רמז: אינכם יודעים היכן היא הייתה… וייתכן שלא תדעו לאן תגיע >>
לפני שנים רבות מצא עצמו ג'רמי ג'וסלין, מומחה לרופאה דחופה, בתפקיד של רופא מלווה באולטרה מרתון שהתקיים באחד מהאזורים הנידחים של קמבודיה. בתום האירוע, רבים מהרצים רצו להתקרר והבחינו בנחל חביב שזרם בקרבת מקום.
"אחרי כמה דקות התחילו הצעקות," אומר ג'וסלין, היושב כיום באוניברסיטה הרפואית סאני אפסטייט, בעיר סירקיוז (SUNY Upstate Medical University, Syracuse). זמן קצר לאחר מכן החלו אנשים לחזור למחנה – מלווים באין ספור עלוקות שנצמדו לגופם. הימים שבאו אחר כך היו עמוסי החלפת חבישות ודימומים קלים. אצל מרבית האנשים שפוגשים עלוקות, מסתיים המפגש בצורה דומה. גילויה של אחת מאותן תולעים צמאות דם על הגוף יכולה להיות חוויה לא נעימה, אך בדרך כלל לא מדובר במקרה חירום רופאי.
בדרך כלל. מדי פעם יכולות עלוקות לגרום לסיבוכים חמורים ומגעילים למדי. לפניכם תיאור של מה שקורה כאשר אחד מאותם מוצצי דם נצמד לגוף ומה ניתן לעשות בנידון.
איך היא מצאה אותי?
למעשה, קיימים מינים רבים של עלוקות שאינן מוצצות דם בכלל. אך אלה שכן אוהבות לאכול אנשים נמצאות גם במים וגם ביבשה. עלוקות מים קיימות בכל העולם, ואילו עלוקות יבשה נפוצות בדרום מזרח אסיה, באיי האוקיינוס השקט, בתת היבשת ההודית ובדרום אמריקה.
העלוקות מאתרות את הטרף שלהן במספר דרכים. הן נמשכות לצללים ולתנועות בתוך המים, לחום גוף ולהפרשות כמו שמן וזיעה. עלוקות יבשה, שלרוב נחות להן על עלי הצמחים ומחכות לארוחה שתעבור לידן, מגיבות גם לדו תחמוצת הפחמן שאנו נושפים, אומר סבסטיאן קוויסט (Sebastian Kvist), אחד מהאוצרים של אוסף חסרי החוליות במוזאון המלכותי של אונטריו בטורנטו, קנדה.
"כל מי שביצע אי פעם עבודת שטח באזורים הטרופיים של דרום מזרח אסיה יכול להעיד על תוקפנותן של העלוקות הללו," כותב קוויסט באימייל ששלח. "הן צריכות להיות מסוגלות לאכול מכל ייצור שעובר לידן והן ציידות פעילות מאוד."
העלוקות מצוידות בשני אברי מציצה, שאחד מהם מקיף את הפה בעל שלוש הלסתות שלהן. אחרי שהעלוקה נצמדת לגוף, היא גורמת לדם להמשיך לזרום באמצעות חומרים נוגדי קרישה שנמצאים ברוק שלה. כמה מעלוקות המים הנפוצות יכולות לשתות דם בכמות של כמעט פי עשר ממשקל גופן במהלך אכילה אחת, ולמלא את בטנן למשך שנה או יותר. עשויים להיות מקרים בהם נצמדות עלוקות לגוף מכיוון שרופא הניח אותן שם. העלוקה הרפואית הידועה לשמצה (הירודומדיצינליס) הייתה פעם אמצעי פופולרי להקזת דם. תושבי מדינות אירופה כל כך אהבו להשתמש בעלוקות רפואיות במאות ה-17 וה-18, עד שהם כילו את מלאי העלוקות," ג'וסלין ושותפיו כתבו בכתב העת חיי הטבע ורפואה סביבתית (Wilderness & Environmental Medicine) במאמר על ההיסטוריה של השימוש בעלוקות והסכנות של שימוש זה.
כיום, קיימות מעט מאוד מחלות שעבורן הקזת דם נחשבת טיפול מתאים. עם זאת, העלוקות בנו לעצמן מוניטין בתחום ניתוחי השחזור בזכות יכולתן לשפר את זרימת הדם בוורידים פגועים.
עד כמה מסוכנות העלוקות?
זה תלוי במספר העלוקות שנצמדו לגוף, היכן הן ממוקמות ועד כמה הן כועסות. עלוקות סועדות בדרך כלל במשך 20 עד 30 דקות ואחר כך נושרות מהגוף. דימום מנשיכת עלוקה נמשך עשר שעות בממוצע, אך לעיתים יכול להימשך כמה ימים. "הדימום יכול לנוע החל מאי נוחות קלה ועד חמור מבחינה רפואית," אומר ג'וסלין. ברוב המקרים, אם האדם בריא וננשך על ידי עלוקה אחת בלבד, סביר להניח שהדימום יהיה קל בלבד. אך אם אדם מותקף על ידי עלוקות רבות בו זמנית, התוצאות עלולות להיות חמורות יותר. פעם הופיע בחדר המיון בטורקיה אדם עם אנמיה ודימום נרחב עקב נשיכות של 130 עלוקות. נוגדי הקרישה ברוק של העלוקות פגע ביכולת הקרישה של גופו במידה מספקת כדי להוות סכנת חיים.
עלוקות יכולות גם להפיץ מחלות. "לעלוקות אין מערכת חיסון שמנקה את תוכן המעיים שלהן כמו אצלנו," אומר ג'וסלין. "לכן, אם ישנם חיידקים במעיים של העלוקה, וכאשר היא נצמדת לגוף חלק מהדם חוזר בחזרה מהמעיים שלה לתוך הפצע, אז היא יכולה להעביר זיהום."
