מדע פלוס
  • מדע
  • טכנולוגיה
  • טבע
  • חלל
  • מדע
  • טכנולוגיה
  • טבע
  • חלל
מדע פלוס
  • מדע
  • טכנולוגיה
  • טבע
  • חלל
  • מדע
  • טכנולוגיה
  • טבע
  • חלל
ראשי » מדע » מה נשים בהיריון צריכות לדעת על נגיף קורונה (קוביד-19)

מה נשים בהיריון צריכות לדעת על נגיף קורונה (קוביד-19)

קייט בגאלי (POPULAR SCIENCE) 25 ביוני 2020

בידי המדענים ישנן מעט מאוד תשובות ודאיות גם בנוגע לשאלה כיצד קוביד-19, נגיף קורונה, משפיע על היריון >>

מה נשים בהיריון צריכות לדעת על נגיף קורונה (קוביד-19) - מדע - מדע פלוס
צילום: Pexels

 

לעת עתה, ישנן יותר שאלות מתשובות..

מכיוון שנגיף הקורונה הוא חדש ואינו כל כך מוכר לבני האדם, ישנם נושאים רבים שטרם הצלחנו לפענח – לדוגמה, בכמה דרכים שונות אפשר להידבק בנגיף והאם תהיה האטה בקצב ההתפשטות שלו כשמזג האוויר יתחמם.

בידי המדענים ישנן מעט מאוד תשובות ודאיות גם בנוגע לשאלה כיצד קוביד-19 משפיע על היריון.

"נכון לרגע זה,יש יותר שאלות מתשובות.." אומרת אשלי רֹומן, מנהלת המחלקה לרפואת האם והעובר (Division of Maternal Fetal Medicine) במרכזים הרפואיים Langone Health של אוניברסיטת ניו יורק. "אנחנו נמצאים בעיצומו של תהליך שמתפתח במהירות, [ולכן] אנחנו מופגזים בנתונים חדשים על בסיס יומיומי."

למרבה המזל, אנחנו לא מגששים באפלה באופן מוחלט – קיימים מספר דיווחים ראשוניים שהגיעו מסין בנוגע לנשים הרות שנדבקו בקוביד-19 נגיף קורונה. ומדענים יכולים לעשות אקסטרפולציה ממה שאנחנו יודעים על נגיפים אחרים, לרבות נגיפי הקורונה SARS ו-MERS (נגיף התסמונת הנשימתית המזרח-תיכונית).

להלן כמה מהשאלות על נגיף הקורונה החדש שעליהן משתדלים המדענים לענות במהירות האפשרית:

האם יכולה אישה בהיריון להעביר את הנגיף לעובר או לתינוק שנולד?

הדרך העיקרית שבה קוביד-19 עובר מאדם אחד למשנהו היא דרך טיפות זעירות המתפזרות באוויר כאשר אדם חולה משתעל או מתעטש. אולם, פתוגנים מסוימים – כגון נגיף זיקה (Zika) – יכולים לעבור דרך השליה או חלב האם, או במהלך הלידה. בתחילת פברואר, בכירים במערכת הבריאות בעולם הביעו חשש שנגיף הקורונה החדש יכול לעבור גם הוא בדרך זו. אישה בווּהאן עם הדבקה מאושרת בקוביד-19 ילדה תינוק, שנמצא חיובי לנגיף קורונה 36 שעות לאחר הלידה.

אך זמן קצר לאחר מכן, דיווחו חוקרים בסין בכתב העת Translational Pediatrics שמטושים מגרונם של תשעה תינוקות שנולדו לאימהות נגועות בקוביד-19, התקבלו כולם שליליים לנגיף הקורונה.

קבוצה אחרת בסין פרסמה גם היא דוח על תשע נשים אחרות שנדבקו בקוביד-19 ופיתחו דלקת ריאות במהלך הטרימסטר השלישי להיריון. מטושי גרון מהתינוקות שנולדו, דגימות של חלב-אם מאותן אימהות, מי שפיר ודם טבורי התקבלו כולם שליליים לנגיף. קבוצת מקרים מצומצמת מאד זו מראה שנכון להיום לא קיימת עדות לכך שקוביד-19 עובר אל התינוק דרך הרחם או זמן קצר לאחר הלידה, כתבו החוקרים בכתב העת הרפואי The Lancet. בנוסף, לא היו דיווחים על העברה של SARS או MERS בצורה כזו. אך לא נוכל לדעת בוודאות עד שמדענים יאתרו קבוצה גדולה יותר של נשים הרות עם קורונה קוביד-19, לרבות נשים שנדבקו במחלה במהלך שלבים מוקדמים יותר של ההיריון.

