אמנם לא קיימים יותר מאחזים קבועים של הווירוס באוכלוסיות של אנשים אמריקניים, אבל הוא כל הזמן חוזר – ובתקופה האחרונה כמות מקרי החצבת רק מתגברת >>
בשיתוף יונתן גולן
בשנת 2000 חוסלה מחלת החצבת בארה"ב באופן רשמי. מישהו היה צריך לספר את העובדה הזאת גם לחצבת
עד שנות ה-60 של המאה ה-20 נחשבה החצבת בארץ למחלה נפוצה שכל ילד יידבק בה במהלך הילדות ובעקבות זאת הוא יהיה מחוסן נגדה במהלך כל חייו. באותם ימים, פקדה מגפת חצבת את ישראל מדי כמה שנים, כאשר דור חדש של ילדים שטרם נחשפו למחלה התבגר. גלים כאלו הגיעו בשנים 1954, 1959 וכן בשנת 1964, בה נרשמו בישראל כ-40 מקרי מוות מסיבוכי חצבת. לכל מי שנולד בעולם המערבי (וגם בישראל) אחרי שנת -1967 – 1968 יש סיכוי גבוה לחיות את כל חייו ללא שום היתקלות עם החצבת. וזה בהחלט דבר חיובי: וירוס החצבת גורם לחום של למעלה מ-40 מעלות צלזיוס, דלקת בעיניים, שיעול, ופריחה שמתחילה כנקודות לבנות זעירות והופכת למסה אדומה ומגרדת שמתפשטת מהראש כלפי מטה ומכסה לבסוף את כל הגוף. וזו רק התגובה הבסיסית לחצבת. כ-30 אחוזים מחולי החצבת לוקים גם בסיבוכים נוספים, שכוללים שלשול, דלקת ריאות ומוח, ועיוורון לצמיתות. באזורים בהם הרמה של שירותי הבריאות גבוהה, רק אנשים בודדים מתים מהמחלה – כ-0.3 אחוז – אך באוכלוסיות מוחלשות שסובלות מעוני ותזונה לקויה, שיעור התמותה עלול לזנק ל-30 אחוז.
לפני פיתוח החיסון לחצבת בשנות ה-60, מיליוני אנשים בעולם לקו במחלה בכל שנה, וכמעט כל אדם באוכלוסייה חלה בה עד לגיל 15. זה יכול להישמע לכם כמו חדשות טובות: כשכולם חוטפים את המחלה בתור ילדים, אז זה בטח כמו אבעבועות רוח – אם חלית פעם אחת, לעולם לא תחלה שוב. וזה נכון, במובן מסוים. אך פירוש הדבר שילדים קטנים נמצאים בסיכון גבוה לסבול מהסיבוכים הנ"ל, ועלול להגרם להם נזק בלתי הפיך (לצד מקרי מוות).
שכחנו איך זה לחיות בעולם שבו ילדים קטנים חולים באופן קבוע במחלות רציניות. קשה בעצם להבחין בהיעדרם של מקרי מוות, ולכן אין לנו את הפרספקטיבה הנכונה: בין השנים -2000 2012, החיסון נגד חצבת הציל את חייהם של 13.8 מיליון אנשים בארה"ב בלבד. אך אם המצב הנוכחי יימשך, אנחנו עלולים לקבל פרספקטיבה שונה לחלוטין. בין השנים 1989-1991, מחלת החצבת חזרה בגדול בארה"ב. בישראל, מאז שנת 2007, מתגלים כ-1,000 מקרים של המחלה מדי שנה, כל זאת בגלל כמות גדולה של אנשים שלא התחסנו – וייתכן שזה הולך לקרות שוב בקרוב מאוד, מהסיבות הבאות:
אף מדינה אינה מבודדת
ככל שכמות המתחסנים פוחתת, האוכלוסייה מאבדת את תופעת "חסינות העדר" שהגנה על רוב העולם המערבי במשך עשורים רבים. אף על פי שווירוס החצבת לא קיים יותר בארץ באופן אנדמי, המדינה אינה מנותקת משאר העולם. בעשור האחרון, כמעט כל מקרי החצבת בארה"ב הגיעו ממקור של אזרח אמריקני שנדבק בזמן היותו בחו"ל. ורבות מההתפרצויות שאירעו כתוצאה מכך התפשטו בצורה חזקה בקרב אוכלוסיות של סרבני חיסונים, כגון בני כת האמיש בארה"ב וקבוצות אחרות של אנשים המתנגדים לחיסונים על רקע אידיאולוגי ודתי (כולל פלגים מסוימים בציבור החרדי). במחקר שנערך על 970 מקרים של אנשים שחלו בחצבת, חוקרים אפידמיולוגים גילו ש-60 אחוזים מהמטופלים לא קיבלו את החיסון, למרות היותם בקטגוריה המתאימה לקבלו. מתוך קבוצה זו, אצל 70 אחוזים הרקע להימנעות מחיסון היה לא-רפואי. הבעיה האמיתית היא שההחלטה של אותם אנשים לא להתחסן משפיעה גם על אנשים אחרים. והסיבה לכך היא…
חצבת היא סופר-מדבקת
כאילו, חבר'ה, זו אחת המחלות המדבקות ביותר שקיימות בעולם. היא נמצאת ברשימה של המחלות המדבקות ביותר של המרכז האמריקני לבקרת מחלות ומניעתן (Center for Disease Control and Prevention – CDC) ביחד עם כולרה ושחפת. מתוך כל 10 אנשים שנחשפו לחולה שנדבק בחצבת, 9 צפויים בהמשך לחלות בחצבת בעצמם. תחשבו על זה לרגע. אם אתם עובדים במשרד עם 21 איש ואחד מהם בא במגע עם חולה חצבת למשך יום אחד (שזה מאוד קל – החצבת מדביקה הרבה לפני שמופיעים תסמינים), רק שניים מתוך העובדים יישארו בריאים. כל השאר יהיו חולים בבית או בביה"ח לפחות למשך שבוע.
