מדע פלוס
  • מדע
  • טכנולוגיה
  • טבע
  • חלל
  • מדע
  • טכנולוגיה
  • טבע
  • חלל
מדע פלוס
  • מדע
  • טכנולוגיה
  • טבע
  • חלל
  • מדע
  • טכנולוגיה
  • טבע
  • חלל
ראשי » טבע » באמת אפשר למות מפחד.. כך זה קורה:

באמת אפשר למות מפחד.. כך זה קורה:

אלנור קאמינס (POPULAR SCIENCE) 17 במרץ 2019

אפקט בסקרוויל (The Baskerville Effect) הוא אחד השמות לתהליך שבגללו פחד יכול להרוג >>

 

קיימות מיליון דרכים למות: ריבוי של זיהומים פטרייתיים, עבודה רבה מדי, קוץ סורר, שפעת עונתית או אפילו פטריות רעבתניות — כולנו צריכים איכשהו להתפרק מעול כבלי האנוש (או במלים פשוטות יותר: בסופו של דבר, כולנו צריכים למות איכשהו).

חג ליל כל הקדושים (האלווין) הולך ומתקרב כמו בכל שנה, עם שדונים ושדים אורבים בכל פינה, ואלה מאיתנו שעדיין בין החיים נותרים עם התהייה: מה לגבי פחד? האם הוא יכול להרוג?

התשובה היא "כן" חד משמעי. פחד, ברגע שהוא מתעורר, מתפרש ומגיע לכל פינה בגוף האנושי.

למעלה בקצה, במוח שלנו, האמיגדלה אחראית לרישום של גירוי בהלה ועירור תגובה במערכת העצבים. משם, ההיפותלמוס שולח אל זרם הדם את הורמוני הסטרס קורטיזול ואדרנלין. זה האחרון עוד יופיע בהמשך. הפעולה הזו גורמת להגברת קצב הלב ולהתרחבות הריאות, מה שמאפשר הזרמת כמות גדולה יותר של חמצן למערכת. איברים שהוכח כי אינם נחוצים במצב של חיים או מוות, כמו מערכת העיכול, מתכווצים ודוחפים את תוכנם למעלה או החוצה. כל המשאבים מופנים אל השרירים, הנדרשים לתגובת "הילחם או ברח".

המפל הכימי הזה שירת נאמנה אותנו ואת אבותינו הקדמונים במשך מיליוני שנים, כמנגנון ההתנעה של הימלטות מאין ספור מצבים מסוכנים. אבל תמיד קיים פוטנציאל של יותר מדי, גם מדברים טובים. האמירה הזו נכונה במיוחד במקרה של אדרנלין – אותו הורמון מופלא, מוליך עצבי (נוירוטרנסמיטור) ותרופה (הוא המרכיב העיקרי במזרק אדרנלין אוטומטי). בריכוז גבוה מדי, אדרנלין יכול לגרום נזק חמור ללב – נזק שעלול אפילו להיות קטלני.

אדרנלין מעורר שטף של סידן, שמגיע במהירות אל חלל בית החזה, מקשיח את שרירי הלב ומוודא שהם נשארים במתח עד שהאיום יחלוף. אבל במקרה של כמות סידן גדולה מדי, או אם הגוף רגיש במיוחד לנוכחותו, המינרל יכול להפריע ללב לפעום בצורה תקינה. ללא אספקת דם קבועה, אדם יכול למות עקב פרפור חדרים. במוניטור לב, הזרמים החשמליים הללו יוצרים רישום מטורף וקופצני במקום המקצב הקבוע והאחיד ששומר אותנו בחיים. ללא טיפול חירום כגון דפיברילציה (אותן רפידות המעבירות זרם חשמלי משקם), הפרעות הקצב הללו יגרמו ללחץ הדם לצנוח אל תהומות הנשייה ולבסוף יגרמו למותו של האדם האמור. ההבנה כיצד אפשר למות מפחד שונה לחלוטין מתיעוד הלכה למעשה של אירועים כאלה בחיים האמיתיים. אין כמעט אף אדם שנפטר, כאשר המילה "פחד" מופיעה בדוח הנתיחה שלאחר המוות שלו בתור סיבת המוות. אבל מאפיין אחד של התקף לב עקב מצב נפשי בולט לעין: אצל אנשים רבים, בריאים לחלוטין, שנראה כאילו נפטרו לפתע ואחרי פרץ אדיר של רגשות – בין אם עקב תסמונת הלב השבור, רעש חזק, או פחד משתק – לא נצפו סתימות כלשהן בלב. בניגוד למה שקורה אצל חולי לב, אצל אדם מבוהל הדם זורם בצורה תקינה דרך הגוף; ליבו המסויד פשוט אינו מסוגל להשתמש בדם הזה.

