נחשים מכישים בני אדם לעתים נדירות – ואם הם עושים זאת, כך יש לטפל בזה >>
לנחשים יש בעיה של יחסי ציבור. בספרות הבדיונית וגם בחיים האמיתיים, לעתים קרובות אנו שומעים על התקפות קטלניות מצד זוחלים אלו – אבל הכשות נחשים ארסיים מתרחשות בפועל בתדירות הרבה יותר קטנה משנהוג לחשוב. חוקרים מעריכים שבארצות הברית, נחשים מכישים בין 3,000 ל-5,000 אנשים בכל שנה. בישראל מדובר בכ־400 מקרים של הכשות בני אדם בידי נחשים מדי שנה. (קשה למדוד את המספר המדויק, מכיוון שהכשות רבות הן קלות ואינן מחייבות טיפול). אפילו ההערכות הגבוהות ביותר מטפסות רק עד 8,000 מקרים בארה"ב, מספר אשר מצטמצם לפחות מאשר הכשת נחש ארסי אחת ל-37,000 אנשים בשנה. מקרי מוות מהכשת נחש נדירים אף יותר, עם ממוצע של חמישה אנשים בשנה בארה"ב (מקרה אחד בשנה לכל היותר בארץ).
"הסיכויים שלך למות מהכשת נחש קרובים ל-1 ל-1,000. אלה סיכויים די טובים," אומר וויליאם הייז (William Hayes), פרופסור לביולוגיה במחלקת מדעי כדור הארץ והביולוגיה באוניברסיטת לוֹמה לינדה (כשדיברנו, הייז נהג בדרכו לעבודה והזהיר אותי שייתכן שהוא יצטרך להתקשר חזרה אם יראה עכסן מת על הכביש, מכיוון שהוא יצטרך לחקור את היצור קר הדם).
כמו הייז, מזה זמן רב אני חובב זוחלים נטולי רגליים. יש לי זיכרונות נעימים על סיורים ביערות אוהיו בחיפוש אחר נחשי בירית וצפייה, מהופנט, בכרכן מנסה לבלוע צפרדע בין הקנים שהקיפו את בריכת הגינה של סבא וסבתא שלי. גם כאשר נחש בירית נשך אותי במרפק (לאחר שהשתמשתי בו בתחרות משיכת חבל קצרה עם בן הדוד שלי), לא התפכחתי – הייתה זו אימא שלי שנכנסה לפאניקה ומיהרה לחבוש את הפצע שלי.
מדוע היא כה פחדה? הייז אומר ששתי תיאוריות עיקריות מנסות להסביר מדוע אנשים כה רבים מאבדים את העשתונות בקרבת נחשים. ביולוגים אבולוציוניים אומרים שקרוב לוודאי שפחד מולד התפתח בנפש האדם. הייז חושב שסביר יותר שזו התניה. "לימדו אותנו לפחד מהם," הוא אומר. "זה לא עוזר כשהעיתונות מחוללת סנסציות לגבי הסכנה הטמונה בהם." הוא והעמיתים שלו עייפים מהתיאור השלילי של זוחלים אלה, אבל אנשים רבים עדיין חשדניים לגבי החברים המקושקשים שלו.
ואולי מסיבות טובות: כאשר הכשות של נחשים ארסיים מתרחשות, הן מסוכנות. גם אם מקרי המוות נדירים, הכשה יכולה לגרום עיוות לצמיתות, לפגוע בכליות ובמפרקים והטיפול בה יכול לעלות יותר מחצי מיליון דולר. רוב ההכשות מחייבות כ-14 עד 70 אמפולות של נסיוב, שעולה עד כדי עשרת אלפי דולר לאמפולה. "הנסיוב לבדו יכול לרושש אותך," אומר הייז. כדי למנוע את הבעיה, אפשר להימנע מכל יציאה החוצה בזמנים שבהם נחשים פעילים – עונות ההזדווגות שלהם מתרחשות באביב ובסתיו, כאשר הטמפרטורות מתונות. אבל זו הגזמה. במקום זאת, יש לטפח כבוד בריא לזוחלים ארסיים ולהישמע למספר הנחיות פשוטות.
לשמור מרחק
אם אתם מטיילים – או באמת מבלים בחוץ – באזור עשיר בנחשים, פקחו עין אחר החיות נטולות הרגליים. גננים ואנשים שמטיילים ברגל, לדוגמה, צריכים לשים לב איפה הם שמים את הרגליים ואת הידיים שלהם. גיליתי אישית עד כמה עצה זו מועילה לפחות בהזדמנות אחת. בפברואר 2016, יצאתי למסלול טיול מחוץ לעיר בריסביין, אוסטרליה – מדינה שמשמשת בית ל-8 מתוך 10 הנחשים הקטלניים ביותר בעולם. כאשר ראיתי נחש ארסי מסוג פתן חום שוכב סנטימטרים בודדים בלבד מהמגפיים שלי, ידעתי שכדאי מאד שאלך כמה צעדים אחורה, להישאר במקום ללא תזוזה ולהמתין בסבלנות שהוא יחצה את השביל לפני שאמשיך הלאה. הלב שלי פעם בפראות במשך מספר דקות לאחר המפגש, אבל לדברי הייז, עשיתי את הצעד הראשון (באופן מילולי) כדי להבטיח את בטחוני. "קח שני צעדים לאחור, חבוב," הייז אומר לילדים כאשר הוא מלמד אותם על בטיחות עם זוחלים. רוב הנחשים יכולים להכיש רק למרחק של כחצי מאורך הגוף שלהם. כל עוד אתה במרחק של כמה מטרים בודדים, הם לא יכולים לפגוע בך. בכל מקרה, כדאי לזכור שהנחשים לא רוצים להכיש אותך מלכתחילה. דעתם נתונה יותר להימלטות מהירה, מאשר לתקיפה של טורף פוטנציאלי.