עלוקה עשויה להקיא דם מלא בחיידקים אם מנסים להסיר אותה על ידי לחיצה, שריפה או אמצעים אלימים אחרים. עלוקות רפואיות עלולות להעביר מחלות כמו עגבת ושושנה, שהיא זיהום חיידקי בעור.
"אם נצמדו אליך עלוקות בטבע, אי אפשר לדעת לאילו בעלי חיים או בני אדם אחרים נצמדה העלוקה בעבר, וייתכן שהיא מצצה ביחד עם הדם שלהם גם חיידקים, נגיפים או טפילים אחרים," אומר ג'וסלין.
חוקרים מצאו נגיפי HIV וצהבת B בעלוקות שחיו בטבע באפריקה. "באותו מקרה, לא ניתן היה לאשר העברה של הנגיפים הללו לבני אדם, אך אם הם קיימים במעיים של העלוקות, הגיוני שהם יוכלו לעבור הלאה," אומר ג'וסלין.
ולמוצצות הדם הללו יש הרגל נבזה נוסף. ברוב המקרים נצמדות העלוקות לעור חשוף. אבל לפעמים יכולה עלוקה לעבור דרך אחד מהפתחים בגוף האדם ולהיצמד בתוך הגוף.
עלוקות הצליחו להגיע לתוך עיניים של אנשים, לתוך האוזניים, האף, הגרון, השופכה, שלפוחית השתן, הרקטום, הנרתיק והבטן. ולדבריו של קוויסט, זה לא קורה בטעות. עלוקה הפולשת לתוף גופו של אדם משתייכת לרוב למשפחת ה-Praobdellidae. ידוע שעלוקות אלה ניזונות מרקמות ריריות. או במלים אחרות: הן רוצות להיכנס לתוך הגוף. "שאר העור לא מאוד טעים להן," אומר קוויסט, "על אף שסביר להניח שבמקרה של רעב קיצוני הן יסכימו לאכול גם מהרגל."
עלוקה יכלה להישאר בתוך הגוף במשך מספר ימים עד שבועות. יכולים להיות כמה רמזים לכך שייתכן שעלוקה עברה להתגורר בתוך הגוף, תלוי במקום שבו בחרה להשתקע. דימום חריג מפתח כלשהו בגוף הוא אחד מהסימנים. עלוקות יכולות לגרום גם לחום, להקאות, לבעיות במתן שתן וגם "לתחושה של גוף זר שזז בפנים," כותבים ג'וסלין וצוותו. אם העלוקה הגיעה לגרון, היא יכולה לגרום לקשיי נשימה, לצרידות ולשינויים בקול.
"אם עלוקה מגיעה לחלל כלשהו בגוף, לגלגל העין או למקום דומה, אפילו פולשת אחת יחידה עלולה לגרום לא מעט בעיות," אומר ג'וסלין.
תורידו אותה ממני!
אם מוצאים עלוקה צמודה לגוף, חשוב לבדוק שאין עלוקות נוספות.
מומלץ להסיר את העלוקה בעדינות כדי למנוע פליטה חוזרת של דם. ג'וסלין ממליץ להשתמש בציפורן או בקצה של סכין או של כרטיס אשראי, כדי להיכנס מתחת לגפי הפה ולהפריע לפעולת היניקה של הדם. אם לא ניתן להגיע אל העלוקה, מכיוון שהיא בתוך הפה או בוושט, אפשר לנסות לגרגר מי מלח.
"מי המלח מסוגלים להפריע לעלוקה במידה מספקת ולגרום לה להשתחרר מבלי לעורר פליטה חוזרת של דם," אומר ג'וסלין.
אחר כך יש לרחוץ את המקום במים וסבון ולחבוש אותו. סביר להניח שלא יהיה צורך באנטיביוטיקה כדי למנוע זיהום, אומר ג'וסלין.
אולם, במקרים נדירים מאוד עלוקות עלולות להיות קטלניות. לדברי ג'וסלין, מספר גדול של עלוקות יכולות לגרום לאדם לדמם למוות או למות בשל זיהום בדם. ב-1799, חיילים בצבאו של נפוליאון שתו בטעות מים עם עלוקות במהלך צעידה בשטח במצרים. חלק מאותם גברים נחנקו למוות מכיוון שהעלוקות הנפוחות חסמו את דרכי האוויר שלהם.
איך ניתן להימנע מנשיכת עלוקות? אין ממש מה לעשות כדי להימנע מעלוקות, במיוחד מאלה החיות ביבשה. "הן חודרות בקלות לתוך הבגדים, וקשה למנוע לחלוטין את היצמדותן לעור," אומר קוויסט. כאשר מטיילים באזור נגוע בעלוקות, מומלץ ללבוש בגדים ארוכים ולהכניס את החולצה לתוך המכנסיים. בנוסף, קיימת עדות מסוימת לכך שתכשירים דוחי חרקים המכילים את המרכיבים DEET או DEPA יכולים להרחיק גם עלוקות. לרוע המזל, חלק ממקומות השחייה המפתים ביותר והמקומות היפים ביותר לטיול הם גם מקום משכנן של העלוקות. זה לא אומר שלעולם אסור להיכנס שוב לבריכה טבעית.
"עדיף לדעת איך להסיר את העלוקות, ממה להיזהר וכיצד לטפל במקרה של נשיכה במקום לנסות להימנע מלהגיע למקומות שבהם עשויות להיות עלוקות," אומר ג'וסלין.