עדיין ידוע מעט מאוד על פחד ולחץ. מן הסתם, לא ניתן לבצע ניסויים בנושא, וקישור של מצבים פסיכולוגיים לתוצאה גופנית הוא אתגר לא פשוט. ובכל זאת ממשיכים המדענים לנסות ולקלף בסבלנות עוד ועוד קליפות מעל החזות המפחידה הזו. ב-2001, למשל, פרסמו מדענים מחקר מוזר ביותר לכאורה, המצביע על כך שבסין וביפן התמותה עקב אירועי לב מגיעה לשיא ביום הרביעי של כל חודש. בשפות הללו, המילה "ארבע" דומה בצליל שלה למילה שמציינת מוות, ולכן היא נחשבת מזל רע. אמנם סביר להניח שזו אינה המילה האחרונה בנושא, אבל המדענים סיפקו שם נהדר לתופעה האפשרית הזו: אפקט בסקרוויל, בעקבות דמותו של אדם בספר מסדרת שרלוק הולמס שהלך לעולמו מכיוון שהאמין שראה כלב יורק אש.

פחד באמת יכול להרוג אותך, אבל זה לא אומר שצריך עכשיו להיכנס לפאניקה. נראה שאירועים כאלה הם נדירים, במיוחד אצל אנשים בריאים ללא מחלות לב. וחוץ מזה, אם אתה באמת מפחד שתמות מפחד, הדבר הטוב ביותר שתוכל לעשות זה קודם כל להירגע. אבל אולי בכל זאת כדאי להיזהר כשאתה יוצא להפחיד אנשים אחרים, אפילו בליל כל הקדושים: בתי המשפט כבר פסקו בעבר שאנשים אשמים בהפחדה למוות, ועשויים לעשות זאת שוב.

כמה מפחיד!!

 

מדע פלוס באנר

גוף האדם חיידקים מוות רפואה
« פוסט קודם
פוסט הבא »
כתבות אחרונות באתר
כן, אנשים יכולים לטעום שמות ולשמוע צבעים

כן, אנשים יכולים לטעום שמות ולשמוע צבעים

אך זה עדיין לא ברור למה ואיך >>

לכתבה המלאה >
מה בעצם עושה ויטמין c סי?

מה בעצם עושה ויטמין c סי?

לכתבה המלאה >
למה אנשים טובים משחקים מלוכלך?

למה אנשים טובים משחקים מלוכלך?

לכתבה המלאה >
נתיחות לאחר המוות חשובות היום יותר מתמיד. והנה מה שהן יכולות לגלות לנו

נתיחות לאחר המוות חשובות היום יותר מתמיד. והנה מה שהן יכולות לגלות לנו

לכתבה המלאה >
מחקר חדש על זעזועי מוח ופרקינסון מספק סיבה נוספת להגן על הקודקוד

מחקר חדש על זעזועי מוח ופרקינסון מספק סיבה נוספת להגן על הקודקוד

לכתבה המלאה >
האם תרגול באמת מביא לשלמות?

האם תרגול באמת מביא לשלמות?

לכתבה המלאה >
מדוע התורים הארוכים בפארקים של דיסני מרגישים לנו קצרים כל כך?

מדוע התורים הארוכים בפארקים של דיסני מרגישים לנו קצרים כל כך?

לכתבה המלאה >
משחק מסוכן! פציעות הספורט הנפוצות ביותר

משחק מסוכן! פציעות הספורט הנפוצות ביותר

לכתבה המלאה >
מדוע כל כך הרבה מחלות מגיעות מעטלפים?

מדוע כל כך הרבה מחלות מגיעות מעטלפים?

לכתבה המלאה >
מה קורה כשאנחנו חולמים בהקיץ?

מה קורה כשאנחנו חולמים בהקיץ?

לכתבה המלאה >
ג׳ף בזוס רוצה לפתור את כל בעיותינו בכך שיטיס אותנו לירח

ג׳ף בזוס רוצה לפתור את כל בעיותינו בכך שיטיס אותנו לירח

לכתבה המלאה >
הבירה מאז ומתמיד היתה על השולחן

הבירה מאז ומתמיד היתה על השולחן

לכתבה המלאה >
אודות מדע פלוס

מגזין חדשות בתחומי מדע, טכנולוגיה, טבע וחלל. תוכן מקורי, בלעדי ואיכותי מהארץ ומהעולם. מדע פלוס – עניין לסקרנים.
בדיקת מהירות גלישה – Speed Test

קטגוריות
  • חלל
  • טבע
  • טכנולוגיה
  • מדע
קישורים
  • כתבו לנו
  • תנאי שימוש
  • מדיניות פרטיות
  • מפת אתר
עקבו אחרינו
מדע פלוס פייסבוק

עשו לנו לייק והשארו מעודכנים

© מדע פלוס - כל הזכויות שמורות | אין להעתיק, לשכפל, להפיץ, למכור, לפרסם, לשדר, או לעשות שימוש מסחרי או לא מסחרי כלשהו בכל או בחלק מהתוכן באתר, כולל: תמונות, איורים, טקסטים, סגנון עיצוב וכל דבר אחר המופיע באתר. זאת אלא אם ניתנה הסכמה חתומה מראש ובכתב ע״י הנהלת מדע פלוס.
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות כלי נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסטהגדל טקסט
  • הקטן טקסטהקטן טקסט
  • גווני אפורגווני אפור
  • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכהניגודיות הפוכה
  • רקע בהיררקע בהיר
  • הדגשת קישוריםהדגשת קישורים
  • פונט קריאפונט קריא
  • איפוס איפוס