מדע פלוס
  • מדע
  • טכנולוגיה
  • טבע
  • חלל
  • מדע
  • טכנולוגיה
  • טבע
  • חלל
מדע פלוס
  • מדע
  • טכנולוגיה
  • טבע
  • חלל
  • מדע
  • טכנולוגיה
  • טבע
  • חלל
ראשי » מדע » קעקועים הם דבר קבוע, אבל המדע הולך ומשתנה

קעקועים הם דבר קבוע, אבל המדע הולך ומשתנה

רייצ׳ל פלטמן (POPULAR SCIENCE) 7 בינואר 2019

מחקר חדש מעלה את האפשרות שלגוף שלנו יש דרך מרתקת לטפל בקעקועים – והממצאים עשויים לעזור לנו בסופו של דבר להסיר אותם בצורה טובה יותר >>

קעקועים הם דבר קבוע, אבל המדע הולך ומשתנה - מדע - מדע פלוס

 

אם תשאלו את מרבית האנשים איך עושים קעקוע, סביר להניח שרובם יענו תשובה מעט שגויה. הדעה הרווחת ביותר היא התיאור הפשוט שמחט הקעקוע מזריקה דיו לתוך העור, עמוק מספיק כדי שהדיו יישאר במקום. למעשה, מחט הקעקוע דומה יותר לציפורן של עט נובע מאשר למזרק. הדיו אינו מוזרק דרך המחט, אלא נאגר בקצה שלה כאשר המקעקע טובל את הכלי בתוך מיכל דיו. אחר כך, כאשר קצה המחט מנקב חור בעור (הן בשכבת האפידרמיס והן בשכבת הדרמיס שמתחתיו), הכוח הקפילרי – אותו כוח שגורם לנוזל לטפס במעלה קשית שתייה או גבעול של צמח – מושך את הדיו למטה לתוך הדרמיס.

כך חודר הדיו לתוך העור. אבל למה הוא נשאר שם? מדענים יודעים מזה זמן מה שקעקועים אינם נוצרים על ידי תאי עור ספוגי דיו, אלא על ידי תאים של מערכת החיסון שנקראים מקרופאגים. תפקידם של תאי דם לבנים אלה הוא לבלוע שאריות של תאים וגופים זרים, והם נקראים לפעולה בכל מקרה של פציעה. לכן, לא מפתיע לגלות שהם נקראים לדגל גם כאשר מחט כלשהי דוקרת אותך שוב ושוב והעור שלך שואב לתוכו דיו. המקרופאגים זוללים, וקרומי התא שלהם הם למעשה אלו ששומרים על דיו הקעקוע קבוע במקומו במשך שנים רבות.

ועכשיו, הצליחו מדענים לענות על שאלה נוספת: למה לכל הרוחות נשארים המקרופאגים הללו במקומם כל כך הרבה זמן? אז זהו, שהם לא. על פי מחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת Journal of Experimental Medicine, קעקועים נשארים גם אחרי שהמקרופאגים מתים. כאשר התאים החיסוניים הולכים לעולמם, הם משאירים אחריהם דיו בין תאי העור – בדיוק כמו מה שהתרחש בעת ביצוע הקעקוע המקורי. וראו זה פלא, המחקר החדש שבוצע בעכברים מראה שמקרופאגים חדשים מגיעים במהירות לזירת ההתרחשות כדי לתפוס את מקומם של אחיהם המתים.

במילים אחרות, הקעקוע שלך אינו מהווה רק שרידים של הקרב בין חיבתך לציורי גוף לבין מערכת החיסון שלך. זו מלחמה שאינה נפסקת לעולם.

