יש לכם שאלות בנושא קורונה? כאן תמצאו תשובות מדעיות בנושא קורונה >>
בשבועות האחרונים, אנחנו משקיעים מאמצים רבים כדי לספק לקוראים שלנו מידע על קוביד-19, הזן החדש של וירוס הקורונה, שמאז חודש דצמבר הדביק כבר מיליוני אנשים ברחבי העולם.
במאמר זה נענה על מספר שאלות שהעלו תלמידי תיכון. עדיין נותרו לכם שאלות ללא מענה? כיתבו אלינו, ואנחנו נעשה כמיטב יכולתנו לענות עליהן:
מהן השיטות הטובות ביותר כדי למנוע הדבקה בנגיף קורונה?
הדרך הטובה ביותר למנוע הדבקה בקוביד-19 היא לרחוץ את הידיים לעיתים תכופות (ובצורה נכונה) ולנסות לא לגעת בפנים שלכם. הסיבה לכך היא שנגיפי מערכת הנשימה, כמו קוביד-19 ונגיפים הגורמים לצינון ולשפעת, מועברים בעיקר דרך טיפות זעירות של רוק או כיח. אם לא רוחצים את הידיים לעיתים קרובות, הטיפות הללו יכולות לעבור בקלות מאדם לאדם במהלך לחיצת יד והכנת מזון. כאשר אתם נוגעים בפנים שלכם, אתם חושפים את העיניים, האף והפה לאותם חלקיקי וירוס. לכן, אם תשתדלו לגעת כמה שפחות במשטחים במקומות ציבוריים (כמו למשל עמודי האחיזה באוטובוס או ברכבת התחתית) ותרחצו את הידיים היטב ולעיתים תכופות, תוכלו להקטין בצורה משמעותית את סכנת ההידבקות בנגיף. נוזל לחיטוי ידיים יכול להיות תחליף טוב כשאין אפשרות אחרת, אך הוא אינו מחליף את רחיצת הידיים. בנוסף, כדאי לשמור מרחק מאנשים שמשתעלים ומתעטשים.
יש סיבה לפחד מהקורונה?
מובן שהחדשות על נגיף חדש יכולות להיות מפחידות, אך תושבי רוב העולם המערבי נמצאים עדיין בסיכון נמוך מאוד. מרבית האנשים הנדבקים בקוביד-19 סובלים מצינון קל או מתסמינים דמויי שפעת. הדבר החשוב ביותר שתוכלו לעשות הוא לשמור על היגיינה נאותה, שתצמצם את הסיכוי שלכם להידבק בקוביד-19 ותמנע מכם להפיץ את הנגיף במקרה שכן תדבקו בו. מומלץ לאסוף מידע ממקורות מוסמכים (כמו פופיולר סיינס!) ולהישאר בבית אם אתם חולים. נכון לעכשיו, זה כל מה שאתם צריכים לעשות!
ללא אמצעי התקשורת, האם כל נושא הקוביד-19 היה בכלל עולה?
אמנם שיעור התמותה של קוביד-19 הוא כשני אחוזים — נמוך הרבה יותר ממגיפות אחרות כמו סארס (SARS) או ֶאבּוֹלָה — אך הוא הדביק והרג מספיק אנשים בסין, וגם באיטליה, כך שללא ספק הוא היה מעורר דאגה בקרב האחראים על בריאות הציבור, גם לפני עידן התקשורת הדיגיטלית. אולם הפצה של מידע מוטעה ברשת האינטרנט בהחלט מהווה סכנה בעת אירועים בינלאומיים כמו התפרצות נגיף הקוביד-19. מחקרים מראים שלרוב מידע כוזב מתפשט מהר יותר מעובדות בדוקות, וכבר ראינו אנשים שמנסים לנצל את המצב על ידי מכירת "תרופות" נגד קוביד-19 לעוקבים שלהם באינטרנט. לא קיימים תרופה או טיפול לקוביד-19, וכדאי לקרוא חדשות המתפרסמות רק באמצעי תקשורות אמינים כמו הניו-יורק טיימס, האתר סטאט ניוז (STAT News) , הוושינגטון פוסט, פופיולר סיינס, וכן סוכנות רויטרס, בנוסף למערכות החדשות הידועות בישראל. אלו אינם מקורות המידע האמינים היחידים, אבל יש להם כתבים לענייני בריאות שאני מכירה ובוטחת בהם.