לכן כל כך חשוב להתחסן. החצבת מתפשטת דרך האוויר ומאוד קל להידבק בה. ואף על פי כן, החיסון אינו מושלם…
חיסונים אינם יעילים ב-100 אחוזים – וזו בדיוק הסיבה שאתם צריכים לקבל אותם
אתם בטח יוצאים מנקודת הנחה שאם קיבלתם את החיסון נגד חצבת כשהייתם ילדים (כיום הוא משולב עם חזרת, אדמת, ולפעמים גם אבעבועות רוח וזהו החיסון המכונה MMR או MMRV), אתם מחוסנים לחלוטין מפני חצבת, נקודה. הפתעה! יכול להיות שלא: החיסון לחצבת הוא בהחלט מדהים – שתי המנות המומלצות מונעות את המחלה ב-97 אחוזים מהמקרים, ומנה אחת מספיקה כדי להגן עליכם 93 אחוז מהזמן. אך קיימת גם אפשרות שהיעילות של החיסון תדעך עם הזמן, או שהחיסון שקיבלתם לא העניק לכם הגנה מספיק חזקה מלכתחילה. באותו מחקר שבו נבדקו 970 מקרים של חולי חצבת, 40 אחוזים היו אנשים שקיבלו את החיסון. כלומר, גם אם קיבלתם את החיסון, ייתכן שאתם לא מחוסנים לגמרי. אז אם אתם מודאגים, מומלץ לדבר עם הרופא ולבצע בדיקה שנקראת "כיל" (טיטר), בה בודקים את כמות הנוגדנים של חיסון החצבת בדם שלכם כדי לוודא שהכול כשורה. ולמען האמת, כדאי לבצע את הבדיקה בכל מקרה כי לעולם אין לדעת.
העובדה שהחיסון אינו מושלם היא לא סיבה להימנע ממנו. שומעים את הטיעון הזה פחות בקשר לחצבת ויותר בעניין החיסונים נגד שפעת – אם אנחנו לא יכולים להיות בטוחים שזה יעבוד, למה לטרוח בכלל לקבל אותם? משום ששפעת היא מחלה איומה, בדיוק כמו חצבת. אתם ממש לא רוצים לחלות באף אחת מהמחלות האלה, ולכן כדאי לקבל את החיסון ולהקטין את הסיכון באופן משמעותי. יותר חשוב, אתם לא מתחסנים רק בשבילכם, אלא גם בשביל כל שאר הקהילה.
"חסינות העדר" היא מונח מאוד נפוץ שאנשים משתמשים בו כשמדברים על חיסונים. ויש סיבה טובה לכך, בייחוד בכל הנוגע לנושא החצבת. ככל שהמחלה יותר מדבקת, כך דרושים יותר אנשים מחוסנים באוכלוסייה כדי למנוע התפרצות של המחלה. במקרה של חצבת, צריך לדאוג ש-95 אחוזים מכל האנשים יהיו מחוסנים, בייחוד בקבוצות הגיל של ילדים קטנים, אנשים בעלי מערכת חיסונית שאיננה מתפקדת כהלכה, ואנשים בגיל השלישי. מספר המדינות בארה"ב שעומדות בדרישה זו הוא 22 בלבד. ובאשר למספר המדינות עם מספיק ילדים מחוסנים בגיל 3? תשע מדינות בלבד.
המספרים גבוהים יותר אצל מבוגרים כרגע, אך אם ילדים לא יתחסנו בגיל צעיר ייתכן שבעתיד אנשים מבוגרים לא יהיו מוגנים מספיק מפני חצבת. ובינתיים, אנחנו חושפים אנשים שלא יכולים להתחסן לווירוס שיש לו פוטנציאל להתפתח ולהפוך למחלה קטלנית. ילדים ומבוגרים שמערכת החיסון שלהם לא מתפקדת באופן הולם לא יכולים לקבל את החיסון, ואלו האנשים הפגיעים ביותר לתמותה ממחלת החצבת. אז אם אתם לא רוצים לקבל את החיסון למענכם, תעשו את זה למען סבא וסבתא, למען האחיינית התינוקת שלכם, או למענו של ילד זר שיושב ברכבת במושב שלידכם והוא עלול להידבק במחלה ולמות ממנה – גם אם אין לה סיכוי לפגוע בכם. כן, אולי החיסון לא יעבוד – אבל עדיף לא להיות לגמרי בטוחים שאתם מחוסנים מאשר להיות בטוחים שאתם נמצאים בסיכון. לסיכום, בכל הנוגע לחיסונים, קחו את הסיסמה של חברת מוצרי הספורט Nike* בתור עצה לחיים: Just Do It – פשוט תעשו את זה!
* – אחת ולתמיד, את שם החברה מבטאים "נייקי", על שם אלת הניצחון היוונית (ניקה בעברית, ויקטוריה בקרב הרומאים).
