מדע פלוס
  • מדע
  • טכנולוגיה
  • טבע
  • חלל
  • מדע
  • טכנולוגיה
  • טבע
  • חלל
מדע פלוס
  • מדע
  • טכנולוגיה
  • טבע
  • חלל
  • מדע
  • טכנולוגיה
  • טבע
  • חלל
ראשי » מדע » רוסיה משיטה תחנת כוח גרעינית חדשה – ומעלה סיכונים ישנים

רוסיה משיטה תחנת כוח גרעינית חדשה – ומעלה סיכונים ישנים

אריק אדמס (POPULAR SCIENCE) 12 באוגוסט 2019

בעוד הפלטפורמה הראשונה מסוגה בעולם עושה דרכה מזרחה, פעילים סביבתיים בינלאומיים מביעים חששות >>

רוסיה משיטה תחנת כוח גרעינית חדשה - מדע פלוס

 

תחנת הכוח הגרעינית הצפה המסחרית הראשונה בעולם – כלי שייט רוסי במשקל 21,500 טון, בשם אקדמיק לומונוסוב (Akademik Lomonosov) – עושה את דרכה באטיות בים הארקטי, במסע רב-שלבי ליעד הסופי שלה במזרח רוסיה. יש אנשים שלא מרוצים מזה. פעילי סביבה וגרעין חוששים שהתחנה עלולה לפגוע בקרחון ולשקוע בעת חציית האוקיינוס הארקטי, תוך שפיכת דלק גרעיני למערכת האקולוגית הצפונית השברירית. לחלופין, היא עלולה גם להיתקע בקרקע ולזהם את הסביבה, או שתושלך על ידי גלים בסערה, או אפילו – לאחר התקנתה בחוף המרוחק של פּבק, כ-90 ק"מ ממצר ברינג באלסקה – להיות מותקפת על ידי טרוריסטים או לסבול מתקלה עקב אינספור סיבות אחרות. צריך רק להסתכל על תחנת פוקושימה ביפן כדי להבין שמים ואנרגיה גרעינית לא תמיד מסתדרים יחד.

אף על פי כן, תחנת הכוח המגושמת נמצאת כעת במורמנסק, רוסיה, לאחר שנגררה לשם ממספנת סנט פטרסבורג, שם נבנתה. עובדים במורמנסק מעמיסים עליה כעת דלק גרעיני. כאשר היא תגיע לפבק במועד כלשהו בשנה הבאה, היא תתחיל במשימה הראשונה שלה: לספק חשמל לאזור צ'וּקוֹ טקה, המונה 50,000 תושבים.

הפלטפורמה אמורה להיות הראשונה בסדרה של תחנות כוח גרעיניות צפות שיוכנסו לשימוש באוקיינוס הארקטי, מסביר יאן הברקאמפ (Jan Haverkamp), מומחה לאנרגיה גרעינית מטעם גרינפיס:

"המטרה היא לתמוך בפיתוח נוסף של כריית נפט, גז ופחם באזור זה," הוא אומר. "דבר זה הפך אפשרי כעת בקלות רבה יותר עקב נסיגת הקרח בעקבות שינוי האקלים, והוא יכניס סיכון גרעיני מוגבר לאזור, כמו גם פליטת פחמן מוגברת."

עקב חוסר השקיפות סביב הפרויקט כולו, התקדמות זו מפעילה מחדש פעמוני אזעקה בקרב פעילים שעוקבים אחר ענייני גרעין. הדאגה המיידית ביותר היא תנועת כלי השייט לאחר תדלוקו. לפי החוק הרוסי, אקדמיק לומונוסוב תיחשב כמתקן גרעיני רק לאחר שתעגון ותהפוך פעילה בפבק, אומר הברקאמפ. כתוצאה מכך, רגולטור הגרעין הרוסי לא פיקח על הבנייה, הבדיקה, התדלוק או ההובלה של הספינה מנמל הבית שלה ליעדה הסופי.

"פיקוח רגולטורי לקוי משחק תפקיד ברוב תקריות הגרעין החמורות," הוא אומר, ומציין שגרינפיס "דרשה" שרוסאטום (Rosatom), יצרנית הספינה, וממשלת רוסיה יאפשרו לגוף הפיקוח הגרעיני, רוסטכנדזור (Rostechnadzor), גישה לפרויקט. הארגון גם ביקש חוות דעת נוספת של ארגונים בינלאומיים.