איזו דרך טובה יותר לניקוי הידיים? סבון ומים חמימים או אלכוהול?
מרבית האנשים אינם רוחצים את הידיים בצורה נאותה. להלן הוראות איך לעשות את זה נכון. סיכום: כדאי להשתמש בסבון ומים חמימים (הטמפרטורה אינה חשובה. בחרו בטמפרטורה שנעימה לכם), לסבן במשך 20-30 שניות ואחר כך לשטוף.
נוזל לחיטוי הידיים אינו יעיל כמו רחיצת ידיים יסודית, אבל הוא יותר טוב מכלום כשאין גישה לכיור וסבון. נוזל החיטוי צריך להכיל לפחות 60 אחוז אלכוהול. בדקו את תווית המוצר שבו אתם משתמשים כדי לראות בכמה חומר צריך להשתמש, אחר כך הזליפו את הכמות הדרושה לתוך אחת מכפות הידיים ושפשפו אותן זו בזו. חשוב למרוח את נוזל החיטוי על כל כף היד והאצבעות ולהמשיך במריחה עד שהידיים מתייבשות לגמרי — אין לנגב את נוזל החיטוי במגבת או בבגדים.
כמה זמן סביר להניח שנגיף קורונה יהווה בעיה?
עדיין מוקדם מדיי לדעת כמה זמן קוביד-19 יישאר פעיל בקנה מידה משמעותי. חלק ממומחי בריאות הציבור סבורים שהוא יישאר כאן כנגיף חדש שמתפרץ כל שנה, בדומה לנגיף השפעת. נגיפי השפעת וההצטננות הם שניהם סוגים של נגיפי קורונה, כך שקוביד-19 עשוי לפעול באותה צורה. אולם, אם קוביד-19 יהפוך לגורם סיכון קבוע, סביר להניח שעד לשנה הבאה יימצא חיסון נגדו, ואנחנו נדע לצפות לבואו וננסה למזער את התפשטותו. לא נעים לדמיין שנגיף מסתורי שכזה יישאר איתנו במשך חודשים או שנים, אבל הדבר המעודד בכל העניין הוא שקוביד-19 מהווה כרגע בעיה בעיקר משום שהמידע עליו מצומצם מאוד. ככל שהנגיף יישאר בסביבה זמן ארוך יותר, כך ילכו וישתפרו כלי האיתור והלחימה שלנו. למרות כל זאת, אנחנו מתמודדים עם נגיף השפעת משחר ההיסטוריה המודרנית, והוא עדיין מצליח להרוג עשרות אלפי אנשים בארצות הברית לבדה, מדי שנה. תוספת של נגיף נוסף התוקף את מערכת הנשימה ועלול להיות מסוכן, לרשימת המחלות השנתיות יכביד ללא ספק על מערכת הבריאות, גם אם לא ייצור מדי שנה התפרצויות דרמתיות כמו ההתפרצות הנוכחית.
קיימות בעולם פנדמיות רבות מאוד. האם צריך להתייחס ברצינות לקוביד-19 בחיי היומיום, גם אם אנו נמצאים הרחק מהאזורים המושפעים?
למען האמת, פנדמיות אינן דבר כל כך שכיח — למזלנו הרב! פנדמיה היא מונח שאין לו הגדרה חד משמעית. מגפה (אפידמיה) היא מצב שבו אנחנו רואים עליה במספר המקרים מעבר למה שנחשב נורמלי עבור מחלה מסוימת, ופנדמיה הוא שם שניתן בדרך כלל למגפה שמתפשטת בצורה משמעותית על פני מספר יבשות בעולם. מגיפות אינן מתרחשות כל יום, ופנדמיות נדירות עוד יותר. נציגי בריאות הציבור מתייחסים לאיידס כפנדמיה שעדיין קיימת, אולם מרבית התפרצויות המחלה אינן מגיעות לקנה מידה כזה.