האם קוביד-19 (קורונה) עלול לפגוע בצורה חמורה יותר בנשים בהיריון?

כאשר אישה נמצאת בהיריון, מערכת החיסון שלה מדוכאת במידה מסוימת כדי שגופה לא ידחה את העובר. מסיבה זו, ועקב שינויים אחרים בגוף (לרבות שינויים הורמונליים), נשים בהיריון רגישות יותר לזיהומים מסוימים כגון זיהומים בדרכי השתן. זיהומים מסוימים של דרכי הנשימה – כולל שפעת, SARS ו-MERS – עלולים גם הם לגרום למחלה חמורה יותר אצל נשים הרות בהשוואה לאנשים אחרים שנדבקים במחלות הללו. מצד שני, קיימים נגיפי קורונה אחרים שגורמים לצינון ומסתובבים בקרב האוכלוסייה מזה עשרות שנים, ולא דווח שהם גורמים למחלה חמורה יותר בקרב נשים הרות, אומרת סאלי פרמאר, פרופסורית לרפואת ילדים, מיקרוביולוגיה ואימונולוגיה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת דיוק.

״על סמך המידע המוגבל שנמצא בידינו כיום, נראה שהסבירות שנשים בהיריון יידבקו בקוביד-19 או יחוו תסמינים חמורים, אינה שונה מזו של כל אדם אחר״ , אומרת פרמאר.

כל הנשים שהחוקרים הצליחו לאתר עבור הדוח שפורסם בכתב העת The Lancet פיתחו דלקת ריאות, אבל אף אישה לא פיתחה מחלה חמורה או נפטרה. "המאפיינים הקליניים של דלקת ריאות כתוצאה מקוביד-19, שנצפו אצל נשים הרות היו זהים למאפיינים שנצפו אצל מטופלים בוגרים עם דלקת ריאות על רקע קוביד-19 ללא היריון," כתבו החוקרים.

האם קוביד-19 יכול להשפיע על העובר המתפתח?

למחלות מסוימות ישנה השפעה ניכרת על היריון, החל מלידה מוקדמת ועד למומים מולדים או הפלות. עד כה לא התקבלו דיווחים על כך שקוביד-19 גורם להפלות, אומרת פרמאר. עדיין לא ברור אם קוביד-19 משפיע בצורה כלשהי על היריון בשלביו המוקדמים. עם זאת, אנחנו כן יודעים ש-SARS ו-MERS אינם מגדילים, ככל הנראה, את הסיכון למומים מולדים.

"בשתי ההתפרצויות הללו, נראה שהסיכונים העיקריים להיריון היו סיכון של מחלה חמורה יותר אצל האם וסיכון ללידה מוקדמת," אומרת רומן.

על פי המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן בארצות הברית, קיימים מספר דיווחים על אימהות שנדבקו בקוביד-19 וילדו תינוקות עם בעיות כמו פגוּת. אולם לא ברור האם הבעיות הללו היו קשורות לנגיף הקורונה.

האם חיסונים ותרופות לטיפול בקוביד-19 יהיו בטוחים עבור נשים הרות?

