מדע פלוס
  • מדע
  • טכנולוגיה
  • טבע
  • חלל
  • מדע
  • טכנולוגיה
  • טבע
  • חלל
מדע פלוס
  • מדע
  • טכנולוגיה
  • טבע
  • חלל
  • מדע
  • טכנולוגיה
  • טבע
  • חלל
ראשי » מדע » קידוח גולגולת פרה בת 5200 שנים, לא במקרה

קידוח גולגולת פרה בת 5200 שנים, לא במקרה

שרה חודוש (POPULAR SCIENCE) 21 באוקטובר 2018

מהו חירור גולגולת? – בעבר הרחוק, בין התקופה הניאוליתית ועד לרנסנס – השתמשו בשיטת חירור הגולגולת בניסיון לרפא סוגים שונים של מחלות נפש.

קידוח גולגולת פרה מהתקופה הניאוליתית - מדע - מדע פלוס
שחזור תלת-ממדי של גולגולת פרה. צילום: פרננדו רמירז רוצי

 

ניתוחי מוח של יונקים ממשפחת הפרים הם נדירים ביותר. לכן אם הייתם מבקרים באתר החפירות מהתקופה הנאוליתית בשאן-דוראן בצרפת והייתם מוצאים שם גולגולת פרה בת כ-5,200 שנה עם חור גדול בתוכה, ודאי הייתם מניחים שזו תוצאה של נגיחה מקרית. ייתכן שפרה אחרת נגחה את הפרה הזו בראשה בקרניה. הייתם מצלמים בצייתנות את התצפית שלכם, מטילים את האשמה על פרה רצחנית נשכחת וממשיכים הלאה, בטוחים בניתוח שלכם.

אבל זו תהיה טעות – לפחות במקרה זה.

חוקרים צרפתים בחנו לאחרונה מחדש את גולגולת הקורבן שלכאורה נפצעה, והבינו שהדבר לא קרה עקב תאונה. החור היה חלק ועגול מדי. לא היו סימנים לטראומה. וסימני חיתוך קטנים ליד החור שנפער נראים כמו תוצאה של כלי חד, ולא של קרן ענקית. למעשה, הם דמו לשריטות שהתגלו בגולגולות אדם שעברו חירור גולגולת, שזה בדיוק מה שמדענים אלה חושבים שקרה לפרה עתיקה זו. לאחרונה הם פרסמו את תוצאותיהם בכתב העת ַסיינטיפיק-ריפורטס.

מהו חירור גולגולת, אתם אולי שואלים? אז טוב ששאלתם. בעבר הרחוק – והכוונה היא לכל עת בין התקופה הניאוליתית ועד לרנסנס – אנשים השתמשו בשיטת חירור הגולגולת בניסיון לרפא סוגים שונים של מחלות נפש. ההליך היה פשוט, אם כי מסוכן: קודחים חור בגולגולת של המטופל. זהו אחד הניתוחים הקדומים ביותר שידוע לנו עליהם, וקיימת עדות לכך שלעתים הוא אף הצליח. אדם שסבל ממחלה שהגבירה את הלחץ התוך-מוחי, כמו דימום מוחי, יכול היה באמת להפיק תועלת מהליך זה. מובן שהמנתחים העתיקים גם חשבו שהניתוח יכול לרפא התקפים נפשיים ובעיות פסיכולוגיות, שאף אחד מהם לא ניתן לשכך באמצעות חור ענק בראש.

גם אם השיטה ריפאה מישהו לעתים נדירות, לפחות חלק מהאנשים שרדו את הניתוח. ארכיאולוגים מצאו גולגולות עם סימני ריפוי משמעותיים, המראים שהמטופל חי מספיק זמן כדי שעצמותיו יתאחו (זה לוקח כמה ימים עד שהתהליך רק מתחיל).

