אבל אין צורך להבהל, קשה לעבור דרך המחסום דם-מוח >>
כשהייתי ילדה קטנה והיה חשד שיש לי זיהום בסינוסים, אימא שלי (היפוכונדרית למהדרין, אבל בהכחשה) הייתה מזהירה אותי תמיד: תיזהרי, הזיהום יכול לעבור לך למוח!
זו הייתה שיטה יעילה לשכנע אותי ללכת לרופא. אבל האם זה נכון? האם זיהום בסינוסים באמת יכול להגיע אל קופסת הפיקוד? מסתבר שאימא שלי לא לגמרי טעתה: החיידקים המזהמים שמסתננים לתוך הסינוסים עלולים – לעיתים נדירות מאוד – לפלס את דרכם אל המוח. אחת מאותן התרחשויות נדירות הגיעה לאחרונה לכותרות: ילד בן 13 ממישיגן בארה"ב נפטר עקב זיהום עיקש בסינוסים שחדר לכלי הדם במוח. למרות ניתוח חירום במטרה לטפל בזיהום, הוא נפטר מספר ימים אחרי שאושפז בבית החולים. החדשות הללו עצובות ומאוד מפחידות. אבל המקרה הגיע לכותרות מלכתחילה דווקא משום שהוא מאוד לא שכיח. חישבו על הנתונים הבאים: סינוסיטיס אקוטי, המונח הרפואי לזיהום זמני בסינוסים, הוא סוג של זיהום בדרכי הנשימה העליונות שכולל גם גודש ודלקת באף, באוזניים ובגרון. המחלות הללו שכיחות; כל ילד ממוצע יחלה בכחמש מהן כל שנה. יותר ממחציתן נגרמות על ידי נגיפים. הזיהומים הללו לא תמיד מגיעים אל הסינוסים. למעשה, סינוסיטיס נחשב סיבוך של זיהום נגיפי טיפוסי בדרכי הנשימה. אפילו כאשר זיהום נגיפי מגיע אל הסינוסים, הוא לרוב חולף מעצמו. כאן יש לזיהום פוטנציאל להפוך מסוכן: המחלה הנגיפית גורמת לדלקת והיחלשות בדרכי הנשימה העליונות ומחלישה את מערכת החיסון. השילוב הזה יוצר סביבה אידיאלית לחדירה ולהתפשטות של חיידקים. אבל זיהומי סינוסים שנגרמים על ידי חיידקים (ולא על ידי נגיפים) מתרחשים רק בחמישה עד שמונה אחוזים מהילדים עם זיהומים בדרכי הנשימה העליונות, ואצל 0.5 עד שלושה אחוזים מהמבוגרים. ברגע שאתה מגיע לאותה קבוצה חסרת מזל, סביר להניח שאתה חולה מזה זמן מה; זמן ארוך הרבה יותר ממשכה של הצטננות אופיינית (בערך חמישה עד שבעה ימים). בשלב זה סביר שהזיהום גורם לתסמינים חמורים למדי. אולם מרבית הרופאים נוקטים בגישה דרוכה וזהירה. מתן אנטיביוטיקה לרוב אינו יעיל לפני שחלפו שבועיים, שזה בערך הזמן שלוקח לחיידקים להשתלט על האזור. בנקודה הזו, סבב של אנטיביוטיקה לרוב פותר את הבעיה.
טוב, ועכשיו נעבור למוח. גוף האדם משקיע מאמצים רבים כדי להגן על המוח מפני פלישת פתוגנים. אחד מאותם אמצעים נקרא מחסום הדם-מוח, שהוא קרום חדיר למחצה שמאפשר מעבר של נוזלים וחומרי הזנה נבחרים בלבד. אבל, במקרים נדירים, גם חיידקים מצליחים לעבור. מכיוון שהסינוסים קרובים כל כך למוח, במקרים נדירים עלול גם זיהום להזדחל מבעד למחסום הזה. השכיח ביותר מבין הסיבוכים הנדירים הללו הוא משהו שנקרא ממגֶּלֶת שׁמּתּחת לַקּרוּם הקּשׁה (subdural empyema) שהוא מוּגלה (מסה גדולה וצמיגה של תאי דם לבנים) שמצטברת בחלל שבין הקרום החיצוני ביותר של המוח (הקרום הקשה – dura mater) והקרום האמצעי העדין שנקרא ְקרוּם הקּוּרים או הקרום העכבישי (ארכנואיד – arachnoid). כאשר הזיהום מגיע לשם הוא יכול להוביל להתנפחות של המוח, לעוויתות, לשינויים במצב ההכרה ולהקאות.
אז, כן. זיהום בסינוסים יכול (לעיתים נדירות) להגיע אל המוח, אבל חשוב לזכור דבר אחד: נדיר מאוד שהזיהום במוח מגיע משום מקום והוא תמיד גורם לתסמינים – כמו למשל כאב ראש חמור מאוד. אם יש לך זיהום בדרכי הנשימה העליונות שנמשך הרבה מעבר לרגיל (יותר משבועיים) או אם יש לך כאב ראש חמור או נפיחות בפנים, עליך לפנות מיד לחדר המיון. לרוע המזל, הנער ממישיגן במקרה האחרון שאירע, כן הגיע למחלקת חירום אך איש לא איבחן את הבעיה עד לשלב שמצבו כבר היה חמור מדי. הסבירות ללקות בזיהום כזה היא נמוכה, אבל החדשות הללו הן תזכורת חשובה, לרופאים ולמטופלים גם יחד, להקדיש תשומת לב מיוחדת לתסמינים של זיהום ממושך. דרישה לקבל אנטיביוטיקה עבור הצטננות או שפעת שנמשכים ימים ספורים בלבד היא טעות חמורה, אבל כך גם התעלמות מגודש מכאיב בסינוסים שנמשך כמה שבועות.
