ככל שאנו מצליחים לראות דברים קטנים יותר, כך אנו רוצים לראות דברים קטנים עוד יותר. ולכן, במהלך שלושת אלפי השנים האחרונות, עבדנו כדי לשפר את יכולות הראייה שלנו בעזרת עדשות >>
אם כי עין לא מזוינת יכולה להבחין בעצמים דקים כמו שערה, בני האדם לעולם לא הסתפקו בקנה מידה מוגבל זה. ככל שאנו מצליחים לראות דברים קטנים יותר, כך אנו רוצים לראות דברים קטנים עוד יותר. ולכן, במהלך שלושת אלפי השנים האחרונות, עבדנו כדי לשפר את יכולות הראייה שלנו בעזרת עדשות. דהיינו, זכוכית מגדלת. וגילינו תגליות לא קטנות לאורך הדרך. להלן הרגעים הגדולים במסע החיפוש שלנו אחרי הדברים הזעירים:
1
שנה: 750–710 לפנה"ס תמונה: כתב יתדות (2x) בשנת 1850 חשפו ארכאולוגים את זכוכית המגדלת העתיקה ביותר בעולם באזור השייך כיום לעירק. נראה שעדשת נמרוּד, שרוחבה 4 ס"מ, עזרה לאשורים הקדמונים להתבונן בכתבים בכתב זעיר. גביש בדולח מלוטש זה שובר את קרני האור דרך פני השטח המעוקלים שלו. כוח המנסרה היה כוח ההגדלה הטוב ביותר שעמד לרשותנו במשך אלפי שנים.
2
שנה: 1625 תמונה: עין הדבורה (30x) מחפשי מראות יוצאי דופן במאה ה-17 בנו את המיקרוסקופים הראשונים. הדגם המורכב משתמש בעדשת זכוכית נוספת לשיפור יכולת ההגדלה. גלילאו גליליי היה כנראה הראשון שהוסיף גם עדשה שלישית. הודות ליכולת ההסתכלות המשופרת, מדענים התבוננו בעיני חרקים וגילו את העדשות המשושות העדינות שמכסות את מבנה העין של דבורה.
3
שנה: 1665 תמונה: חתך רוחב של שעם (50x) הפיזיקאי רוברט הוּק גילה כיצד לחסום קרני אור תועות, אך הוא גם מיקד את האור: הוא העביר תאורה של מנורת שמן דרך בקבוק מים כדי לפזר את הקרן. הדבר יצר תמונות מטושטשות אך בהירות, שחשפו משהו מדהים בחתיכת קליפה של עץ שעם: חללים ריקים. הוק כינה אותם בשם "תאים".
4
שנה: 1677 תמונה: חיידקים (300x) כשעדשות הזכוכית המלוטשות במומחיות של אנטוני ואן ֶלוונהוּק גילו יצורים חד-תאיים קטנים פי 10 מתאי צמחים, עמיתיו בקושי האמינו לו. הם הקדישו שלוש שנים כדי לחפש בעצמם "בעלי חיים מיקרוסקופיים". אחרי שהוק ואחרים חזרו על הניסוי, המחקר המדעי התמקד בדברים קטנים הרבה יותר.
5
שנה: 1903 תמונה: ננו-חלקיקים של זהב (10,000x) ריכרד ז'יגמונדי והנרי סידנטופף השתמשו באולטרמיקרוסקופ שלהם על קולואידים, תערובות הכוללות חלקיקים זעירים במיוחד. הם שלחו קרן אור דרך התערובת הצמיגה בזוויות ישרות, ולאחר מכן השתמשו במשטח מורכב כדי לראות כיצד האור התפזר. הממצא העיקרי שלהם: פיסות ברוחב 4 ננומטר הנותנות לזכוכית את צבעה.
6
שנה: 1939 תמונה: וירוס מוזאיקת הטבק (500,000x) שידור! אלקטרון! מיקרוסקופ! מקס קנוֹל וארנסט רוּסקה יצרו את המכשיר, ששמונה שנים לאחר מכן עתיד לזהות וירוסים. מדענים נטלו דגימות תאים וירו דרכן אלקטרונים במקום קרני אור. כשהאלקטרונים פגעו, הם יצרו תמונה שהצופים יכלו להקרין על מסך זרחני ולהגדיל.
7
שנה: 1955 תמונה: אטומי טונגסטן (1,000,000x) ארווין מוּלר מצא דרך להציג את האטומים בקצה מחט בעזרת צג שטח יוני. הניחו את החוד בתא ואקום וזעזעו אותו. המחט פולטת אלקטרונים שהופכים את הגז שמסביב למיוּנן. כשהיונים עפים ומתפזרים, הם מתנגשים במסך מיוחד, ויוצרים תמונה מוגדלת של רשת האטומים דמויית הקליידוסקופ.
8
שנה: 2015 תמונה: אטום יחיד (20,000,000x) מעבדת SuperSTEM בבריטניה מציגה אובייקטים דקים פי מיליון משערה. אלקטרונים חולפים דרך מגנטים הממקדים אותם לעבר הדגימה, ולאחר מכן עוברים דרך מערכת עדשות. המרקע מזהה אילו מהם איבדו אנרגיה בדרכם, ומתרגם נתונים אלה לתמונה – המגלה את המבנים המורכבים של אטומים בודדים.
