גיל השכבות הצוננות עשוי להגיע לעשרות אלפי שנים, ועומקן ל-1,500 מטר >>
אדמת קפואת-עד אינה סתם בוץ מקורר: היא חלל אחסון קר של כל דבר, מממותות ועד למיקרואורגניזמים שבתוכן. אמנם כל קרקע שנותרת קפואה למשך שנתיים לפחות נחשבת טכנית לקפאת-עד (permafrost), גיל השכבות הצוננות עשוי להגיע לעשרות אלפי שנים, ועומקן ל-1,500 מטר. אולם שינויי האקלים גורמים לשטח הארקטי להתחמם מהר פי שניים מכל אזור אחר בכדור הארץ, מה שמוביל ליצירתם של איומים מוזרים. הרבה מהם אולי לא יגרמו נזק בעולם הנמס המודרני, אך חלקם עשוי לאותת על הצרות שבדרך.

1 אדים שעולים מן הקבר
הישות הכי מפחידה שהגיחה עד כה מהקרח הנמס היא מתאן, גז חממה חזק פי 30 מפחמן דו-חמצני. הגז, שמשתחרר כאשר חומר שהיה קפוא עד כה מתפרק בטונדרה המופשרת, מגביר את הטמפרטורות באטמוספרה, ומפשיר שטחים נוספים – במעגל מפחיד של היזון חוזר.
2 זעיר אך עיקש
בקטריות היוצרות נבגים מוגנים, כמו צפדת (טטנוס) ונקנקת (בוטוליזם), הן אלה שלהן הסיכוי הגבוה ביותר לסכן אותנו לאחר הפשרתן. אף אחד לא יודע כמה זמן יכולים מיקרואורגניזמים לשרוד קיפאון עמוק, אך בשנת 2007, מדענים דיווחו על סימנים של חיים תאיים בקרח ארקטי בן 8 מיליון שנה.
3 תחלואות מהימים ההם
בשנת 1918, שפעת אלימה הרגה עשרות מיליוני אנשים. מדענים מצאו חלקים של הווירוס בקברים הקפואים של קורבנותיו הארקטיים. ובשנת 2004, עקבות של אבעבועות שחורות – מחלה אשר הוכחדה רשמית ב-1980 – נמצאו על גופות מהמאה ה-18 בסיביר.
4 איך מתות האיילות
בתחילת המאה ה-20, הידבקויות בחיידק בצילוס אנתרציס הרגו 1.5 מיליון איילי צפון בצפון רוסיה. בשנת 2016, עליית הטמפרטורות שחררה את נבגי החיידק, וגרמה להרעלת אנתרקס בקרב אלפי צבאים (וכמה עשרות בני אדם).
5 מחלות לא ידועות
בשנת 2017, מורה נדבק בזיהום בקטריאלי במהלך חפירת שרידים ארכאולוגיים של כלבי ים מבית מגורים בן 800 שנה באלסקה. מחלות ישנות, לרבות אלה שבהן לקו אבותינו דמויי האדם הקדומים, עלולות לארוב בכל מקום – ומערכות החיסון המודרניות שלנו אולי לא יפעלו נגדן.
6 מיקרואורגניזמים גדולים
בשנת 2014, גילו חוקרי נגיפים פתוגן גדול פי 10 מנגיף השפעת, באדמת קפאת-עד בת 30,000 שנה. לאחר שחומם, הוא התחיל לצוד אמבות. נראה שהפתוגן לא מדביק בני אדם, אך ייתכן שדיווחים על בקטריות חסינות
אנטיביוטיקה מאותה התקופה הם סיבה לדאגה.