מדע פלוס
  • מדע
  • טכנולוגיה
  • טבע
  • חלל
  • מדע
  • טכנולוגיה
  • טבע
  • חלל
מדע פלוס
  • מדע
  • טכנולוגיה
  • טבע
  • חלל
  • מדע
  • טכנולוגיה
  • טבע
  • חלל
ראשי » טבע » מה קבור באדמה קפואת-עד?

מה קבור באדמה קפואת-עד?

אמליה אורי (POPULAR SCIENCE) 17 בינואר 2019

גיל השכבות הצוננות עשוי להגיע לעשרות אלפי שנים, ועומקן ל-1,500 מטר >>

אדמת קפואת-עד אינה סתם בוץ מקורר: היא חלל אחסון קר של כל דבר, מממותות ועד למיקרואורגניזמים שבתוכן. אמנם כל קרקע שנותרת קפואה למשך שנתיים לפחות נחשבת טכנית לקפאת-עד (permafrost), גיל השכבות הצוננות עשוי להגיע לעשרות אלפי שנים, ועומקן ל-1,500 מטר. אולם שינויי האקלים גורמים לשטח הארקטי להתחמם מהר פי שניים מכל אזור אחר בכדור הארץ, מה שמוביל ליצירתם של איומים מוזרים. הרבה מהם אולי לא יגרמו נזק בעולם הנמס המודרני, אך חלקם עשוי לאותת על הצרות שבדרך.

מה קבור באדמה קפואת עד - טבע - מדע פלוס
איור: קלסי דרייק

 

1 אדים שעולים מן הקבר

הישות הכי מפחידה שהגיחה עד כה מהקרח הנמס היא מתאן, גז חממה חזק פי 30 מפחמן דו-חמצני. הגז, שמשתחרר כאשר חומר שהיה קפוא עד כה מתפרק בטונדרה המופשרת, מגביר את הטמפרטורות באטמוספרה, ומפשיר שטחים נוספים – במעגל מפחיד של היזון חוזר.

2 זעיר אך עיקש

בקטריות היוצרות נבגים מוגנים, כמו צפדת (טטנוס) ונקנקת (בוטוליזם), הן אלה שלהן הסיכוי הגבוה ביותר לסכן אותנו לאחר הפשרתן. אף אחד לא יודע כמה זמן יכולים מיקרואורגניזמים לשרוד קיפאון עמוק, אך בשנת 2007, מדענים דיווחו על סימנים של חיים תאיים בקרח ארקטי בן 8 מיליון שנה.

3 תחלואות מהימים ההם

בשנת 1918, שפעת אלימה הרגה עשרות מיליוני אנשים. מדענים מצאו חלקים של הווירוס בקברים הקפואים של קורבנותיו הארקטיים. ובשנת 2004, עקבות של אבעבועות שחורות – מחלה אשר הוכחדה רשמית ב-1980 – נמצאו על גופות מהמאה ה-18 בסיביר.

4 איך מתות האיילות

בתחילת המאה ה-20, הידבקויות בחיידק בצילוס אנתרציס הרגו 1.5 מיליון איילי צפון בצפון רוסיה. בשנת 2016, עליית הטמפרטורות שחררה את נבגי החיידק, וגרמה להרעלת אנתרקס בקרב אלפי צבאים (וכמה עשרות בני אדם).

5 מחלות לא ידועות

בשנת 2017, מורה נדבק בזיהום בקטריאלי במהלך חפירת שרידים ארכאולוגיים של כלבי ים מבית מגורים בן 800 שנה באלסקה. מחלות ישנות, לרבות אלה שבהן לקו אבותינו דמויי האדם הקדומים, עלולות לארוב בכל מקום – ומערכות החיסון המודרניות שלנו אולי לא יפעלו נגדן.

6 מיקרואורגניזמים גדולים

בשנת 2014, גילו חוקרי נגיפים פתוגן גדול פי 10 מנגיף השפעת, באדמת קפאת-עד בת 30,000 שנה. לאחר שחומם, הוא התחיל לצוד אמבות. נראה שהפתוגן לא מדביק בני אדם, אך ייתכן שדיווחים על בקטריות חסינות
אנטיביוטיקה מאותה התקופה הם סיבה לדאגה.

