מדוע פשוט יותר חכם להשתמש בפחות מוצרים חד פעמיים, ולא משנה באיזה פח זבל תשימו אותם >>
רוב החומרים שיכולים להיות ממוחזרים – פשוט לא!!
ספירת הפסולת האחרונה של הסוכנות להגנת הסביבה של ארצות הברית (EPA) מנתה 262.4 מיליון טונות של זבל חדש בשנת 2015 – המשקל של בערך 40 פירמידות גיזה, או 2 קילו לבן אדם בכל יום. אנו יכולים למחזר בערך רבע ממה שאנחנו משליכים, אבל המשמעות של עליית המחירים וסוגיות סחר שונות היא שרשויות מקומיות מסוימות כבר בכלל לא טורחות. אפילו במקומות שעדיין מנסים למנוע מהאשפה להגיע אל מטמנות הזבל ואל האוקיינוסים, לא כל הפריטים שניתן "למחזר" זוכים לשימוש חדש. אז הנה דיווח על הכמויות של כל הדברים האלו שבאמת מצליחות לחזור אל השוק:
צלחות וכוסות פלסטיק
רוב הכלים החד פעמיים עשויים משרף פוליסטירן. החומר כל כך מגושם (גדול, אבל קל מספיק בשביל להתעופף ברוח) כך שאף פינת איסוף מחזוּר לא מסכימה לאסוף אותו. אנו עושים שימוש ב-24 אחוזים על ידי שריפת הזבל והמרתה לחום לחשמל, אבל לא לייצור כוסות חדשות למסיבות הכיתה.
חיתולים חד פעמיים
הטוסיק של התינוק שלכם אולי מתוק, אבל ההשפעה שלו על הסביבה ממש מסריחה. אנחנו שורפים חלק בשביל להפיק אנרגיה, אבל חיתולים מלוכלכים מכילים פשוט יותר מדי סוגים שונים של חומרים – עיסת עץ, פלסטיק,קקי–בכדישה מחזוּר ישתלם מבחינת עלות. שקלו להשתמש בחיתולי בד כדי שהילד שלכם יוכל לגדול בכוכב לכת נקי יותר.
בקבוקי מים וחלב
בני אדם רוכשים מיליון בקבוקי פלסטיק בדקה, כאשר לפחות רבע לעולם לא ימצאו את דרכם לפחי המחזור – לא כל שכן יהפכו חזרה למוצרי צריכה. הם כן מגיעים, מאידך, לבטן שלנו. כן: דגים, פירות ים ואפילו מלח-ים עשויים להכיל חתיכות פלסטיק זעירות (מיקרו-פלסטיק).
צמיגים
מחזוּר צמיגים צמח פי תשע מאז 1970, חלקית בגין הדרישה לדברים כמו אספלט ותערובת גמישה למצעי קרקע של מגרשי משחקים. תודה לאל, כי ערימות של צמיגים משומשים עלולות לזהם מים, לשמש כר גידול לחרקים שמפיצים מחלות, ואפילו להתפוצץ.
נייר אלומיניום ופחיות
חלק מפחיות המשקה מסיימות את דרכן בפח האשפה, אבל מיכל הקולה הוא דוגמה מובהקת לפריט חד פעמי שניתן בהחלט להציל. בערך 70 אחוזים מהפחיות מיוצרות מחומר ממוחזר, כאשר כמעט 75 אחוז מכל האלומיניום שאי פעם נכנס לשוק עדיין נמצא בשימוש כיום.