מדע פלוס
  • מדע
  • טכנולוגיה
  • טבע
  • חלל
  • מדע
  • טכנולוגיה
  • טבע
  • חלל
מדע פלוס
  • מדע
  • טכנולוגיה
  • טבע
  • חלל
  • מדע
  • טכנולוגיה
  • טבע
  • חלל
ראשי » מדע » מיקרובים על הגוף שלנו

מיקרובים על הגוף שלנו

ג׳סיקה בודי (POPULAR SCIENCE) 24 בנובמבר 2018

הם גרים לנו על העור, מתחבאים בין השיניים, משוטטים בתוך הבטן וגורמים לכולנו להסריח. הכירו את המיקרוביוטיקה שלכם >>

מיקרובים על הגוף שלנו - מדע - מדע פלוס
איור: פרנצ'סקה ברלד

 

החיידקים, הפטריות והנגיפים (וירוסים) שמאכלסים את כוכב הלכת "הגוף שלך". עד 50 טריליון יצורים זעירים מאכלסים את הגוף הממוצע ועולים במספרם על 30 טריליון התאים האנושיים הבונים את הגוף מבפנים ומבחוץ.

ובדיוק כמו שהפלורה (היצורים החיים) והפאונה (הצמחים) מחלקים ביניהם את כדור הארץ, כך קבוצות שונות של מיקרואורגניזמים מאכלסות אזורים שונים בגוף שלנו. מקצה השיער שעל ראשנו ועד לציפורני רגלינו, הם יוצרים מערכות אקולוגיות שלמות השומרות על הבריאות של עולמם (כלומר, אנחנו) או גורמות לו להיות חולה נורא. לפניכם כמה מהקבוצות שגרות אצלנו, מאבירים אצילים ועד לחלאות נתעבים.

1 קרקפת מושלגת

למעלה בצפון, שבט פראי של פטריות משתכן לעיתים ברעמה המושלגת שעל ראשכם. המלסצייה (Malassezia) אוכלת את השומנים שעל הקרקפת ואחר כך פולטת חומר שנקרא חומצה אולאית. החומצה האולאית יכולה לייבש את העור ולגרום לסופת קשקשים.

2 המדבר הראשי

רוב החוקרים מסכימים שקודקוד בריא הוא (למעשה) נקי ממיקרובים. המחסום דם-מוח, קרום רב עצמה, מאפשר בדרך כלל רק למולקולות מועילות להיכנס. אבל מרגלים מיקרוסקופיים תחמנים – כולל הפנאומוקוק Streptococcus pneumoniae, הפושע שגורם לדלקת קרום המוח – יכולים להחליש את החומה הזו, להתחמק פנימה ולהפריע לתפקוד המוח.

3 ערבות הפנים

יצורים שובבים כמו פרופיוניבקטריום אקנה (Propionibacterium acnes) חיים על כל פרצוף ואוהבים לעשות בלגן. כאשר זקיקי השערה נסתמים בגלל לכלוך, עור מת וחומר שומני בשם חלב, פ. אקנה זוללים את הכל וגורמים לדלקת מקומית. תתחדשו: צמח לכם חצ'קון.

4 צוקי הלוע

חוקרי מערות חמדנים, סטרפטוקוקוס מוטנס (Streptococcus mutans) מטפסים לתוך החריצים בין השיניים ומפרישים חומצות השוחקות את האמייל. הכרייה המיקרוביאלית הזו יוצרת חורים בשיניים – אלא אם כן יצור קסום מרובה זיפים משמיד את החיידקים לפני שהם מספיקים לעשות נזק. ריח רע מהפה? האשם הוא סולובקטריום מוריי (Solobacterium moorei) המסתתר על הלשון ובתוך הרוק. הוא הופך חלבונים לתרכובות גפרית ויוצר את קללת ריח הפה המבאיש.

5 הביצות הטובעניות של בית השחי

בתי השחי הם חממה של חיידקים מכיוון שהם חמימים ולחים. סטפילוקוקוס הומיניס (Staphylococcus hominis) מחבב באופן מיוחד את אדמת הביצות הזו. הוא שותה את הזיעה ומשאיר אחריו מולקולות חדשות עם ריח מצחין במיוחד: ריח גוף וזיעה.

6 עיר המעיים

מסדר הבקטרוידס פראג'יליס (Bacteroides fragilis) האצילי נשבע להגן על גופכם. מולקולות הנצמדות לשריון החיידקים מסייעות ליצור תגובות חיסוניות ולווסת אותן. בינתיים, פרחחים אוכלי רקב הנקראים בקטריואידס תטאיטאמיקרון Bacteroides thetaiotaomicron מעופפים להם בעיר המעיים, מנשנשים חלקיקים צמחיים שהקיבה שלנו אינה מסוגלת לעכל ומאפשרים למעיים לקלוט יותר חומרים מזינים. אוקסלובקטר פורמיגנס Oxalobacter formigenes פועל על תקן של מנקה רחובות. הוא מטאטא מהרחובות הביולוגיים תרכובות שיכולות לגרום לאבנים בכליות. חיידקי הביפידובקטריום לונגום (Bifidobacterium longum) הם תושבים חסונים של העיר השומרים על פעילות סדירה של המעי הגס: הם מסייעים בפירוק פחמימות ושומרים על סדירות היציאות. הם גם מסייעים בהדיפת זני חיידקים מזיקים אחרים ועושים כל מאמץ כדי למנוע מחיידקים יוצרי מושבות, כמו מחולל השלשול קלוסטרידיום דיפיסיל (Clostridium difficile), להשיג דריסת רגל במעי. לא כל סוג של אשריכיה קולי (Escherichia coli) (שם חיבה: אי. קולי) גורם למחלה. זנים רבים הם למעשה נוסעים מועילים מאוד ברכבת התחתית של מערכת העיכול שלנו. מלבד עיכול המזון הם גם מסנתזים ויטמין B וויטמין K הנספגים אחר כך מהמעי.