נכון להיום לא קיימים חיסון או תרופה אנטי-ויראלית כנגד נגיף הקורונה החדש. הטיפול כרגע מתמקד בסיוע לחולים להתמודד עם התסמינים של קוביד-19. הטיפול עשוי להיות סיוע לשמור שהחולים לא יתייבשו, מתן תרופות להורדת חום או מתן חמצן אם הם מתקשים לנשום. "אם אישה בהיריון מאובחנת עם קוביד-19 ונזקקת בסופו של דבר לטיפול רפואי, לרוב הטיפול יהיה זהה," אומרת פרמאר. ההבדל העיקרי הוא שהרופאים עשויים גם לעקוב אחרי העובר על ידי ניטור פעימות הלב שלו במהלך ההדבקה. באופן כללי, חיסונים חיים – בהם נעשה שימוש בצורה מוחלשת של הנגיף – אינם מומלצים לנשים הרות, בשל הסכנה התיאורטית שהנגיף עלול להדביק את העובר. חיסונים חיים כוללים את חיסוני החצבת, האדמת ואבעבועות הרוח. אך מרבית החיסונים האחרים בטוחים עבור נשים בהיריון ומגנים מפני מחלות כגון שפעת, טטנוס, דיפתריה ושעלת. חיסונים אלה כוללים חיסונים שבהם נעשה שימוש בגרסה מומתת של הנגיף או שכוללים רק פיסה של הנגיף, מה שמונע מהם להדביק תאים אנושיים ולהתרבות בגוף האדם.

"במהלך העשורים האחרונים הבנו עד כמה חשוב לחסן נשים הרות," אומרת פרמאר. "רבים מהחיסונים שנמצאים כרגע בתהליך פיתוח נגד נגיף הקורונה אמורים להיות מהסוג שאינו יכול להתרבות, בניגוד לחיסון המבוסס על נגיף חי."

מה שאומר שכאשר יהיה חיסון זמין נגד קוביד-19 קורונה, סביר להניח שהוא יהיה בטוח גם לנשים בהיריון – אך החוקרים יצטרכו לוודא את הנושא.

באופן דומה, קיימות כמה תרופות אנטי-ויראליות שידועות כבטוחות עבור נשים בהיריון ועבור עוברים. למעשה, אחת מהתרופות שנבדקות כטיפוללקוביד-19–קוקטיילשלהתרופותלֹוּפיָנבירוריטֹוָנביר–משמשת לעיתים קרובות לטיפול בנשים הרות עם HIV, ומונעות מהנגיף להגיע אל העובר או אל התינוק. אך במקרים רבים, כאשר מפתחים חיסון או תרופה חדשים, הניסויים הקליניים שמשמשים לבדיקת הבטיחות והיעילות שלהם אינם כוללים לרוב נשים הרות או ילדים – למרות העובדה שהאוכלוסיות הללו רגישות במיוחדת למחלות רבות. לכן, כשהתרופות מגיעות לראשונה לשוק, לא ברור עד כמה הן בטוחות עבור האוכלוסיות הללו, אומרת פרמאר. חשוב שחוקרים ייקחו בחשבון את הנשים ההרות כבר בשלב מוקדם של הערכות הבטיחות, כדי שהן תוכלנה להפיק תועלת מכל טיפול חדש או חיסון, היא אומרת.

מה יכולות נשים הרות לעשות כרגע?

כל התובנות שיש לנו כרגע על האופן שבו נגיף הקורונה משפיע על היריון, מבוססות על נתונים ראשוניים ומצומצמים מאוד. חוקרים יצטרכו לנטר מקרים רבים נוספים למשך פרקי זמן ארוכים יותר כדי לפענח במה שונה קוביד-19 מזיהומים נגיפיים אחרים. "כשנצבור יותר ניסיון לגבי קוביד-19 והיריון נקבל את התשובות שאנחנו מחפשים," אומרת רומן. אם את בהיריון כרגע ואת מודאגת בנוגע לקוביד-19, לרומן ופרמאר יש בכל זאת כמה עצות:

  • פעלי על פי הנהלים הרגילים למניעת הדבקה בקוביד-19. רחצי את הידיים ביסודיות ולעיתים קרובות, במיוחד אחרי מגע עם אנשים או חפצים שאנשים נוגעים בהם לעיתים קרובות, כגון לחצנים במעליות. השתמשי בחלופות ללחיצת ידיים, כמו למשל השקת מרפקים. שמרי על מרחק – לפחות שני מטרים – מאדם שמשתעל או שנראה חולה.
  • חפשי באתר האינטרנט של המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן בארה"ב (CDC), או באתרים של משרד הבריאות ושל קופות החולים בארץ, מידע מעודכן על הנגיף, על בדיקות ועל טיפולים נגד קוביד-19, וכן הנחיות בנוגע להנקה במקרה שתחלי.
  • אם אינך חשה בטוב, הישארי בבית ובודדי את עצמך מחברים ובני משפחה, במידת האפשר. אם תחושי ברע, צרי קשר עם הגינקולוג שלך כדי לקבוע אם יש צורך בטיפול או ניטור נוספים.

