מדע פלוס
  • מדע
  • טכנולוגיה
  • טבע
  • חלל
  • מדע
  • טכנולוגיה
  • טבע
  • חלל
מדע פלוס
  • מדע
  • טכנולוגיה
  • טבע
  • חלל
  • מדע
  • טכנולוגיה
  • טבע
  • חלל
ראשי » טבע » בשר אדם אינו מזין במיוחד. אז מה הניע קניבלים?

בשר אדם אינו מזין במיוחד. אז מה הניע קניבלים?

קנדרה פייר-לואיס (POPULAR SCIENCE) 10 בדצמבר 2018

עדויות הולכות וגוברות שההומינידים הקדמונים חיו בחברות מורכבות, מצביעים על מניעים לקניבליזם שחרגו ככל הנראה מעבר לצורך בבטן מלאה >>

בשר אדם אינו מזין במיוחד - טבע - מדע פלוס

 

חניבעל "הקניבל" לקטר התענג אולי על אכילת כבד של עורך מפקד אוכלוסין עם תוספת של שעועית, אך לפי מחקר חדש בכתב העת Scientific Reports, לא היה זה בזכות הערך הקלורי שבו. מחקר זה גילה שבני אדם מזינים הרבה פחות (כפי שמוגדר על ידי תוספת האנרגיה יחסית) מאשר ממותה, חזיר בר, או אפילו בונה צנוע. מטרת המחקר לא היתה להעריך אם קניבליזם הוא בחירה התורמת לתפריט (ויש לציין שהוא אינו כזה באופן כללי – קניבליזם קשור למחלות פריוניות, המחלישות את הגוף ואינן ניתנות לריפוי). המחקר ביקש להבין טוב יותר את תפקיד הקניבליזם בחברות קדומות של הומינידים (קבוצה הכוללת את בני אדם וכן את קרובינו שנכחדו). ארכיאולוגים יודעים שקניבליזם היה קיים בקרב הומינידים קדמונים לאור עדויות שהתגלו בחפירות ארכיאולוגיות. רמזים אלה כוללים למשל לסת חסרה בגולגולת (כדי לאפשר גישה קלה יותר למוח, יאמי…), חוליות חסרות (עקב הרתחה או מעיכה כדי להגיע למח העצם ולשומן, גם כן יאמי….), סימני חיתוך וגדיעה, ושיירי הומינידים המשקפים שיטות שחיטה דומות לאלה שניתן למצוא על שיירי בעלי חיים המשמשים כמזון, בין היתר. כל העדויות הללו מראות, שהומינידים קדמונים הפכו – מעת לעת לכל הפחות – את קרוביהם למקור מזון.

חגיגת קניבלים בימי עבר - טבע - מדע פלוס
חגיגת קניבלים באי טאנה, ההברידיים החדשים.

 

לדברי מחבר המחקר ג׳יימס קול (James Cole), ארכיאולוג באוניברסיטת ברייטון בבריטניה, רוב המחקרים גורסים שהם עשו זאת מסיבות תזונתיות – אין ספק שבני אדם היו חטיף מזין (ואולי גם טעים). תיאוריה זו אינה נטולת תקדימים מודרניים. משלחת דונר הידועה לשמצה, פנתה כנראה לקניבליזם כדי שלא לגווע ברעב. ארמין מייבס (Armin Meiwes), המרצה עונש מאסר עולם בבית סוהר גרמני על שהרג ואכל אדם שלטענתו התחנן שהוא יאכל אותו, אומר שבשר אדם הוא "טעים למדי" וטעמו כטעם בשר חזיר. בהנחה שהומינידים ודאי אכלו מזונות בעלי טעם הרבה פחות מעודן מאשר צלע חזיר (בשר כריש רקוב ורעיל, למשל?), בהשוואה היה בשר אדם יכול להיות ממש מעדן מלכים.

הבעיה בסיפור זה, כתב קול במחקר, היא ש"מקרים של קניבליזם בתקופת האבן הקדומה הוגדרו לעתים תכופות כבעלי אופי "תזונתי", אך עם מעט עדויות אמפיריות להערכת תרומתם לתפריט." במלים אחרות, אין לנו שום מושג אם קניבליזם יכול היה באמת להזין בני אדם בצורה בריאה. אין הוכחה לכך שאכילת השכן שלך (או האויב שלך) טובה יותר מבחינה תזונתית מאכילת כל אחד ממיני בעלי החיים שבני האדם הקדמונים כבר בייתו באותה עת. אם נגלה באיזו מידה היו בני אדם מזינים בפועל, הדבר יענה אולי על השאלה, אם קניבליזם היה קשור לקלוריות או למשהו אחר. לכן חישב קול כמה קלוריות מכיל גוף אנושי ממוצע.