מקרופאגים קעקועים - מדע - מדע פלוס
מכיוון שמקרופאגים חדשים בולעים את פיגמנט הקעקוע, הוא נראה בדיוק אותו דבר לפני (שמאל) ואחרי (ימין). מותם של המקרופאגים בעור. (Baranska et al., 2018)

 

החוקרים, ובראשם סנדרין הנרי (Sandrine Henri) וברנאר מליסן (Bernard Malissen) מהמרכז לאימונולוגיה במרסיי- לומיני (Centre d'Immunologie de Marseille-Luminy), החלו לחקור פיגמנטים טבעיים המופיעים במקרופאגים של עכברים שחורים. כאשר מתים התאים יוצרי הצבע של העכברים, הם משחררים פיגמנט כהה – ומקרופאגים מגיעים כדי לבלוע אותו ולהחזיק בו למשמרת. ההתבוננות בתהליך עוררה את סקרנותם בנוגע לאופן שבו התהליך מתרחש במקרה של דיו קעקועים, והם הופתעו לגלות שמעט מאוד מחקר נערך בנושא.

באופן טבעי, התגלית הזו הובילה אותם לקעקע עכבר – כזה שהונדס כך שיהיה קל להשמיד את המקרופאגים שלו. אחרי שווידאו שכל הפיגמנט הגיע לתוך המקרופאגים ואז השמידו אותם, החוקרים לא הבחינו בשינויים כלשהם שנראו לעין בקעקוע. ובסופו של דבר הגיעו מקרופאגים חדשים כדי לאכול את הדיו. בנוסף, הם השתילו פיסת עור מקועקעת מעכבר אחד לעכבר אחר, ושישה שבועות לאחר מכן הבחינו שמרבית הדיו נבלע מחדש על ידי המקרופאגים של מקבל השתל.

החוקרים משוכנעים למדי שהתהליך הזה מתרחש באופן דומה אצל בני אדם, על אף שייתכן שהמקרופאגים שלנו חיים זמן ארוך יותר מאשר אלה של העכברים. אולי התחלופה אינה רציפה, הם אומרים, אבל סביר להניח שבמהלך שנות חייו של קעקוע חלק מהמקרופאגים מתים וזקוקים להחלפה.

מובן שקעקועים לא באמת נשארים לנצח. הם בהחלט דוהים עם הזמן. ידוע באופן אנקדוטלי שאור השמש מוחק את צבע הקעקוע, אך מחברי המחקר חושבים שאולי גם תחלופת המקרופאגים שהם גילו משחקת תפקיד בעניין.

"סביר להניח שהדהייה מתרחשת עקב העובדה שבמהלך מחזורי התפוס-שחרר-תפוס הרצופים שגילינו, כמויות זעירות של פיגמנט נעלמות מהעור," אומר מליסן.

פיגמנט קעקוע ירוק נבלע על ידי מקרופאגים בעור (שמאל). הפיגמנט משתחרר כאשר התאים הללו מושמדים (מרכז), אך 90 ימים אחר כך הוא נבלע שוב על ידי מקרופאגים חדשים שהחליפו את הישנים (ימין). (Baranska et al. 2018)

 

הצוות סבור שהתוצאות שלהם יוכלו להוביל בסופו של דבר להסרה יעילה יותר של קעקועים, על אף שדרך הפעולה המדויקת עדיין אינה ברורה. הסרה בלייזר פועלת על ידי פירוק אותם מקרופאגים מלאי דיו לצברים קטנים יותר, כאלה שמערכת הלימפה תוכל להרחיק מהגוף כמו כל חלקיקי פסולת קטנים אחרים. אך יש צורך לחזור על הפעולה מספר פעמים כדי לנקות את הכל, וחלק מהקעקועים רק דוהים במקום להיעלם לגמרי. החוקרים טוענים שזה קורה בגלל מקרופאגים חדשים שמגיעים במהרה כדי להגן עליך מפני גושי דיו גדולים שנותרו, ובאופן בלתי מכוון מגנים על אותם גושי דיו מפניך. לדבריהם, אם תהליך הסרת הקעקוע יכלול הרג זמני או הרחקה של מקרופאגים בעזרת שימוש בנוגדנים מסוימים, באופן תאורטי ניתן יהיה לסיים את ההסרה במהירות רבה יותר. כיוון שהתוצאות היחידות שקיימות כרגע כוללות עכברים שתוכננו במיוחד כך שיהיה קל להשמיד את המקרופאגים שלהם, קשה לומר אם או מתי ניתן יהיה לתרגם באמת את הידע הזה לדיו אנושי. אבל גם אם לעולם לא תצמח תועלת מעשית של ממש, עדיין מדהים לגלות כמה מעט אנחנו יודעים על קעקועים. הרי אנחנו שמים אותם על אנשים כבר יותר מ-5,000 שנה. הגיע הזמן שנבין מה אנחנו עושים.

