אלה כמה מהרי הגעש שכדאי לעקוב אחריהם במהלך השבועות והחודשים הקרובים. אולם אי-שקט געשי יכול להתחיל באופן פתאומי גם בהרי געש רדומים:
התפרצות הר הגעש אגונג (Agung) באי באלי הציתה עניין באמצעי התקשורת ברחבי העולם, אולם התפרצויות געשיות באינדונזיה אינן תופעה חדשה. עבור 18 מתוך 139 הרי הגעש ה"פעילים" במדינה הועלתה רמת הכוננות, מה שמעיד על פעילות סייסמית גבוהה מהרגיל, עיוות צורת הקרקע או פליטות גז. בקנה מידה עולמי, בכל שבוע נתון בשנת 2017 היו בין 14 ל-27 התפרצויות געשיות, לכל הפחות.
מרבית הפעילות הגעשית שנצפתה התרחשה לאורך "טבעת האש" של האוקיינוס השקט, אזור מסביב לאוקיינוס השקט שבו נפגשים מספר לוחות טקטוניים וגורמים לרעידות אדמה ולשרשרת הרי געש הנקראים בשפת הגיאולוגים הרי געש של אזור הפחתה (subduction zone volcanoes). התפרצויות אחרות התרחשו בהרי געש הנמצאים בפנים היבשת, כגון אוֹל דוֹינְיוֹ ֶלנְ ַגאי (Ol Doinyo Lengai) בטנזניה, או בהרי געש הנמצאים על איים אוקייניים כמו הוואי. התפרצויות רבות מתרחשות גם במקומות חבויים מהעין, כמו קרקעית הים. כמה מהרי הגעש התת-ימיים הפעילים ביותר נמצאים בקשת האיים טונגה-קרמדק (Tonga-Kermadec) בצידו הדרום-מערבי של האוקיינוס השקט.
ההתפרצויות שאירעו לאחרונה על פני הקרקע נעו החל מזרמי לבה עדינים ועד פיצוצים בינוניים, והן זעירות בהשוואה להתפרצות הגדולה ביותר בתולדות כדור הארץ. אפילו התפרצות הר הגעש טמבורה (Tambora) שבאינדונזיה בשנת 1815, שלגביה עדיין ניטש ויכוח אם היא הייתה ההתפרצות הגדולה ביותר בהיסטוריה המתועדת מהתקופה האחרונה, מתגמדת בהשוואה להתפרצויות העצומות שהתרחשו בעבר, כמו התפרצות הר הגעש טובה (Toba) שבסומטרה לפני כ-74,000 שנים. הר הגעש טובה פלט מאגמה בכמות גדולה בערך פי 70 מזו שפלט הר טמבורה, חולל עידן קרח נוסף בכדור הארץ וייתכן שאף יצר צוואר בקבוק גנטי באבולוציה של בני האדם.
למעשה, ההתפרצות של הר טובה הייתה הגדולה ביותר ב-25 מיליון השנים האחרונות, כך שקיים סיכוי קטן מאוד לקטסטרופה דומה בזמן הקרוב. למרות זאת, דווקא ההתפרצויות התכופות והבינוניות הן אלה שמהוות איום געשי מתמיד. כ-800 מיליון אנשים ברחבי העולם חיים כיום בטווח של 100 ק"מ מהרי געש פעילים, ו-29 מיליון חיים בטווח של 10 ק"מ מהרים כאלה.
"האיום הגעשי" הגדול ביותר, מדד המשלב את דרגת הסיכון ואת מספר האנשים החשופים לו, נמצא ללא צל של ספק באינדונזיה, ואחריה הפיליפינים, יפן, מקסיקו ואתיופיה. חמשת המדינות הללו יוצרות ביחד יותר מ-90% מכלל האיום הגעשי העולמי. אבל, ביחס לאוכלוסיה, האיום הגעשי הגדול ביותר הוא באיים קטנים כמו מונסראט (Montserrat), שכל כולו אי געשי.
על אילו הרי געש כדאי לשים לב בשנת 2018? חלק מהרי הגעש שמראים כרגע סימני חוסר מנוחה עשויים פשוט להירגע מבלי להתפרץ, בעוד שאחרים עלולים לעבור לשלב התפרצות בחודשים הקרובים, ולכן נדרש לעקוב אחריהם ולנטר את פעילותם בקפידה. בנוסף להר אגונג, אנו מביאים לכם את מבחר ההרים שלדעתנו כדאי לפקוח עליהם עין:
קירישימה (Kirishima), יפן
קירישימה, אחד מהרי הגעש הפחות ידועים אך הפעיל ביותר ביפן, הוא למעשה קבוצה של כמה פסגות געשיות, בהן תועדו מדי פעם התפרצויות מאז שנת 742. התפרצות של אחת הפסגות הללו, שינמודאקה (Shinmoedake), בשנת 2011, הייתה החזקה ביותר בקירישימה מזה למעלה מ-50 שנים. שינמודאקה התפרץ בפעם הראשונה מזה שש שנים בחודש אוקטובר, והעשן היתמר לגובה של 200 מטרים מעל לוע ההר. נכון לרגע זה, דרגת הכוננות נותרה גבוהה.