תחנות כוח גרעיניות צפות מתמודדות עם מגוון סיכונים שלא קיימים בתחנות קרקעיות. אמנם כורים שמתאימים לים אינם חדשים – הם קיימים זה עשורים בספינות וצוללות צבאיות – אך כורים צפים שמפיקים את ההספקים של האקדמיק לומונוסוב, כ-70 מגה-וואט, הם חדשים והסיכונים שמלווים אותם הם גבוהים יותר. "על הקרקע, אנו יודעים את כיוון המשאבות, השסתומים והצינורות," אומר דייל קליין (Dale Klein), לשעבר ראש הוועדה לאנרגיה אטומית של ארה"ב. "הכל נע בכיוון ידוע. אין את הטלטולים שיש בים, ויכולים להיות אירועים טבעיים חריגים, כמו סערות, שבהם הפלטפורמה יכולה להתחיל להתנדנד או לנטות על צידה או להתהפך. איך תוכל להבטיח שליבת הכור לא תינתך?"

מה שמומחים, כמו קליין, רוצים לדעת הוא איך רוסיה מבצעת את ניתוח הבטיחות של הפרויקט, כולל הפגיעות שלו לאירועים כמו פרצות אבטחה ומתקפות טרור. בים הרבה יותר קל לפרוץ בצורה חשאית מאשר ביבשה. קליין גם רוצה לדעת עד כמה חזקה מערכת ההכלה של החומר הרדיואקטיבי. "בעת תכנון מערכות אלה בספינה, הן חייבות להיות כבדות מאוד, אבל מתכנני ספינות רוצים שהספינות שלהם יהיו קלות מאוד," הוא אומר. "שתי תפיסות אלה מתנגשות וצריך לשאול איך רוסיה איזנה ביניהן."

לרוסיה, מציין קליין, אין מחויבות משפטית או בינלאומית לספק מידע זה. כאשר עמד בראש הוועדה לאנרגיה אטומית, בין השנים 2006 ל-2009, קליין אומר ששם לב לנתק בין רוסטכנדזור, ששאפו להרחיב את היכולות הרגולטוריות שלהם, לבין ממשלת רוסיה, אשר התנגדה למאמצים כאלה. "העובדה שרוסטכנדזור יכלו לבקר בתחנה רק לאחר הודעה מראש וגם רק פעם בשנה מדאיגה אותנו מאוד," אומר הברקאמפ מגרינפיס. "יהיה טוב אם רוסטכנדזור יוכלו לקבל גישה מלאה לתחנת הכוח, וגם אם פעם נוספת יעברו על כל התיעוד ויקבלו את המנדט לתת אישור, או למנוע מלתת אותו, על בסיס בטיחותי."

הברקאמפ גם מציין שמעבר לסיכונים שתחנה כזו תציב באתר העגינה שלה, קיימת גם דאגה רבה מאוד בנוגע לתדלוק במורמנסק – עיר עם אוכלוסייה של 300,000 תושבים – ולהובלה ולתדלוק מחדש לאחר 12 שנות פעילות. "ההובלה היא מסע של כמעט 5,000 ק"מ במזג אוויר שיכול להיות סוער באזור שיכול להיות בו קרח כבד," הוא אומר. "כל תרחיש בסגנון טיטאניק יהיה סיוט, אבל גם אם הדוברה תאבד קשר עם הגוררות ותושלך לסלעים. דבר זה יגרום לפליטה של חומרים רדיואקטיביים לסביבה. הסיכון הגדול יותר יהיה בזמן הובלה חזרה מפבק אל מורמנסק, כאשר הדוברה תהיה עמוסה בדלק גרעיני משומש מ-3 או 4 מחזורי הפעלה.