ולגבי חלקה השני של השאלה, הדרך הטובה ביותר למנוע מקוביד-19 להגיע אל אזור מגוריכם היא לשמור על היגיינה נאותה. במרבית מדינות העולם, נציגי מערכות הבריאות המקומיות רואים מקרי תחלואה שמעלים את החשד כי המחלה נמצאת בקהילות מקומיות מזה מספר שבועות. זה לא מפתיע, במיוחד לאור העובדה שתסמיני הקוביד-19 קלים מאוד אצל מרבית האנשים, שאנחנו ממש גרועים ברחיצת ידיים ובהימנעות מנגיעה בפנים שלנו, ובעובדה שקשה לנו מאוד לקחת חופש מהעבודה ולהיכנס לבידוד בגלל מה שנראה כצינון קל בלבד. קורונה קוביד-19 הצליח להתפשט עד כה מכיוון שאנשים המשיכו בשגרת היומיום שלהם תוך כדי שיעולים ועיטושים. הם אינם אשמים, אבל אנחנו יכולים ללמוד ממה שקרה במקומות אחרים ולנסות להשתפר. (וכדי שתראו שאני מתכוונת לכל מילה, אני כותבת את הדברים האלה על הספה בבית, ולא מהמשרד, כי פיתחתי שיעול).
אם יימצא חיסון לקורונה, האם הנגיף עלול לפתח עמידות לטיפול?
נגיפים רבים הגיעו במקור מבעלי חיים נשאים. מחלות כאלה נקראות מחלות זואונוטיות. סביר יותר להניח שנגיפים שעוברים מבעלי חיים אל בני האדם יתפסו אותנו לא מוכנים. אבל לא כולם מפחידים כמו קורונה קוביד-19: במרכזים למניעת מחלות בארה"ב מעריכים ש-60 אחוזים מהמחלות המדבקות של בני האדם הגיעו במקור מבעלי חיים אחרים. פתוגנים עוברים מוטציות כל הזמן תודות להתרבותם המהירה — אנחנו זקוקים בכל שנה לחיסון חדש נגד שפעת מכיוון שהנגיף מפתח זנים חדשים במהירות רבה מאוד — אך אין סיבה לחשוב שקוביד-19 יהיה עמיד לחיסון או לטיפול באופן מיוחד.
האם יסגרו את בתי הספר?
בקהילות שבהן שיעור מקרי התחלואה גבוה אכן נסגרו כמה מבתי הספר ונאסרו התקהלויות ציבוריות, אולם אין כל סיבה לנקוט בצעדים כאלה לפני שישנה עדות ברורה להימצאותו של קורונה קוביד-19 באזור מסוים. עם זאת, בתי ספר ומקומות תעסוקה צריכים לגלות גמישות רבה ככל האפשר כלפי אנשים שלוקחים ימי מחלה ועובדים מהבית, כדי למנוע את התפשטות המחלה.
היכן עומדים כרגע המדענים בכל מה שנוגע לפיתוח של חיסון או תרופה?
חברות פרמצבטיות רבות ומוסדות מחקר ברחבי העולם פועלים כדי למצוא טיפולים אפשריים או חיסונים נגד קוביד-19. חברת ביוטכנולוגיה אחת בארה"ב טוענת שהחיסון שלה מוכן לבדיקה ראשונית, אך תהליך האישור עלול להימשך גם שנה שלמה. מציאת נוסחה שעובדת בצורה טובה מספיק כדי לנסות אותה על בני אדם יכולה לקחת מספר חודשים, שלא לדבר על מוצר המאושר להפצה בקרב הקהל הרחב.