הוא גילה כי כשמדובר בכמות הקלוריות לכל קילוגרם של שרירים, בני אדם נמצאים לגמרי באמצע החבורה. אייל (שטעמו, אם אתם סקרנים, כטעמו של בשר בקר), דגים, בקר, ציפורים, דובים ובונים מכילים יותר קלוריות לקילוגרם שריר מאשר בני אדם. לעומת זאת, יש לנו יותר קלוריות לקילוגרם שריר לעומת מינים מסוימים אחרים, כמו איילי הצפון וסוסים. אך בעלי חיים אלה גדולים הרבה יותר מבני אדם. לאייל הצפון יש פי שניים יותר רקמות שריר מאשר לזכר אדם טיפוסי, ולכן יש צורך להרוג יותר אנשים מאשר איילים כדי לשבוע.

בנוסף, עדויות הולכות וגוברות שההומינידים הקדמונים חיו בחברות מורכבות, מצביעים על מניעים לקניבליזם שחרגו ככל הנראה מעבר לצורך בבטן מלאה. קול גורס שייתכן כי מקרים מסוימים של קניבליזם היו פשוט פרגמטיים – לאכול מישהו שמת מסיבות טבעיות היא דרך יעילה להעשרת התפריט – אך קיום נוהג זה בעקביות בקרב חברות מסוימות בתקופת האבן הקדומה (הפלאוליתית) מעידה כנראה על משהו מורכב יותר. אולי הקניבליזם היה חלק מטקסי קבורה, או תהליך פולחני אחר. מה שלא תהיה הסיבה, כשאתה מזמין פול, בקש אותו ללא בשר הומיניד.

 

מדע פלוס באנר

ארכיאולוגיה גוף האדם האדם הקדמון מוות קניבליזם
« פוסט קודם
פוסט הבא »
כתבות אחרונות באתר
כן, אנשים יכולים לטעום שמות ולשמוע צבעים

כן, אנשים יכולים לטעום שמות ולשמוע צבעים

אך זה עדיין לא ברור למה ואיך >>

לכתבה המלאה >
מה בעצם עושה ויטמין c סי?

מה בעצם עושה ויטמין c סי?

לכתבה המלאה >
למה אנשים טובים משחקים מלוכלך?

למה אנשים טובים משחקים מלוכלך?

לכתבה המלאה >
נתיחות לאחר המוות חשובות היום יותר מתמיד. והנה מה שהן יכולות לגלות לנו

נתיחות לאחר המוות חשובות היום יותר מתמיד. והנה מה שהן יכולות לגלות לנו

לכתבה המלאה >
מחקר חדש על זעזועי מוח ופרקינסון מספק סיבה נוספת להגן על הקודקוד

מחקר חדש על זעזועי מוח ופרקינסון מספק סיבה נוספת להגן על הקודקוד

לכתבה המלאה >
האם תרגול באמת מביא לשלמות?

האם תרגול באמת מביא לשלמות?

לכתבה המלאה >
מדוע התורים הארוכים בפארקים של דיסני מרגישים לנו קצרים כל כך?

מדוע התורים הארוכים בפארקים של דיסני מרגישים לנו קצרים כל כך?

לכתבה המלאה >
משחק מסוכן! פציעות הספורט הנפוצות ביותר

משחק מסוכן! פציעות הספורט הנפוצות ביותר

לכתבה המלאה >
מדוע כל כך הרבה מחלות מגיעות מעטלפים?

מדוע כל כך הרבה מחלות מגיעות מעטלפים?

לכתבה המלאה >
מה קורה כשאנחנו חולמים בהקיץ?

מה קורה כשאנחנו חולמים בהקיץ?

לכתבה המלאה >
ג׳ף בזוס רוצה לפתור את כל בעיותינו בכך שיטיס אותנו לירח

ג׳ף בזוס רוצה לפתור את כל בעיותינו בכך שיטיס אותנו לירח

לכתבה המלאה >
הבירה מאז ומתמיד היתה על השולחן

הבירה מאז ומתמיד היתה על השולחן

לכתבה המלאה >
אודות מדע פלוס

מגזין חדשות בתחומי מדע, טכנולוגיה, טבע וחלל. תוכן מקורי, בלעדי ואיכותי מהארץ ומהעולם. מדע פלוס – עניין לסקרנים.
בדיקת מהירות גלישה – Speed Test

קטגוריות
  • חלל
  • טבע
  • טכנולוגיה
  • מדע
קישורים
  • כתבו לנו
  • תנאי שימוש
  • מדיניות פרטיות
  • מפת אתר
עקבו אחרינו
מדע פלוס פייסבוק

עשו לנו לייק והשארו מעודכנים

© מדע פלוס - כל הזכויות שמורות | אין להעתיק, לשכפל, להפיץ, למכור, לפרסם, לשדר, או לעשות שימוש מסחרי או לא מסחרי כלשהו בכל או בחלק מהתוכן באתר, כולל: תמונות, איורים, טקסטים, סגנון עיצוב וכל דבר אחר המופיע באתר. זאת אלא אם ניתנה הסכמה חתומה מראש ובכתב ע״י הנהלת מדע פלוס.
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות כלי נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסטהגדל טקסט
  • הקטן טקסטהקטן טקסט
  • גווני אפורגווני אפור
  • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכהניגודיות הפוכה
  • רקע בהיררקע בהיר
  • הדגשת קישוריםהדגשת קישורים
  • פונט קריאפונט קריא
  • איפוס איפוס