משהו השתבש מבחינה גנטית, ואחת הנקבות ירשה מערכת נוספת של כרומוזומים שאפשרה לה להטיל ביצים בנות קיימא ללא זכרים.
וולפגאנג שטיין ( WOLFGANG STEIN), פרופסור חבר לנוירופיזיולוגיה באוניברסיטת אילינוי בארה"ב:
ראיתי לראשונה סרטן נהרות משויש בסביבות שנת 2001. חבר לעבודה הביא אותו למשרד ואמר לי שזו נקבה המתרבה בכוחות עצמה. הבנו שזהו מין חדש – רק לפני עשור שנים לערך הוא לא היה קיים – והוא שיבט את עצמו מיליוני פעמים.
לדעתנו, שני סרטני נהרות מסוג "ג'ורג'יה" הזדווגו בחנות לחיות מחמד, או בג'ורג'יה או בפלורידה – שתי מדינות שבהן הם חיים בטבע. משהו השתבש מבחינה גנטית, ואחת הנקבות ירשה מערכת נוספת של כרומוזומים שאפשרה לה להטיל ביצים בנות קיימא ללא זכרים. אין זה חריג שמוטציה מעין זו תתרחש, אך בדרך כלל הצאצאים אינם יכולים לשרוד או להתרבות, והמין החדש אינו מתפשט. מסיבה כלשהי, נקבה זו וצאצאיה הצליחו לשרוד.
בדרך כלשהי, רבים מסרטני הנהרות המשוישים החדשים הגיעו לחנויות לחיות מחמד בגרמניה. הם היו מתרבים באופן ספונטני, והבעלים היו משחררים לעתים קרובות את הצאצאים, מה שגרם לסרטנים להתרבות ולהתפשט הלאה. בשנת 2003 אישרו מדענים באופן רשמי שסרטני הנהרות המשוישים אכן משבטים את עצמם. בסך הכול, מספרם עלה מאותה נקבה יחידה לפני 25 שנה למיליונים, ואולי אפילו מיליארדים, של סרטני נהרות משוישים זהים שניתן למצוא בכל רחבי אירופה ובמדגסקר.
בשנת 2018, פרסמנו מפה של הקוד הגנטי המלא של השיבוטים. מין זה הפך להיות כלי שימושי של ממש לחוקרים כמוני: אנו יכולים להשתמש בבעלי חיים זהים מבחינה גנטית כדי לחקור כל דבר שהוא, מהתפתחות גידולים ועד להשפעות של סמים על המוח. כעת, כשהקוד הגנטי של הסרטנים ידוע לנו, ביכולתנו להתחיל לשנותו במעבדה ולבצע מניפולציות שונות. לדוגמה, אנו יכולים לנסות לגרום לסרטנים לגדול לממדים גדולים כדי שניתן יהיה למכור אותם כמזון למאכל. הדבר כבר קורה במדגסקר – מסתבר שסרטני נהרות משוישים הם טעימים להפליא. וגם קל להשיג כמות גדולה מהם, משום שהם מגיעים לבגרות תוך שלושה חודשים ומטילים מאות ביצים. פשוט שימו סרטן נהרות באקווריום וחכו קצת.
