אז אם נחשים קיימים כמעט בכל מקום אחר בעולם, מאוסטרליה ועד לחוג הארקטי, מה מייחד כל כך את אירלנד? >>
האגדה מספרת שבמאה החמישית לספירה חיסל הקדוש פטריק את כל הנחשים באירלנד על ידי כך שגירש אותם לתוך הים. נראה שהוא עשה עבודה יסודית, מכיוון שבאירלנד אין נחשים מקומיים עד עצם היום הזה. רק שלמעשה, באירלנד מעולם לא היו נחשים. כל הסיפור על יום פטריק הקדוש (St. Patrick's Day) אינו נכון. (טוב, אולי לא כל הסיפור.)
מה מייחד כל כך את אירלנד?
דבר ראשון, אירלנד היא אי. רוחבו של הים האירי הוא למעלה מ-80 קילומטר. אין ספק שזו שחייה ארוכה מאוד לבעל חיים יבשתי. נחש ים היה יכול אולי לצלוח את המרחק הזה, אולם נחשי ים חיים במים טרופיים חמימים ולא באוקיינוס האטלנטי הצונן.
כאן אתם עשויים לחשוב: באנגליה יש נחשים וגם אנגליה היא אי. זה נכון. אבל במשך זמן רב לא חיו נחשים לא בבריטניה ולא באירלנד. בגלל עידן הקרח הפכו האיים לא ידידותיים לזוחלים, שגופם קר הדם זקוק לחום מהסביבה כדי לתפקד. הקרחונים נסוגו לפני כ-10,000 שנים וחשפו גשר יבשה אחד בין אירופה לבריטניה וגשר נוסף בין בריטניה לאירלנד, דבר שסיפק מעבר קל אל האיים. קרחונים שהתמוססו הטביעו את גשר היבשה של אירלנד לפני 8,500 שנה, ואילו הגשר של בריטניה נותר על תילו במשך 2,000 שנים נוספות. לכן, לבעלי החיים מאירופה היה פשוט יותר זמן להתיישב באנגליה, וגם אז רק שלושה זנים של נחשים הצליחו להתבסס בבריטניה. נראה שאף אחד משלושת הזנים לא חש צורך להמשיך לנדוד מערבה לכיוון אירלנד; לא קיימת שום עדות לזוחלים החלקלקים בתיעוד המאובנים של אירלנד.
איים אחרים שאין בהם נחשים כוללים את ניו-זילנד, הוואי, גרינלנד, איסלנד ואנטארקטיקה. בכל זאת, היעדר הנחשים נראה פלאי במידה מסוימת, לאור הסחר העולמי בבעלי חיים, יחד עם הפוטנציאל שיש לנחשים להפוך לזנים לפולשים.
בגואם, נחש העצים החום פלש אל האי, התפשט והשמיד חלק ניכר מאוכלוסיות הציפורים המקומיות עד כדי כך שהרשויות המקומיות נאלצו לנקוט באמצעים נואשים כדי לנסות ולחסל את הזוחלים מסיגי הגבול. בחודש דצמבר 2013, משרד החקלאות של ארצות הברית (USDA) פיזר בגואם עכברים מתים בעזרת מסוקים, בפעם הרביעית. העכברים היו מתובלים בפרצטמול (המרכיב העיקרי באקמול) בכמות גבוהה מספיק כדי להרוג נחש שיאכל עכבר כזה. המבצעים הללו עברו בהצלחה, אך הם מדללים את אוכלוסיית הנחשים באופן זמני בלבד.
סביר להניח שאירלנד תמצא את עצמה במצב דומה ביום מן הימים. על אף שנחש העצים החום הגיע לגואם בטעות, זנים חדשים של נחשים מוכנסים לאירלנד בכוונה תחילה. באירלנד מותר לגדל נחשי מחמד, לעומת הוואי, ניו-זילנד ואיסלנד שבהן חל איסור לגדל אותם.
נחשי מחמד הפכו לסמל סטטוס במהלך הגאות הכלכלית באירלנד בשנות ה-90 המאוחרות, אך במהלך המיתון של 2008 ואחריו, הזמנים הקשים גרמו לאנשים רבים לשחרר לחופשי את הנחשים שהיו ברשותם. הנחשים הופיעו במקומות אקראיים רבים, אך עד כה לא נראה שהם התפזרו יותר מדי בשטחי הבר.
נקווה שהמצב לא ישתנה. כי אם גואם היא דוגמה למשהו, אז במידה והנחשים כן יצליחו בשלב כלשהו להתבסס באירלנד, יהיה צורך בהרבה יותר מהנפת השרביט של סנט פטריק כדי להיפטר מהם.