 

מדע פלוס באנר

 

גוף האדם הריון חיידקים ילדים קורונה רפואה שפעת
« פוסט קודם
פוסט הבא »
כתבות אחרונות באתר
כן, אנשים יכולים לטעום שמות ולשמוע צבעים

כן, אנשים יכולים לטעום שמות ולשמוע צבעים

אך זה עדיין לא ברור למה ואיך >>

לכתבה המלאה >
מה בעצם עושה ויטמין c סי?

מה בעצם עושה ויטמין c סי?

לכתבה המלאה >
למה אנשים טובים משחקים מלוכלך?

למה אנשים טובים משחקים מלוכלך?

לכתבה המלאה >
נתיחות לאחר המוות חשובות היום יותר מתמיד. והנה מה שהן יכולות לגלות לנו

נתיחות לאחר המוות חשובות היום יותר מתמיד. והנה מה שהן יכולות לגלות לנו

לכתבה המלאה >
מחקר חדש על זעזועי מוח ופרקינסון מספק סיבה נוספת להגן על הקודקוד

מחקר חדש על זעזועי מוח ופרקינסון מספק סיבה נוספת להגן על הקודקוד

לכתבה המלאה >
האם תרגול באמת מביא לשלמות?

האם תרגול באמת מביא לשלמות?

לכתבה המלאה >
מדוע התורים הארוכים בפארקים של דיסני מרגישים לנו קצרים כל כך?

מדוע התורים הארוכים בפארקים של דיסני מרגישים לנו קצרים כל כך?

לכתבה המלאה >
משחק מסוכן! פציעות הספורט הנפוצות ביותר

משחק מסוכן! פציעות הספורט הנפוצות ביותר

לכתבה המלאה >
מדוע כל כך הרבה מחלות מגיעות מעטלפים?

מדוע כל כך הרבה מחלות מגיעות מעטלפים?

לכתבה המלאה >
מה קורה כשאנחנו חולמים בהקיץ?

מה קורה כשאנחנו חולמים בהקיץ?

לכתבה המלאה >
ג׳ף בזוס רוצה לפתור את כל בעיותינו בכך שיטיס אותנו לירח

ג׳ף בזוס רוצה לפתור את כל בעיותינו בכך שיטיס אותנו לירח

לכתבה המלאה >
הבירה מאז ומתמיד היתה על השולחן

הבירה מאז ומתמיד היתה על השולחן

לכתבה המלאה >
אודות מדע פלוס

מגזין חדשות בתחומי מדע, טכנולוגיה, טבע וחלל. תוכן מקורי, בלעדי ואיכותי מהארץ ומהעולם. מדע פלוס – עניין לסקרנים.
בדיקת מהירות גלישה – Speed Test

קטגוריות
  • חלל
  • טבע
  • טכנולוגיה
  • מדע
קישורים
  • כתבו לנו
  • תנאי שימוש
  • מדיניות פרטיות
  • מפת אתר
עקבו אחרינו
מדע פלוס פייסבוק

עשו לנו לייק והשארו מעודכנים

© מדע פלוס - כל הזכויות שמורות | אין להעתיק, לשכפל, להפיץ, למכור, לפרסם, לשדר, או לעשות שימוש מסחרי או לא מסחרי כלשהו בכל או בחלק מהתוכן באתר, כולל: תמונות, איורים, טקסטים, סגנון עיצוב וכל דבר אחר המופיע באתר. זאת אלא אם ניתנה הסכמה חתומה מראש ובכתב ע״י הנהלת מדע פלוס.
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות כלי נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסטהגדל טקסט
  • הקטן טקסטהקטן טקסט
  • גווני אפורגווני אפור
  • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכהניגודיות הפוכה
  • רקע בהיררקע בהיר
  • הדגשת קישוריםהדגשת קישורים
  • פונט קריאפונט קריא
  • איפוס איפוס