רק לאחרונה הממלכה העניקה לו מחילה על האישומים הפליליים כנגדו בגין הומוסקסואליות, שבגללם הוא עבר סירוס כימי >>
כאשר אייזק ניוטון מת, נושאי הארון שלו כללו שני דוכסים ושלושה רוזנים. עם מותו של צ'ארלס דרווין, הדיקן של מנזר וסטמינסטר "לא היסס" לאפשר קבורה שלו בכנסיית לונדון היוקרתית, למרות האגנוסטיות המטרידה של הוגה תורת האבולוציה. בלוויה של סטיבן הוקינג בשנת 2018, השחקן אדי רדמיין, שזכה בפרס האוסקר על שגילם את הוקינג בסרט התיאוריה של הכל, קרא ממגילת קוהלת.
אלן טיורינג, מדען המחשבים פורץ הדרך, מפצח הקודים של מלחמת העולם השנייה ואבי הבינה המלאכותית, זכה לסיום שונה למדי. כשהתאבד בשנת 1954, האפר שלו פוזר חרש בקרבת הקרמטוריום בווקינג. הוא בילה את שנותיו האחרונות כפושע: בשנת 1952, המשטרה עצרה את טיורינג באשמת מעשים הומוסקסואליים. כעונש על נטייתו המינית, שכל פעולה לפיה הייתה אז מנוגדת לחוק, הממשלה הבריטית כפתה עליו סירוס כימי.
פעילים הקדישו שנים רבות בדרישה לטיהור מורשתו של טיורינג. בשנת 2009, מתכנת בשם ג'ון גרהם-קאמינג פתח עצומה שדרשה מממשלת בריטניה להתנצל על ההתעללות שלה בטיורינג. בתגובה, ראש הממשלה גורדון בראון מסר הצהרה לגבי ה"דרך המחרידה שבה התייחסו [אל טיורינג]" וסיים, "אנו מצטערים, היית ראוי להרבה יותר טוב מזה." לאחר שנים של ויכוחים בפרלמנט, בשנת 2013, המלכה אליזבת העניקה לטיורינג מחילה מלכותית לאחר מותו. כעת, הבנק המרכזי של אנגליה הכריז שטיורינג יהיה הדיוקן הבא על השטר של 50 ליש"ט. השטרות ייכנסו למחזור בשנת 2021.
טיורינג, שנולד בשנת 1912 במערב לונדון, הפגין נטייה חזקה למדעים עוד בילדותו. הוא למד באוניברסיטת קיימברידג', שם למד מתמטיקה והתעסק מעט בקריפטוגרפיה. בשנת 1936 הוא פרסם את הראשון מבין מספר מאמרים מהפכניים, "On Computable Numbers" (על מספרים הניתנים לחישוב). טיורינג טען ש"אפשר להמציא מכונה אחת שאפשר להשתמש בה לחישוב כל רצף ניתן לחישוב." בניגוד למכונות המוגבלות מאוד של אותם ימים, הוא חזה את "מכונת החישוב האוניברסלית" שלו כסורק יחיד שיכול לעבד כל סדרה של נתונים או הוראות. עבודתו של טיורינג נקטעה כאשר בריטניה הכריזה מלחמה על גרמניה בשנת 1939. הוא הלך לעבוד בבּלצ'לי פארק, אחוזה ויקטוריאנית ששימשה לבית הספר הממשלתי לקודים והצפנה. שם, הוא ומומחים אחרים נרתמו לפצח את מערכת התקשורת הסודית של הגרמנים, בפרט מכונת האניגמה שלהם.