ברשת האינטרנט מסתובבות שמועות רבות בדבר תרופות או טיפולים מונעים, אך ארגון הבריאות העולמי מאשר שלא ידוע על תוסף תזונה, מזון או תרופה שיכולים להגן כרגע מפני קורונה קוביד-19. למרות זאת, מומלץ להתחסן נגד שפעת, אם טרם קיבלתם את החיסון: התסמינים הדומים של שני הנגיפים עלול לגרום למטופלים עם שפעת לתפוס מקום וזמן יקרי ערך בבתי החולים, ומערכת חיסון חלשה יכולה להגדיל את הסיכוי להדבקות בקוביד-19.
במה שונה קורונה קוביד-19 מפנדמיות אחרות? (שפעת וכו')?
כפי שציינתי קודם, ארגון הבריאות העולמי (WHO) עדיין אינו מתייחס לקוביד-19 כפנדמיה. אבל קוביד-19 כן מציב אתגרים ייחודיים בהשוואה לנגיפים אחרים. נראה שהוא מדבק יותר מנגיפי השפעת העונתית הרגילים, אך לא באותה מידה כמו נגיפים אחרים כדוגמת נגיף החצבת. בנוסף, הוא יוצר תסמינים קלים ביותר אצל מרבית האנשים, מה שאומר שאנשים רבים שנדבקו בקוביד-19 המשיכו בשגרת חייהם הרגילה וחשפו אחרים למחלה. אולם בדומה לשפעת, במקרים מסוימים עלול קוביד-19 לגרום לדלקת ריאות חמורה ואף קטלנית — שהיא שכיחה יותר בקרב קשישים או אנשים הסובלים מבעיות בריאותיות אחרות. הבדל נוסף בין קורונה קוביד-19 ושפעת עונתית הוא שנראה כי שיעור גבוה יותר של מטופלים חווים את התסמינים המסוכנים הללו: בעוד ששיעור התמותה של שפעת הוא פחות מאחוז אחד, ההערכות עבור קוביד-19 מגיעות עד לשלושה אחוזים בקירוב. אבל קשה לדעת מה מידת האמינות של הערכות אלה. מכיוון שמקרים רבים של קוביד-19 אינם מאובחנים כלל, ייתכן ששיעורי ההדבקה גבוהים הרבה יותר ממה שהצלחנו לחשב, ובמקרה כזה אחוז המטופלים שנפטרו יהיה נמוך הרבה יותר.
השפעת הורגת מאות אלפי בני אדם מדי שנה, כך שנגיף אחר עם שיעורי תמותה דומים — ואולי אף שיעורי תמותה גבוהים הרבה יותר — שמתווסף לסבב המחלות העונתיות, עלול ליצור עומס משמעותי על מערכת הבריאות שלנו. אך כיוון שקוביד-19 הוא נגיף חדש, לא הייתה לנו עדיין הזדמנות לפתח עמידות כנגדו (או להנדס את העמידות שלנו על ידי פיתוח של חיסון). אם הוא יישאר בסביבה במשך חודשים או שנים, הוא יהפוך פחות קטלני כי אנחנו נשתפר באבחון שלו ובטיפול נגדו ומערכות החיסון שלנו ילמדו לזהות אותו.
האם נגיף הקורונה נראה אי פעם בקרב בני האדם לפני ההתפרצות האחרונה?
באופן כללי, נגיפי הקורונה קיימים אצל בני האדם מזה זמן רב, אך נגיף הקורונה הספציפי הזה הוא חדש. נגיפי הקורונה הם משפחה של נגיפים שגורמים לרוב לתסמיני נשימה קלים (צינון הוא אחד מהם), אולם חלקם עלולים לגרום למחלה חמורה. נגיף הקורונה הגורם לדלקת ריאות נגיפית חמורה (Severe Acute Respiratory Syndrome – SARS- CoV), שעבר מעטלפים אל בני האדם במחוז גְואנגְדונג שבסין בשנת 2002, הדביק למעלה מ-8000 אנשים ברחבי העולם וגרם למותם של 774 לפחות. קוביד-19 לא נצפה בקרב בני אדם לפני דצמבר 2019, כאשר החל להופיע אצל מטופלים במחוז חוביי, סין. ייתכן שההתפרצות החלה כתוצאה ממגע בין בני אדם לחיות בר בשוק בווּהאן, אבל הזמן והמיקום המדויקים של המעבר הראשוני מבעלי החיים אל בני האדם, אינם ידועים.
