לעיתים, המוח שלנו יחליף מילים בשירים לכאלו שמצלצלות לנו מוכר יותר, למרות שלא לזה התכוון המשורר >>
כשהשיר "Old Town Road" של ליל נאס X העפיל לראש המצעדים בתחילת שנת 2019, נדמה היה שאי אפשר לעבור חמש דקות מבלי לשמוע את המילים "I’m gonna take my horse to the old town road". אבל תת-קבוצה משמעותית של אנשים קלטה באופן מפתיע את המילים: "I’m gonna take my horse to the hotel room" (אקח את הסוס שלי לחדר במלון). זו ממש לא הפעם הראשונה שזה קרה. כבר עשורים שאנחנו מבינים לא נכון מילים של שירים, כולל "tiny dancer" כלומר ,"hold me closer, Tony Danza" של אלטון ג'ון. לטעויות המשונות האלה בשמיעת מוזיקה יש אפילו שם משלהן: מוֹנדגרין (Mondegreen).
פיבי מהסדרה ״חברים״ על הנושא 🙂 :
אז למה המילים "kiss the sky" של ג'ימי הנדריקס הופכות הרבה פעמים ל-"kiss this guy"? כשרעש פוגע בעור התוף שלנו, שערות זעירות ממירות אותו לאות חשמלי, שעובר דרך עצב השמיעה אל האונה הרקתית במוח. שם, השידורים האלה הופכים למילים עם משמעות. אם הצלילים ברורים והמונחים מוכרים, אנחנו "שומעים" עיבוד כמעט מדויק של מה שמישהו אומר. אבל כשהלהג מעומעם ואינו ברור – תופעה נפוצה בשירים, משום שהמוזיקה עשויה לכסות את המילים, והזמרים מבטאים לפעמים מילים עם תוספת של סגנון ודרמה – המוח מנסה למצוא מהר משהו שיישמע הגיוני. במצוקתו, המוח מציע בתגובה צירופי מילים שנשמעים דומה (אבל מוכרים יותר), לדברי תומאס אתופר (Thomas Ethofer), פרופסור לפסיכיאטריה ולפסיכותרפיה באוניברסיטת טובינגן בגרמניה. למשל, אם המוח לא מצליח להבין בהתחלה למה לקחת סוס אל כביש ישן בעיר, הוא מציע חלופה כדי לפתור את הבעיה במהירות – והעיבוד הזה עשוי להישאר גם אחרי שנלמד את המילים הנכונות.
למעשה, לדברי אתופר, היכרות קודמת עם המונדגרין רק תגביר את הסבירות לכך שנשמע אותו. זאת משום שהמוח שלנו כבר מכוונן לגרסה הזו. לדבריו, מזווית פסיכולוגית, אולי הבלבולים האלה כל כך נפוצים משום שאנו אוהבים לפתור דברים עמומים ולא ברורים. כך או כך – the sky, this guy, tiny dancer, Tony Danza, old town road, hotel room – כל אלה עדיין שירים שאנו נאזין להם שוב ושוב.