לא להציק להם
באופן די מוזר, הדרך הטבעית ביותר להישמר מפני הכשות היא להיות אישה. בבית החולים שקשור לאוניברסיטה של הייז, רוב מוחץ של 80 אחוז מקרבנות ההכשות הם ילדים (בנים) וגברים. זה לא שלנחשים יש משהו נגד המין הגברי. הבעיה היא שגברים נוטים יותר להציק לזוחלים אלו. "הכשות נחש קשורות לשני הכימיקלים המסוכנים ביותר בעולם: טסטוסטרון ואלכוהול," אומר הייז. לדוגמה, 45 אחוז מההכשות המוזכרות לעיל מתרחשות מכיוון שמישהו התעסק עם הנחש, בניסיון ללכוד אותו או להציק לו עם מקל. ב-20 אחוז נוספים מעורב אלכוהול. זו בעיה שקל למנוע אותה: שמרו על מרחק מכל נחש שאתם רואים. ואם אתם מטיילים, אל תעשו את זה כשאתם שתויים.
לכסות את העור
כשאתם יוצאים לטיול רגלי באביב ובסתיו, כדאי לקרוא קצת על האזור שתעברו בו. אם נחשים נפוצים שם, לבשו בגדים שמספקים הגנה. לא צריך משהו מיוחד, אותו הלבוש אשר אנשים שמטיילים ברגל כבר אמורים ללבוש בכל מקרה: שרוולים ארוכים, מכנסיים ארוכים ונעליים סגורות. בגדים אלו מגנים מפני סרפדים ועקיצות חרקים, אבל גם מסייעים להגנה מפני הכשות נחשים. מחקרים הראו שבד מפחית את כמות הארס שמוזרק, ופחות ארס פירושו פציעה פחות חמורה.
לטפל בהכשה
ומה עושים אם למרות כל אמצעי הזהירות, בכל זאת הוכשתם? קרוב לוודאי ששמעתם על אמצעי עזרה ראשונה, כגון רטיות קרות או מכות חשמל, חיתוך ומציצה של הרעל בפה ויריקתו או באמצעות מכשיר מיוחד שאפשר לקנות בחנות, שימוש בחוסם עורקים או אפילו הכנת רטייה מראש הנחש. והרי החדשות – אף אחת מתרופות אלה לא עובדת, ולרוב הן אפילו גורמות יותר נזק. "כרגע יש טיפול יעיל אחד בלבד, והוא להתפנות לבית חולים ולקבל נסיוב," אומר הייז. ככל שהארס נמצא יותר זמן במערכת, כך הוא יכול לגרום יותר נזק לרקמות. פירוש הדבר שככל שתקבלו טיפול מוקדם יותר, כך טוב יותר. לכן, הכלים הטובים ביותר שצריך להחזיק בהישג יד הם אלה שייקחו אתכם לבית החולים במהירות האפשרית: טלפון סלולרי, חבר טוב ומפתחות למכונית. אם נחש מכיש, יש להביט תחילה היטב בפושע, או אפילו לצלם אותו בסמארטפון, כדי שאפשר יהיה לעזור לרופאים לזהות את המין – מינים שונים מחייבים נסיובים שונים. לאחר מכן, יש לארגן נסיעה לבית החולים: או להזעיק צוות חילוץ או שחבר יסיע אתכם במהירות הבזק. בדרך, עליכם להתקשר מראש לבית החולים כדי שיהיו מוכנים להגעתכם.
יתרונות הארס
בסבירות הגבוהה ביותר, לעולם לא תוכשו על ידי נחש שמחייב טיפול בנסיוב. אבל אתם כן עשויים להיתקל במעט ארס נחשים בצורות אחרות. למעשה, מספר מכובד של תרופות מופקות מחומר זה. הן מטפלות בכל דבר החל בכאב חזה (Aggrastat), עבור בלחץ דם גבוה (Capoten) וכלה בקמטים (Syn-ake). ארס יכול אפילו למצוא מקום בניתוחי מוח. באוניברסיטת לומה לינדה (Loma Linda), ג'ון ז'אנג (John Zhang), פרופסור וסגן יו"ר המחלקה לפיזיולוגיה בבית הספר לרפואה, מוביל כיום מחקר על טיפול מקדים בארס. אם הטיפול ייבדק ויאושר, מטופלים יקבלו מספר זריקות של ארס עכסן (או שווה ערך סינתטי) לפני ניתוח מוח, על מנת לצמצם דימום ונפיחות (בצקות) במהלך ההליך ולאחריו. למעשה, היתרונות מצילי החיים של ארס עוזרים להאיר את בעלי החיים שהייז ואני אוהבים באור נעים בהרבה. כמו שהוא אומר, "הם יצורים יפהפיים. הם סקרנים, הם רוצים למנוע עימות – אני פשוט חושב שהם ראויים להרבה יותר כבוד ולהתייחסות טובה יותר."