 

מדע פלוס באנר

« פוסט קודם
פוסט הבא »
כתבות אחרונות באתר
כן, אנשים יכולים לטעום שמות ולשמוע צבעים

כן, אנשים יכולים לטעום שמות ולשמוע צבעים

אך זה עדיין לא ברור למה ואיך >>

לכתבה המלאה >
מה בעצם עושה ויטמין c סי?

מה בעצם עושה ויטמין c סי?

לכתבה המלאה >
למה אנשים טובים משחקים מלוכלך?

למה אנשים טובים משחקים מלוכלך?

לכתבה המלאה >
נתיחות לאחר המוות חשובות היום יותר מתמיד. והנה מה שהן יכולות לגלות לנו

נתיחות לאחר המוות חשובות היום יותר מתמיד. והנה מה שהן יכולות לגלות לנו

לכתבה המלאה >
מחקר חדש על זעזועי מוח ופרקינסון מספק סיבה נוספת להגן על הקודקוד

מחקר חדש על זעזועי מוח ופרקינסון מספק סיבה נוספת להגן על הקודקוד

לכתבה המלאה >
האם תרגול באמת מביא לשלמות?

האם תרגול באמת מביא לשלמות?

לכתבה המלאה >
מדוע התורים הארוכים בפארקים של דיסני מרגישים לנו קצרים כל כך?

מדוע התורים הארוכים בפארקים של דיסני מרגישים לנו קצרים כל כך?

לכתבה המלאה >
משחק מסוכן! פציעות הספורט הנפוצות ביותר

משחק מסוכן! פציעות הספורט הנפוצות ביותר

לכתבה המלאה >
מדוע כל כך הרבה מחלות מגיעות מעטלפים?

מדוע כל כך הרבה מחלות מגיעות מעטלפים?

לכתבה המלאה >
מה קורה כשאנחנו חולמים בהקיץ?

מה קורה כשאנחנו חולמים בהקיץ?

לכתבה המלאה >
ג׳ף בזוס רוצה לפתור את כל בעיותינו בכך שיטיס אותנו לירח

ג׳ף בזוס רוצה לפתור את כל בעיותינו בכך שיטיס אותנו לירח

לכתבה המלאה >
הבירה מאז ומתמיד היתה על השולחן

הבירה מאז ומתמיד היתה על השולחן

לכתבה המלאה >
אודות מדע פלוס

מגזין חדשות בתחומי מדע, טכנולוגיה, טבע וחלל. תוכן מקורי, בלעדי ואיכותי מהארץ ומהעולם. מדע פלוס – עניין לסקרנים.
בדיקת מהירות גלישה – Speed Test

קטגוריות
  • חלל
  • טבע
  • טכנולוגיה
  • מדע
קישורים
  • כתבו לנו
  • תנאי שימוש
  • מדיניות פרטיות
  • מפת אתר
עקבו אחרינו
מדע פלוס פייסבוק

עשו לנו לייק והשארו מעודכנים

© מדע פלוס - כל הזכויות שמורות | אין להעתיק, לשכפל, להפיץ, למכור, לפרסם, לשדר, או לעשות שימוש מסחרי או לא מסחרי כלשהו בכל או בחלק מהתוכן באתר, כולל: תמונות, איורים, טקסטים, סגנון עיצוב וכל דבר אחר המופיע באתר. זאת אלא אם ניתנה הסכמה חתומה מראש ובכתב ע״י הנהלת מדע פלוס.
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות כלי נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסטהגדל טקסט
  • הקטן טקסטהקטן טקסט
  • גווני אפורגווני אפור
  • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכהניגודיות הפוכה
  • רקע בהיררקע בהיר
  • הדגשת קישוריםהדגשת קישורים
  • פונט קריאפונט קריא
  • איפוס איפוס