תודות לתהליך של פיתוח חיסון אוניברסלי, האם אי פעם נצליח למנוע פנדמיות או התפרצות של נגיף אחר?
חיסון שהורג את כל הנגיפים הוא עדיין בגדר חלום רחוק. חיסונים פועלים על ידי החדרת מולקולות מסוימות של נגיף או של זן חיידקים לתוך הגוף; ההחדרה הזו מאפשרת למערכת החיסון ללמוד להילחם במחלה לפני שתפגשו בה הלכה למעשה. ברור שלא פשוט ליצור קוקטייל שייראה דומה מספיק לנגיף מסוכן כדי לסייע לגוף, אך לא יפגע בו כפי שהנגיף היה עושה. לכן, מחקר ואישור של חיסון חדש אורך מספר חודשים, אפילו במסגרת מסלול פיתוח מהיר במיוחד ובמימון ראוי. כיוון שחיסון פועל באמצעות חיקוי הנגיף או החיידק שמפניהם הוא מגן, אין דרך ליצור חיסון "אוניבסרלי" (לפחות לא עם ידע הביולוגיה והטכנולוגיה שיש לנו כיום). המרדף אחר חיסון שפעת אוניברסלי עתיד לדרוש עוד שנים רבות של מאמץ, ובכלל לא בטוח שנעמוד במשימה. נכון להיום, באמצעות החיסון השנתי, מנסים מדענים לתקוף מספר זנים נבחרים של נגיף השפעת על סמך מחקרים המתמקדים באיתור הזנים שצפויים להיות מסוכנים במיוחד. אם נצליח ליצור חיסון שפעת אוניברסלי, אולי נוכל לקבל זריקת שפעת אחת בלבד ולסגור את כל הסיפור. זו תהיה פריצת דרך אדירה במונחים של הקטנת הסיכוי הכולל של העברת השפעת בין בני אדם, אבל לחיסון כזה לא תהיה שום השפעה על פנדמיות אחרות.
אם מחזקים את מערכת החיסון, האם זה עוזר להילחם בנגיף קורונה?
הרעיון שאפשר לנקוט בפעולות מסוימות או לאכול מזון ספציפי כדי לחזק את מערכת החיסון במידה כזו שתהפוך אותנו לנינג'ה משמיד מחלות, נשמע קוסם עד מאוד. אך לרוע המזל, מערכת החיסון לא ממש פועלת כך. הגוף בונה חסינות באמצעות היתקלות בפתוגן ולמידה כיצד לזהות אותו ולהילחם בו, כך שבעצם אין שום דבר שאפשר לעשות כדי להכין את הגוף לפגישה עם הנגיף.
מצד שני, אפשר לדאוג שהגוף יהיה בשיא כושר הלחימה שלו כאשר תתרחש אותה פגישה ראשונה עם נגיף חדש.
הדרך הטובה ביותר לעזור לגוף להילחם במחלות היא הרבה שעות שינה. היעד המומלץ הוא שמונה שעות או יותר! גם תזונה בריאה ומאוזנת היא דרך מצוינת להישאר בריאים. הדברים הללו אינם מגינים מפני כל איום בריאותי פוטנציאלי, אך אין ספק שתזונה לא טובה ומחסור בשעות שינה הופכים את הגוף לפגיע יותר. כדאי גם להתחסן נגד שפעת, אם טרם קיבלתם את החיסון. החיסון אינו מגן מפני קורונה קוביד-19, אך הוא מקטין את הסיכויים לחלות בשפעת — שיכולה להיות מסוכנת באותה מידה!