במבט ראשון, האניגמה נראתה כמו מכונת כתיבה, ובמובן מסוים היא אכן הייתה כזו, רק ששימשה ככלי נשק. כדי לשלוח הודעה מוצפנת, היו פשוט מקלידים במכונה, שהייתה מתרגמת את האותיות ל"טקסט מוצפן" שהסוכנים היו יכולים להעביר באופן סודי. אם קיבלת תכתובת מוצפנת, פשוט היית צריך להקליד את הטקסט המוצפן המוזר באניגמה, והאותיות המפוענחות היו מופיעות בזו אחר זו על המסך, עד שכל ההודעה האמיתית הייתה מופיעה. בעוד שרוב הקודים הבסיסיים היו למשל מחליפים את כל אותיות ה-A ב-B, לאניגמה היו 17,000 צירופים שונים, כך שהאות A יכלה להיות Z ,M ,B או כל אות אחרת, כל זאת באותה הודעה, בהתאם לצירוף של האותיות שקדמו לה. והכל נעשה אוטומטית.
הפתרון של טיורינג, שעבר על המחקרים הקודמים שנעשו על האניגמה על ידי מתמטיקאים פולנים, היה להניח שבתוך כל הודעה נתונה תהיה פיסת טקסט מפוענח שתהיה תואמת בדיוק לטקסט המוצפן. אם אפשר יהיה לזהות "תיבות" אלה, אפשר יהיה לעבוד לאחור כדי לקבוע את הדפוס של מנגנוני האניגמה, וכך לפענח את שאר השדר. טיורינג כינה את סוג המכונות שנוצרו מכך "בוֹמב" (bombe). כל תוכן ההודעות תורגם בהצלחה, כולל אלו בין חברי היחידות הסודיות הנאציות ואלו שתיארו במדויק את המיקום של הצוללות הגרמניות. מומחים סבורים שהתרומה של טיורינג קיצרה את המלחמה במספר שנים וחסכה חיים של מיליונים.
אבל כל זה היה סודי ביותר. לאחר שביתת הנשק, צוותי המחקר בבלצ'לי פארק התפצלו, מכונות האניגמה הושמדו וטיורינג המשיך לעבוד עבור הממשלה בתפקידים אחרים בעלי סיווג סודי ביותר. הוא עבד על מחשבי מנצ'סטר, המחשבים הראשונים עם תוכנה מאוחסנת. הוא גם התעסק מעט בביולוגיה מתמטית, בפרט במורפוגנזה של פסי הזברה. בשנת 1950, טיורינג פרסם את המאמר "Computing Machinery and Intelligence" (מכונות מחשוב ואינטליגנציה) המפורסם, אשר נפתח בשורה הפרובוקטיבית "אני מציע לקחת בחשבון את השאלה, 'האם מכונות יכולות לחשוב?'". אמנם בסופו של דבר הוא דחה את הניסוח של שאלה זו, אך הביע את האופטימיות שלו לגבי התחום שעתיד היה להפוך לבינה מלאכותית. למאמר יש עוד תביעה לתהילה: הסעיף הפותח, שכותרתו "משחק החיקוי", השאיל את שמו לסרט משנת 2014 על החיים והקריירה של טיורינג.
בשנת 1952, טיורינג הודה ב"אשמה" בגין אישומים על "התנהגות מופקרת", השם המשפטי לפעילות הומוסקסואלית, שהייתה פשע באותה תקופה. בית המשפט העמיד בפניו שתי ברירות: כליאה או סירוס כימי באמצעות תרופת האסטרוגן דיאתילסטילבסטרול. הוא בחר ב"טיפול האורגני". הכימיקלים נועדו להפחית את הליבידו שלו. הם גם הפכו אותו לאימפוטנט וגרמו לו לפתח חזה מוגדל.
שנתיים מאוחר יותר, סוכנת הבית שלו מצאה אותו, מת מהרעלת ציאניד ככל כנראה. הוא היה בן 41. הופעה על שטר של הממלכה תעלה את טיורינג לפנתיאון המדעי לצד ניוטון, דרווין והוקינג. אבל היא אינה מוחקת את הטעויות של הממשלה. למעשה, נקודת אור זו רק מדגישה את החשיכה שטיורינג, ועוד אינספור אנשים בקהילת הלהט"ב כמוהו, חוו והמשיכו לחוות. כפי שטיורינג כתב במאמר בשנת 1950 על בינת מכונות, "אנו יכולים לראות רק למרחק קצר לעתיד, אבל אנו רואים הרבה דברים שיש לעשות שם."
