בעוד הפלטפורמה הראשונה מסוגה בעולם עושה דרכה מזרחה, פעילים סביבתיים בינלאומיים מביעים חששות >>
תחנת הכוח הגרעינית הצפה המסחרית הראשונה בעולם – כלי שייט רוסי במשקל 21,500 טון, בשם אקדמיק לומונוסוב (Akademik Lomonosov) – עושה את דרכה באטיות בים הארקטי, במסע רב-שלבי ליעד הסופי שלה במזרח רוסיה. יש אנשים שלא מרוצים מזה. פעילי סביבה וגרעין חוששים שהתחנה עלולה לפגוע בקרחון ולשקוע בעת חציית האוקיינוס הארקטי, תוך שפיכת דלק גרעיני למערכת האקולוגית הצפונית השברירית. לחלופין, היא עלולה גם להיתקע בקרקע ולזהם את הסביבה, או שתושלך על ידי גלים בסערה, או אפילו – לאחר התקנתה בחוף המרוחק של פּבק, כ-90 ק"מ ממצר ברינג באלסקה – להיות מותקפת על ידי טרוריסטים או לסבול מתקלה עקב אינספור סיבות אחרות. צריך רק להסתכל על תחנת פוקושימה ביפן כדי להבין שמים ואנרגיה גרעינית לא תמיד מסתדרים יחד.
אף על פי כן, תחנת הכוח המגושמת נמצאת כעת במורמנסק, רוסיה, לאחר שנגררה לשם ממספנת סנט פטרסבורג, שם נבנתה. עובדים במורמנסק מעמיסים עליה כעת דלק גרעיני. כאשר היא תגיע לפבק במועד כלשהו בשנה הבאה, היא תתחיל במשימה הראשונה שלה: לספק חשמל לאזור צ'וּקוֹ טקה, המונה 50,000 תושבים.
הפלטפורמה אמורה להיות הראשונה בסדרה של תחנות כוח גרעיניות צפות שיוכנסו לשימוש באוקיינוס הארקטי, מסביר יאן הברקאמפ (Jan Haverkamp), מומחה לאנרגיה גרעינית מטעם גרינפיס:
"המטרה היא לתמוך בפיתוח נוסף של כריית נפט, גז ופחם באזור זה," הוא אומר. "דבר זה הפך אפשרי כעת בקלות רבה יותר עקב נסיגת הקרח בעקבות שינוי האקלים, והוא יכניס סיכון גרעיני מוגבר לאזור, כמו גם פליטת פחמן מוגברת."
עקב חוסר השקיפות סביב הפרויקט כולו, התקדמות זו מפעילה מחדש פעמוני אזעקה בקרב פעילים שעוקבים אחר ענייני גרעין. הדאגה המיידית ביותר היא תנועת כלי השייט לאחר תדלוקו. לפי החוק הרוסי, אקדמיק לומונוסוב תיחשב כמתקן גרעיני רק לאחר שתעגון ותהפוך פעילה בפבק, אומר הברקאמפ. כתוצאה מכך, רגולטור הגרעין הרוסי לא פיקח על הבנייה, הבדיקה, התדלוק או ההובלה של הספינה מנמל הבית שלה ליעדה הסופי.
"פיקוח רגולטורי לקוי משחק תפקיד ברוב תקריות הגרעין החמורות," הוא אומר, ומציין שגרינפיס "דרשה" שרוסאטום (Rosatom), יצרנית הספינה, וממשלת רוסיה יאפשרו לגוף הפיקוח הגרעיני, רוסטכנדזור (Rostechnadzor), גישה לפרויקט. הארגון גם ביקש חוות דעת נוספת של ארגונים בינלאומיים.