7 נווה מדבר וגינלי

אברי המין הם גן עדן לחיידקים, שלרוב משגשגים בתנאי חום ולחות. חלק מהזנים של לקטובצילוס (Lactobacillus) – קריספטוס, gasseri (גסרי crispatus אינרס (iners), ג'נסני (jensenii), ועוד – מטפחים את הגינה הזו על ידי ייצור של חומצה לקטית, המווסתת את ה-PH המקומי ומגינה מפני פלישת פתוגנים. התושבים המקומיים הללו משמשים גם בתור המיקרוביוטה הראשונה של תינוק שזה עתה נולד. למרבה הצער, חיידקי הפין ומשימתם הביולוגית הם עדיין בגדר חידה לחוקרים.

8 פרברי העור

תושבי העור סטפילוקוקוס אפידרמידיס Staphylococcus epidermidis, לוגדוננסיס (lugdunensis), וגם קפיטיס (capitis) הם שבטים שברוב המקרים רק תופסים מקום. למרבה המזל, הם אינם מקדמים בברכה נוכריים כמו סטפילוקוק זהוב (.Staph aureus), שיכול לגרום לזיהומים ולדלקת ריאות אצל הפונדקאים.

 

מדע פלוס באנר

גוף האדם חיידקים
« פוסט קודם
פוסט הבא »
כתבות אחרונות באתר
כן, אנשים יכולים לטעום שמות ולשמוע צבעים

כן, אנשים יכולים לטעום שמות ולשמוע צבעים

אך זה עדיין לא ברור למה ואיך >>

לכתבה המלאה >
מה בעצם עושה ויטמין c סי?

מה בעצם עושה ויטמין c סי?

לכתבה המלאה >
למה אנשים טובים משחקים מלוכלך?

למה אנשים טובים משחקים מלוכלך?

לכתבה המלאה >
נתיחות לאחר המוות חשובות היום יותר מתמיד. והנה מה שהן יכולות לגלות לנו

נתיחות לאחר המוות חשובות היום יותר מתמיד. והנה מה שהן יכולות לגלות לנו

לכתבה המלאה >
מחקר חדש על זעזועי מוח ופרקינסון מספק סיבה נוספת להגן על הקודקוד

מחקר חדש על זעזועי מוח ופרקינסון מספק סיבה נוספת להגן על הקודקוד

לכתבה המלאה >
האם תרגול באמת מביא לשלמות?

האם תרגול באמת מביא לשלמות?

לכתבה המלאה >
מדוע התורים הארוכים בפארקים של דיסני מרגישים לנו קצרים כל כך?

מדוע התורים הארוכים בפארקים של דיסני מרגישים לנו קצרים כל כך?

לכתבה המלאה >
משחק מסוכן! פציעות הספורט הנפוצות ביותר

משחק מסוכן! פציעות הספורט הנפוצות ביותר

לכתבה המלאה >
מדוע כל כך הרבה מחלות מגיעות מעטלפים?

מדוע כל כך הרבה מחלות מגיעות מעטלפים?

לכתבה המלאה >
מה קורה כשאנחנו חולמים בהקיץ?

מה קורה כשאנחנו חולמים בהקיץ?

לכתבה המלאה >
ג׳ף בזוס רוצה לפתור את כל בעיותינו בכך שיטיס אותנו לירח

ג׳ף בזוס רוצה לפתור את כל בעיותינו בכך שיטיס אותנו לירח

לכתבה המלאה >
הבירה מאז ומתמיד היתה על השולחן

הבירה מאז ומתמיד היתה על השולחן

לכתבה המלאה >
אודות מדע פלוס

מגזין חדשות בתחומי מדע, טכנולוגיה, טבע וחלל. תוכן מקורי, בלעדי ואיכותי מהארץ ומהעולם. מדע פלוס – עניין לסקרנים.
בדיקת מהירות גלישה – Speed Test

קטגוריות
  • חלל
  • טבע
  • טכנולוגיה
  • מדע
קישורים
  • כתבו לנו
  • תנאי שימוש
  • מדיניות פרטיות
  • מפת אתר
עקבו אחרינו
מדע פלוס פייסבוק

עשו לנו לייק והשארו מעודכנים

© מדע פלוס - כל הזכויות שמורות | אין להעתיק, לשכפל, להפיץ, למכור, לפרסם, לשדר, או לעשות שימוש מסחרי או לא מסחרי כלשהו בכל או בחלק מהתוכן באתר, כולל: תמונות, איורים, טקסטים, סגנון עיצוב וכל דבר אחר המופיע באתר. זאת אלא אם ניתנה הסכמה חתומה מראש ובכתב ע״י הנהלת מדע פלוס.
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות כלי נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסטהגדל טקסט
  • הקטן טקסטהקטן טקסט
  • גווני אפורגווני אפור
  • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכהניגודיות הפוכה
  • רקע בהיררקע בהיר
  • הדגשת קישוריםהדגשת קישורים
  • פונט קריאפונט קריא
  • איפוס איפוס