אני מנתח את בני האדם הקטנים ביותר בעולם

אני רופא ילדים ומנתח, אך אני פוגש רבים מהמטופלים שלי כשהם עדיין גדלים בתוך הרחם. זאת משום שאני מתמחה בניתוחי עוברים – ביצוע ניתוחים על תינוקות שטרם נולדו.

לרוב אנו מוציאים את העובר מהרחם, מנתחים, ואחר כך מחזירים אותו בחזרה. אך לא תמיד ניתן לעשות זאת. שדרה שסועה (ספינה ביפידה) למשל, זהו מום שבו העצמות והבשר אינם מכסים לגמרי את חוט השדרה, ונדרשת התערבות כירורגית בין השבועות 22 ל-25 של היריון. אילו היינו חותכים חתך גדול ברחם בשלב זה, כשהעובר שוקל פחות מחצי קילוגרם, הרחם היה עלול להיקרע כשהעובר גדל, ולסכן את האם ואת הילד גם יחד.

כדי לעקוף זאת, רופאים בבית החולים שלי פיתחו שיטה המאפשרת לנתח מבלי לפתוח את הרחם. אנו עושים שני חתכים זעירים ברחם. לאחר מכן אנו מחדירים מכשירי בדיקה עם מצלמות קטנות בקצוות, ומשתמשים בהם בזהירות כדי לתקן את הרקמות שמעל לעמוד השדרה החשוף. גישה מוגבלת זו הופכת את הניתוח למסובך במידה רבה, בנוסף לעובדה שמרווחי הטעות באדם כה זעיר הם קטנטנים. לפיכך, לפני שאנו מנתחים תינוקות אמיתיים, אנו מתאמנים על סימולציה. אנו תופרים עור תרנגולת לגב בובת תינוק, במיקום המדויק של המום בעמוד השדרה של המטופל, ומכניסים אותו לתוך כדור קטן המדמה את הרחם. עור תרנגולת הוא קצת קשה יותר מעור של עובר, אך דומה הרבה יותר לדבר האמיתי מאשר פלסטיק – וגם קל להשיגו בכל סופרמרקט. הדבר מאפשר לנו להתאמן על הכנסת מכשירי בדיקה לתוך הכדור וניתוח של הבובה.

ניתחתי פעם תינוק שהייתי יכול להחזיק את כל גופו בכף ידי. היום התינוק חי ובריא – והרבה יותר גדול. אני שואל כל אחד מהילדים שאני מטפל בהם, "אתה יודע כמה קטן היית כשפגשתי אותך בפעם הראשונה?" ואז אני מספר להם והם תמיד אומרים: "לא, זה לא יכול להיות." אבל זה נכון.