התילים הללו, שנבנו על ידי טרמיטים, הם לא רק הישג ארכיטקטוני מופלא, הם למעשה שלוחה ביולוגית של מושבה המונה 1.5 מיליון תושבים זעירים >>
הסוואנה בנמיביה מנוקדת במגדלי חול המיתמרים לגובה של ארבעה מטרים. התילים הללו, שנבנו על ידי טרמיטים שאורכם בקושי 1/2 סנטימטר, הם לא רק הישג ארכיטקטוני מופלא – הם למעשה שלוחה ביולוגית של מושבה המונה 1.5 מיליון תושבים זעירים. על אף שחוקרים עדיין מנסים לפענח כיצד פועל "המוח" של הנחיל הזה (כיצד מצליחים הטרמיטים לתכנן תל ללא שום תכנית בניה?), לאחרונה הם הצליחו לחשוף לא מעט על האנדרטאות האנטמולוגיות הללו. "כל המושבה היא בעצם אורגניזם תפקודי אחד," מסביר האנטר קינג (Hunter King), פיזיקאי באוניברסיטת אקרון החוקר את המכניקה של מושבות חרקים. "התל הוא למעשה הריאות ואיבר הנשימה וגם מעטפת המגינה על הסופר-אורגניזם הזה. כך פועלים גורדי השחקים הללו.

מהיד לפה (1)
שבילים מכוסים, שרוחבם מגיע עד 10 ס"מ ואורכם עד 70 מטרים, מובילים החוצה אל העשב, אל הצמחים ואל הגללים שטרמיטים אוהבים לכרסם. שם בשטח, פועלות זעירות בונות רשת מפותלת של מסדרנות קטנים יותר ומסועפים ואוכלות במהירות אספקה טרייה – אך שום תהליך עיכול לא יתבצע לפני שיחזרו אל הקן.
מעטפת (2)
הטרמיטים עורמים את הבוץ כך שיהיה נקבובי מספיק כדי לאפשר לאוויר נקי לחדור פנימה באטיות אך יציב מספיק כדי למנוע את כניסתם של פולשים כמו נמלים טורפות. אם המעטפת נשברת בגלל פיל סורר שעבר במקום או בגלל אדם סקרן וחטטן, הפועלות שועטות מיד למעלה מתוך הקן כדי להגן על המבנה ולתקן אותו.
מיקרוביוטיקה (3)
תת משפחה זו של טרמיטים שוכרת את שירותיהם של קבלני עיכול חיצוניים ומגדלת פטריות המשמשות כמערכת עיכול. הפועלות שופכות את מה שקצרו על הפטריות, שבתורן מפרקות את החומר הצמחי הדביק לסוכרים אכילים וחנקן. תהליך זה יוצר CO2, שהיה חונק את החרקים אלמלא דאג התל לפנות אותו החוצה.

ריאות (4)
תל הטרמיטים נושם כמונו, אבל במקום סרעפת, הטמפרטורה היא זו שיוצרת את זרימת החמצן. השמש מחממת את התעלות שקרובות לשטח הפנים החיצוני ויוצרת שינוי בצפיפות שגורם לעליה של אוויר מבאיש מתוך הקן. אוויר נקי נכנס דרך הבוץ הנקבובי ושוקע לתוך החלק הפנימי הקריר. התהליך מתהפך עם רדת הלילה הקריר.