תחנות כוח גרעיניות צפות מתמודדות עם מגוון סיכונים שלא קיימים בתחנות קרקעיות. אמנם כורים שמתאימים לים אינם חדשים – הם קיימים זה עשורים בספינות וצוללות צבאיות – אך כורים צפים שמפיקים את ההספקים של האקדמיק לומונוסוב, כ-70 מגה-וואט, הם חדשים והסיכונים שמלווים אותם הם גבוהים יותר. "על הקרקע, אנו יודעים את כיוון המשאבות, השסתומים והצינורות," אומר דייל קליין (Dale Klein), לשעבר ראש הוועדה לאנרגיה אטומית של ארה"ב. "הכל נע בכיוון ידוע. אין את הטלטולים שיש בים, ויכולים להיות אירועים טבעיים חריגים, כמו סערות, שבהם הפלטפורמה יכולה להתחיל להתנדנד או לנטות על צידה או להתהפך. איך תוכל להבטיח שליבת הכור לא תינתך?"
מה שמומחים, כמו קליין, רוצים לדעת הוא איך רוסיה מבצעת את ניתוח הבטיחות של הפרויקט, כולל הפגיעות שלו לאירועים כמו פרצות אבטחה ומתקפות טרור. בים הרבה יותר קל לפרוץ בצורה חשאית מאשר ביבשה. קליין גם רוצה לדעת עד כמה חזקה מערכת ההכלה של החומר הרדיואקטיבי. "בעת תכנון מערכות אלה בספינה, הן חייבות להיות כבדות מאוד, אבל מתכנני ספינות רוצים שהספינות שלהם יהיו קלות מאוד," הוא אומר. "שתי תפיסות אלה מתנגשות וצריך לשאול איך רוסיה איזנה ביניהן."
לרוסיה, מציין קליין, אין מחויבות משפטית או בינלאומית לספק מידע זה. כאשר עמד בראש הוועדה לאנרגיה אטומית, בין השנים 2006 ל-2009, קליין אומר ששם לב לנתק בין רוסטכנדזור, ששאפו להרחיב את היכולות הרגולטוריות שלהם, לבין ממשלת רוסיה, אשר התנגדה למאמצים כאלה. "העובדה שרוסטכנדזור יכלו לבקר בתחנה רק לאחר הודעה מראש וגם רק פעם בשנה מדאיגה אותנו מאוד," אומר הברקאמפ מגרינפיס. "יהיה טוב אם רוסטכנדזור יוכלו לקבל גישה מלאה לתחנת הכוח, וגם אם פעם נוספת יעברו על כל התיעוד ויקבלו את המנדט לתת אישור, או למנוע מלתת אותו, על בסיס בטיחותי."
הברקאמפ גם מציין שמעבר לסיכונים שתחנה כזו תציב באתר העגינה שלה, קיימת גם דאגה רבה מאוד בנוגע לתדלוק במורמנסק – עיר עם אוכלוסייה של 300,000 תושבים – ולהובלה ולתדלוק מחדש לאחר 12 שנות פעילות. "ההובלה היא מסע של כמעט 5,000 ק"מ במזג אוויר שיכול להיות סוער באזור שיכול להיות בו קרח כבד," הוא אומר. "כל תרחיש בסגנון טיטאניק יהיה סיוט, אבל גם אם הדוברה תאבד קשר עם הגוררות ותושלך לסלעים. דבר זה יגרום לפליטה של חומרים רדיואקטיביים לסביבה. הסיכון הגדול יותר יהיה בזמן הובלה חזרה מפבק אל מורמנסק, כאשר הדוברה תהיה עמוסה בדלק גרעיני משומש מ-3 או 4 מחזורי הפעלה.
"למרות שנפלה מגדולתה בארצות הברית, תודות לעלייה בזמינות של גז טבעי ואנרגיות מתחדשות כמו רוח ואנרגיה סולרית, תחום האנרגיה הגרעינית בעולם משגשג, אומר קליין. ארצות רבות מעוניינות בתחנות כוח גרעיניות מסחריות, עם דור חדש של כורים מודולריים קטנים, אשר מומלצים בתור שחקני נישה פוטנציאליים בין אסטרטגיות אנרגיה מגוונות יותר. אקדמיק לומונוסוב תחליף תחנת כוח גרעיני מתיישנת באזור, כמו גם תחנת חשמל שמופעלת בפחם – אבל הסיכונים שהיא נושאת בחובה מאפילים על היתרונות במקרה שמשהו ישתבש.
