעיים".
סלעים מכל הגדלים ממלאים את אזור ההקפה של כדור הארץ, ולפעמים המסלולים שלהם מצטלבים עם שלנו. אסטרואידים ענקיים ברוחב קילומטרים ניתן לראות בקלות דרך טלסקופים, וחלוקי נחל בקוטר כמה סנטימטרים נראים ככוכב נופל בוער באטמוספרה. אך בין שני מקרי קיצון אלה קיימת קבוצת סלעים בסדר גודל של 4 מטרים שהחוקרים עדיין מנסים לקבל מושג טוב יותר לגביהם.
לפי סימולציות שנעשו, ניתן לנבא כי מפעם לפעם אחד מאותם אסטרואידים קטנים יתקרב עד כדי כך שיילכד על-ידי כדור הארץ, במקרה כזה הוא יהפוך למיני-ירח. ואז הוא ימשיך במה שג'דיקה מכנה "מסלול מטורף" סביב כדור הארץ למשך בממוצע כ-9 חודשים, עד שכוח המשיכה של מערכת שמש מרוחקת תמשוך אותו משם ותחזיר אותו למסלול סביב השמש.
אסטרונומים גילו את המיני-ירח הראשון כאשר הוא חג סביבנו מהקיץ של 2006 ועד הקיץ של 2007, אבל מאז לא היה שום דבר. "אם אתה שואל אותי, העצם הנוכחי היה צריך כבר להגיע מזמן", אומר ג'דיקה.
או אולי יש למיני-ירח הסבר יותר פשוט. מרכז הכוכבים הקטנים לא הצליח להתאים את המסלול שלו לשום לוויין מלאכותי ידוע, אבל ייתכן שהעצם הוא חתיכה בלתי מזוהה של שפוכת חלל, או אפילו מנוע של טיל לטווח רחוק שנמלט למסלול סביב השמש ומאז נלכד מחדש על-ידי כדור הארץ. בדרך כלל האור מוחזר אחרת מסלע וממתכת, אך עצם זה אפל מדי לזיהוי ישיר.
כדי לזהות מה זה יכול להיות, קבוצות ממצפה כוכבים ארסיבו ורשת חלל עמוק של מעבדת מנועי סילון מתכוננות להאיר את העצם בפולס מכ"ם ולראות מה חוזר, אומר ג'דיקה, אך הצלחת אסטרטגיה זו אינה מובטחת. "איתור עצם בסדר גודל של מטרים אחדים ממרחק כזה מהווה אתגר בכל מצב", הוא אומר.
במקביל, חוקרים אחרים מתכוונים לצפות בעצם בעיון רב, ולנסות לזהות תאוצה שאי אפשר להסביר על-ידי כוח הכבידה – סימן שאור השמש מניע אותו באופן מזערי. על-ידי מדידת השפעה זו ניתן יהיה לגלות את המסה ואת הדחיסות של העצם, דבר שעשוי לסייע לחוקרים לשער השערות מושכלות יותר האם זה סלע, מכל דלק ריק או פשוט גוש פסולת.
יהיה מקור האורח אשר יהיה, סביר להניח כי מצפה כוכבים ורה רוּבין, שהקמתו עומדת להסתיים בקרוב, יסרוק רצועות שמיים כבירות בלילות עוקבים – וימצא עוד אורחים. הרבה אורחים. לפי סימולציות שעשו פדורט, ג'דיקה ועוד שלושה חוקרים, כשהמתקן יעבור לתפקוד מלא בשנת 2022, ייתכן שיגלה אחד עד ששה מיני-ירחים כל שנה.
בנוסף למה שעצמים אלה – שהם כיום בלתי נראים – עשויים לגלות על מספר האסטרואידים הבינוניים וכיצד הם נוצרים, הם יכולים לשמש גם אמצעי מחקר מעשי לפיתוח טכנולוגיות כריית אסטרואידים והסטת אסטרואידים. במקום לצאת להרפתקה בחלל העמוק כדי לגלות אסטרואידים חדשים, או לנסות לגרור אחד בחזרה בעלויות אדירות, ג'דיקה חוזה עתיד שבו ספינות חלל ממתינות סביב הירח הראשי שלנו, מחכות להודעה ממצפה ורה רובין לטוס ולייצב את המסלול של אסטרואיד אורח שזה עתה התגלה כדי שלא יעזוב אותנו לפני שתהיה לנו הזדמנות לכרות ממנו משאבים וידע.
"זה לא ייקח הרבה עבודה וככה פתאום יהיה לנו סוג כזה של ירח שני שנוכל לחקור לעומק", הוא אומר, דבר שיאפשר לנו גישה חסרת תקדים לחומרים ששרדו מאז בריאת מערכת השמש.