"למרות שנפלה מגדולתה בארצות הברית, תודות לעלייה בזמינות של גז טבעי ואנרגיות מתחדשות כמו רוח ואנרגיה סולרית, תחום האנרגיה הגרעינית בעולם משגשג, אומר קליין. ארצות רבות מעוניינות בתחנות כוח גרעיניות מסחריות, עם דור חדש של כורים מודולריים קטנים, אשר מומלצים בתור שחקני נישה פוטנציאליים בין אסטרטגיות אנרגיה מגוונות יותר. אקדמיק לומונוסוב תחליף תחנת כוח גרעיני מתיישנת באזור, כמו גם תחנת חשמל שמופעלת בפחם – אבל הסיכונים שהיא נושאת בחובה מאפילים על היתרונות במקרה שמשהו ישתבש.

 

מדע פלוס באנר

איכות הסביבה גרעין
« פוסט קודם
פוסט הבא »
כתבות אחרונות באתר
כן, אנשים יכולים לטעום שמות ולשמוע צבעים

כן, אנשים יכולים לטעום שמות ולשמוע צבעים

אך זה עדיין לא ברור למה ואיך >>

לכתבה המלאה >
מה בעצם עושה ויטמין c סי?

מה בעצם עושה ויטמין c סי?

לכתבה המלאה >
למה אנשים טובים משחקים מלוכלך?

למה אנשים טובים משחקים מלוכלך?

לכתבה המלאה >
נתיחות לאחר המוות חשובות היום יותר מתמיד. והנה מה שהן יכולות לגלות לנו

נתיחות לאחר המוות חשובות היום יותר מתמיד. והנה מה שהן יכולות לגלות לנו

לכתבה המלאה >
מחקר חדש על זעזועי מוח ופרקינסון מספק סיבה נוספת להגן על הקודקוד

מחקר חדש על זעזועי מוח ופרקינסון מספק סיבה נוספת להגן על הקודקוד

לכתבה המלאה >
האם תרגול באמת מביא לשלמות?

האם תרגול באמת מביא לשלמות?

לכתבה המלאה >
מדוע התורים הארוכים בפארקים של דיסני מרגישים לנו קצרים כל כך?

מדוע התורים הארוכים בפארקים של דיסני מרגישים לנו קצרים כל כך?

לכתבה המלאה >
משחק מסוכן! פציעות הספורט הנפוצות ביותר

משחק מסוכן! פציעות הספורט הנפוצות ביותר

לכתבה המלאה >
מדוע כל כך הרבה מחלות מגיעות מעטלפים?

מדוע כל כך הרבה מחלות מגיעות מעטלפים?

לכתבה המלאה >
מה קורה כשאנחנו חולמים בהקיץ?

מה קורה כשאנחנו חולמים בהקיץ?

לכתבה המלאה >
ג׳ף בזוס רוצה לפתור את כל בעיותינו בכך שיטיס אותנו לירח

ג׳ף בזוס רוצה לפתור את כל בעיותינו בכך שיטיס אותנו לירח

לכתבה המלאה >
הבירה מאז ומתמיד היתה על השולחן

הבירה מאז ומתמיד היתה על השולחן

לכתבה המלאה >
אודות מדע פלוס

מגזין חדשות בתחומי מדע, טכנולוגיה, טבע וחלל. תוכן מקורי, בלעדי ואיכותי מהארץ ומהעולם. מדע פלוס – עניין לסקרנים.
בדיקת מהירות גלישה – Speed Test

קטגוריות
  • חלל
  • טבע
  • טכנולוגיה
  • מדע
קישורים
  • כתבו לנו
  • תנאי שימוש
  • מדיניות פרטיות
  • מפת אתר
עקבו אחרינו
מדע פלוס פייסבוק

עשו לנו לייק והשארו מעודכנים

© מדע פלוס - כל הזכויות שמורות | אין להעתיק, לשכפל, להפיץ, למכור, לפרסם, לשדר, או לעשות שימוש מסחרי או לא מסחרי כלשהו בכל או בחלק מהתוכן באתר, כולל: תמונות, איורים, טקסטים, סגנון עיצוב וכל דבר אחר המופיע באתר. זאת אלא אם ניתנה הסכמה חתומה מראש ובכתב ע״י הנהלת מדע פלוס.
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות כלי נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסטהגדל טקסט
  • הקטן טקסטהקטן טקסט
  • גווני אפורגווני אפור
  • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכהניגודיות הפוכה
  • רקע בהיררקע בהיר
  • הדגשת קישוריםהדגשת קישורים
  • פונט קריאפונט קריא
  • איפוס איפוס