באמת אפשר למות מפחד.. כך זה קורה:

קיימות מיליון דרכים למות: ריבוי של זיהומים פטרייתיים, עבודה רבה מדי, קוץ סורר, שפעת עונתית או אפילו פטריות רעבתניות — כולנו צריכים איכשהו להתפרק מעול כבלי האנוש (או במלים פשוטות יותר: בסופו של דבר, כולנו צריכים למות איכשהו).

חג ליל כל הקדושים (האלווין) הולך ומתקרב כמו בכל שנה, עם שדונים ושדים אורבים בכל פינה, ואלה מאיתנו שעדיין בין החיים נותרים עם התהייה: מה לגבי פחד? האם הוא יכול להרוג?

התשובה היא "כן" חד משמעי. פחד, ברגע שהוא מתעורר, מתפרש ומגיע לכל פינה בגוף האנושי.

למעלה בקצה, במוח שלנו, האמיגדלה אחראית לרישום של גירוי בהלה ועירור תגובה במערכת העצבים. משם, ההיפותלמוס שולח אל זרם הדם את הורמוני הסטרס קורטיזול ואדרנלין. זה האחרון עוד יופיע בהמשך. הפעולה הזו גורמת להגברת קצב הלב ולהתרחבות הריאות, מה שמאפשר הזרמת כמות גדולה יותר של חמצן למערכת. איברים שהוכח כי אינם נחוצים במצב של חיים או מוות, כמו מערכת העיכול, מתכווצים ודוחפים את תוכנם למעלה או החוצה. כל המשאבים מופנים אל השרירים, הנדרשים לתגובת "הילחם או ברח".

המפל הכימי הזה שירת נאמנה אותנו ואת אבותינו הקדמונים במשך מיליוני שנים, כמנגנון ההתנעה של הימלטות מאין ספור מצבים מסוכנים. אבל תמיד קיים פוטנציאל של יותר מדי, גם מדברים טובים. האמירה הזו נכונה במיוחד במקרה של אדרנלין – אותו הורמון מופלא, מוליך עצבי (נוירוטרנסמיטור) ותרופה (הוא המרכיב העיקרי במזרק אדרנלין אוטומטי). בריכוז גבוה מדי, אדרנלין יכול לגרום נזק חמור ללב – נזק שעלול אפילו להיות קטלני.

אדרנלין מעורר שטף של סידן, שמגיע במהירות אל חלל בית החזה, מקשיח את שרירי הלב ומוודא שהם נשארים במתח עד שהאיום יחלוף. אבל במקרה של כמות סידן גדולה מדי, או אם הגוף רגיש במיוחד לנוכחותו, המינרל יכול להפריע ללב לפעום בצורה תקינה. ללא אספקת דם קבועה, אדם יכול למות עקב פרפור חדרים. במוניטור לב, הזרמים החשמליים הללו יוצרים רישום מטורף וקופצני במקום המקצב הקבוע והאחיד ששומר אותנו בחיים. ללא טיפול חירום כגון דפיברילציה (אותן רפידות המעבירות זרם חשמלי משקם), הפרעות הקצב הללו יגרמו ללחץ הדם לצנוח אל תהומות הנשייה ולבסוף יגרמו למותו של האדם האמור. ההבנה כיצד אפשר למות מפחד שונה לחלוטין מתיעוד הלכה למעשה של אירועים כאלה בחיים האמיתיים. אין כמעט אף אדם שנפטר, כאשר המילה "פחד" מופיעה בדוח הנתיחה שלאחר המוות שלו בתור סיבת המוות. אבל מאפיין אחד של התקף לב עקב מצב נפשי בולט לעין: אצל אנשים רבים, בריאים לחלוטין, שנראה כאילו נפטרו לפתע ואחרי פרץ אדיר של רגשות – בין אם עקב תסמונת הלב השבור, רעש חזק, או פחד משתק – לא נצפו סתימות כלשהן בלב. בניגוד למה שקורה אצל חולי לב, אצל אדם מבוהל הדם זורם בצורה תקינה דרך הגוף; ליבו המסויד פשוט אינו מסוגל להשתמש בדם הזה.