 

מדע פלוס באנר

ארכיאולוגיה דינוזאורים
« פוסט קודם
פוסט הבא »
כתבות אחרונות באתר
כן, אנשים יכולים לטעום שמות ולשמוע צבעים

כן, אנשים יכולים לטעום שמות ולשמוע צבעים

אך זה עדיין לא ברור למה ואיך >>

לכתבה המלאה >
מה בעצם עושה ויטמין c סי?

מה בעצם עושה ויטמין c סי?

לכתבה המלאה >
למה אנשים טובים משחקים מלוכלך?

למה אנשים טובים משחקים מלוכלך?

לכתבה המלאה >
נתיחות לאחר המוות חשובות היום יותר מתמיד. והנה מה שהן יכולות לגלות לנו

נתיחות לאחר המוות חשובות היום יותר מתמיד. והנה מה שהן יכולות לגלות לנו

לכתבה המלאה >
מחקר חדש על זעזועי מוח ופרקינסון מספק סיבה נוספת להגן על הקודקוד

מחקר חדש על זעזועי מוח ופרקינסון מספק סיבה נוספת להגן על הקודקוד

לכתבה המלאה >
האם תרגול באמת מביא לשלמות?

האם תרגול באמת מביא לשלמות?

לכתבה המלאה >
מדוע התורים הארוכים בפארקים של דיסני מרגישים לנו קצרים כל כך?

מדוע התורים הארוכים בפארקים של דיסני מרגישים לנו קצרים כל כך?

לכתבה המלאה >
משחק מסוכן! פציעות הספורט הנפוצות ביותר

משחק מסוכן! פציעות הספורט הנפוצות ביותר

לכתבה המלאה >
מדוע כל כך הרבה מחלות מגיעות מעטלפים?

מדוע כל כך הרבה מחלות מגיעות מעטלפים?

לכתבה המלאה >
מה קורה כשאנחנו חולמים בהקיץ?

מה קורה כשאנחנו חולמים בהקיץ?

לכתבה המלאה >
ג׳ף בזוס רוצה לפתור את כל בעיותינו בכך שיטיס אותנו לירח

ג׳ף בזוס רוצה לפתור את כל בעיותינו בכך שיטיס אותנו לירח

לכתבה המלאה >
הבירה מאז ומתמיד היתה על השולחן

הבירה מאז ומתמיד היתה על השולחן

לכתבה המלאה >
אודות מדע פלוס

מגזין חדשות בתחומי מדע, טכנולוגיה, טבע וחלל. תוכן מקורי, בלעדי ואיכותי מהארץ ומהעולם. מדע פלוס – עניין לסקרנים.
בדיקת מהירות גלישה – Speed Test

קטגוריות
  • חלל
  • טבע
  • טכנולוגיה
  • מדע
קישורים
  • כתבו לנו
  • תנאי שימוש
  • מדיניות פרטיות
  • מפת אתר
עקבו אחרינו
מדע פלוס פייסבוק

עשו לנו לייק והשארו מעודכנים

© מדע פלוס - כל הזכויות שמורות | אין להעתיק, לשכפל, להפיץ, למכור, לפרסם, לשדר, או לעשות שימוש מסחרי או לא מסחרי כלשהו בכל או בחלק מהתוכן באתר, כולל: תמונות, איורים, טקסטים, סגנון עיצוב וכל דבר אחר המופיע באתר. זאת אלא אם ניתנה הסכמה חתומה מראש ובכתב ע״י הנהלת מדע פלוס.
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות כלי נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסטהגדל טקסט
  • הקטן טקסטהקטן טקסט
  • גווני אפורגווני אפור
  • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכהניגודיות הפוכה
  • רקע בהיררקע בהיר
  • הדגשת קישוריםהדגשת קישורים
  • פונט קריאפונט קריא
  • איפוס איפוס