מראפי (Merapi), אינדונזיה
מראפי הוא אחד מהרי הגעש המסוכנים ביותר באינדונזיה עקב ההתפרצויות התכופות שלו ומדרונותיו המיושבים בצפיפות. ההתפרצות בשנת 2010 גבתה מחיר דמים של קרוב ל-400 אנשים, והיא נחשבת עד כה להתפרצות הקטלנית ביותר במאה ה-21. ניתן לטעון שהתפרצות נוספת של הר מראפי היא רק עניין של זמן, על אף שלא קיימים סימנים מיידים לפעילות געשית מוגברת או לאי-שקט.
אורבייקוט (Öræfajökull), איסלנד
הר געש זה, המכוסה קרח, התפרץ פעמיים מאז תקופת ההתיישבות המוקדמת באיסלנד, לרבות ההתפרצות הגדולה ביותר שהתרחשה אי פעם במדינה בשנת 1362, והתפרצות נוספת בשנים 1727-28. בשני המקרים ההתפרצויות היו מלוות בהצפות נרחבות וקטלניות, עקב שחרור פתאומי של מים מאגמים הנמצאים מתחת לקרחונים שעל ההר. נראה שאורבייקוט מתחיל להתעורר. רעידות סייסמיות קטנות בתוך הר הגעש נרשמות מאז אוגוסט 2017, ובנובמבר הופיע שקע על פני הקרח בתוך הלוע המרכזי – תופעה שנגרמת לרוב בשל קרח שנמס מתחת לפני השטח עקב הצטברות של חום.
פופוקטפטל (Popocatépetl), מקסיקו
"ההר המעשן" של מקסיקו, המופיע בתמונה בתחילת מאמר זה, שוכן 70 ק"מ דרומית-מזרחית למקסיקו סיטי והוא הר הגעש הפעיל ביותר במדינה. הר הגעש הזה מתפרץ בימים אלה – כפי שעשה חליפות לפרקים מאז שנת 2005 – כיפת הלבה הולכת וגדלה, נשמעים פיצוצים, אפר מיתמר לגובה של כמה קילומטרים וכמות קטנה של אפר נושרת באזורים שמסביב.
ויאריקה (Villarrica), צ'ילה
הר הגעש ויאריקה המכוסה שלג הוא אחד מהרי הגעש המעטים בעולם שיש בהם אגם לבה פעיל. עלייה הדרגתית בפעילות הסייסמית ובפעילות אגם הלבה, המייצרת מזרקות לבה בגובה של עד 150 מטרים, מתועדת בעקביות מאז אמצע נובמבר 2017.
קילוואה (Kilauea), הוואי, ארה"ב
הר הגעש קילוואה שנמצא על האי הגדול בהוואי, פולט לבה בזלתית כמעט באופן רצוף מזה 35 שנים, ואין סיבה לצפות שההתפרצות הזו תסתיים בזמן הקרוב. הר הגעש ממשיך להתפרץ בפסגה ומלוע פו-או (Puʻu ʻOʻo), ברצועת הבקעים המזרחית שלו, ויוצר זרמי לבה שלעיתים גולשים אל האוקיינוס.
אלה היו כמה מהרי הגעש שכדאי לעקוב אחריהם בקפדנות במהלך השבועות והחודשים הקרובים. אולם אי-שקט געשי יכול להתחיל באופן פתאומי גם בהרי געש רדומים, כמו הר הקלה (Hekla) באיסלנד, שעל סמך היסטוריה של עשרות שנים שקטות ואחריהן התפרצויות אדירות ופתאומיות, עלול להתעורר ללא כל אזהרה מוקדמת.
ראלף גרטיסר (Ralf Gertisser) הוא מרצה בכיר למינרלוגיה ופטרולוגיה באוניברסיטת קיל; קייטי פריס (Katie Preece) היא עוזרת מחקר בוולקנולוגיה באוניברסיטת גלאזגו; וסילבן שרבונייה (Sylvain Charbonnier) הוא מרצה זוטר לוולקנולוגיה באוניברסיטת דרום פלורידה. מאמר זה הופיע לראשונה ב-The Conversation.
צילומים:
Global Volcanism Program, Smithsonian Institution – Hadi Susanto / EPA Antti Lipponen – Sentinel–2B, CC BY-SA – Warehouse of Images / shutterstock / Cristobal Garciaferro / shutterstock
