טיילתי בטבע ברכס סנטה רוזה. הבחנתי בענן כהה ענקי המתקדם לעברי, והתרחקתי במהירות >>
קריסטל קולדן, פרופסורית חברה במכללה למשאבי הטבע באוניברסיטת איידהו
בעברי, עסקתי בכיבוי שריפות בשירות היערות בקליפורניה, אבל כעת אני חוקרת אותן. לעתים קרובות, גורם ההצתה ברור: אנשים גורמים לשריפות כשהם עושים משהו לא הכי חכם. אך לדליקות אחרות יש סיבות אחרות.
כשלמדתי לתואר שני באוניברסיטה בנבאדה, הרהרתי בשאלה כיצד פורצות שריפות בשיח לענה או בשדות קוצים, שם הצמחים קטנים בהרבה ודחוסים פחות מאשר עצים. מדענים יודעים שהאשם טמון בברקים, אבל המנגנון המדויק עדיין נתון לויכוח.
יום בהיר אחד בשנת 2005 טיילתי בטבע ברכס סנטה רוזה. הבחנתי בענן כהה ענקי המתקדם לעברי, והתרחקתי במהירות – ממש לא מומלץ להיות הדבר הגבוה ביותר על פסגה של הר בזמן סופת רעמים וברקים. ברגע שהגעתי חזרה למכונית, הרוח היכתה. התחלתי לנהוג לעבר הכביש המהיר, ולפתע פתאום, כקילומטר וחצי לפניי, ברק גדול נחת ופגע בשיח. בהתחלה הייתי מבועתת, אך המחשבה השנייה שלי היתה אלוהים אדירים, כך בדיוק מתחילה שריפה בשדה פתוח! מהר מאד חזרתי לחוש בעתה – הרוחות הגבירו כעת את האש ללהבה כבירה שאיימה לנתק את הדרך לכביש המהיר. לבי הלם כשדרכתי על דוושת הגז והסתלקתי משם במהירות, כשהתופת הולכת וגוברת במראה האחורית שלי. חוויה זו היא אחת הסיבות לכך שאני אוהבת את מה שאני עושה. שלא כמו מדענים שנשארים במעבדה או עוסקים בעבודה תיאורטית, יוצא לי לראות כיצד דברים מסוג זה פועלים בעולם האמיתי.