סימני קידוח גוגולת פרה - מדע - מדע פלוס
סימנים על גולגולת הפרה (a, b, c) בהשוואה לגולגולת אדם שעבר חירור גולגולת (d, e) | צילום: פרננדו רמירז רוצי

 

זה לא שמישהו בתקופה הנאוליתית חשב שהפרה סובלת מהפרעה נפשית, או שהוא ניסה להציל את חייה. אין סימן להתאחות עצמות, ופירושו של דבר או שהפרה לא שרדה אחרי הניתוח, או שההליך התבצע אחרי שהפרה כבר מתה. המדענים חושבים שייתכן כי זה היה סוג של אימון ותרגול למנתחים העתיקים. קידוח חור בגולגולת הוא עבודה מסוכנת, והיה מאד כדאי להתאמן על משהו שפחות אכפת לך ממנו מאשר בן אדם. פרה חיה היתה יכולה למלא את התפקיד, או אפילו כזו שנפטרה לאחרונה.

הם אינם בטוחים באיזו מידה השיטה היתה נפוצה, משום שזו הדוגמה הקדומה ביותר לניתוח בעלי חיים. פרננדו רמירז רוצי, אחד משני המחברים של המאמר, ציין שיש עוד גולגולת בערך מאותה תקופה, שייתכן שגם היא מקרה של חירור גולגולת. תמונה של הגולגולת השנייה (הפעם של חזיר בר) התפרסמה במאמר משנת 1948, אך רוצי אומר "לרוע המזל, גולגולת זו לא תוארכה מעולם והתגלתה מחוץ לאתר חפירות ארכיאולוגי." אילו היתה זו גולגולת מחוררת, זה היה מראה שניתוח זה היה נפוץ יותר בבעלי חיים מכפי ששיערו בעבר. "אבל," הוא אומר, "ללא תאריכים וללא הקשר ארכיאולוגי, קשה לומר משהו," ולרוע המזל לאיש אין שום מושג היכן נמצאת הגולגולת היום.

ייתכן שיש גם עדויות נוספות שמסתתרות בין חלקי גולגולות ידועים.

"קשה מאד למצוא גולגולת שלמה של בעל חיים באתר ארכיאולוגי," מסביר רוצי. יש שפע של חלקי עצמות המראים סימנים של הליכי חירור הגולגולת, אך כולם סומנו כגולגולות אנושיות – איש לא חשב שהם יכולים להיות שייכים ליצור אחר. "ייתכן שעלינו להתבונן בחלקי עצמות אלה ביתר עיון ולשקול אם הם בעצם מהווים חלק מגולגולת של בעל חיים." אומר רוצי.

אם רוצי ועמיתיו יוכלו לסווג מחדש חלק מחלקי עצמות אלה, ייתכן שנמצא את התשובה לשאלה, באיזו מידה שלטו מנתחים עתיקים באמנות חירור הגולגולת. עצם העובדה שאנשים שרדו אחרי הניתוח, בהתחשב במצב הרפואה לפני אלפי שנים, היתה תמיד מרשימה. אולי עלינו להודות על כך לפרות.

מדע פלוס באנר

 

ארכיאולוגיה האדם הקדמון
« פוסט קודם
פוסט הבא »
כתבות אחרונות באתר
כן, אנשים יכולים לטעום שמות ולשמוע צבעים

כן, אנשים יכולים לטעום שמות ולשמוע צבעים

אך זה עדיין לא ברור למה ואיך >>

לכתבה המלאה >
מה בעצם עושה ויטמין c סי?

מה בעצם עושה ויטמין c סי?

לכתבה המלאה >
למה אנשים טובים משחקים מלוכלך?

למה אנשים טובים משחקים מלוכלך?

לכתבה המלאה >
נתיחות לאחר המוות חשובות היום יותר מתמיד. והנה מה שהן יכולות לגלות לנו

נתיחות לאחר המוות חשובות היום יותר מתמיד. והנה מה שהן יכולות לגלות לנו

לכתבה המלאה >
מחקר חדש על זעזועי מוח ופרקינסון מספק סיבה נוספת להגן על הקודקוד

מחקר חדש על זעזועי מוח ופרקינסון מספק סיבה נוספת להגן על הקודקוד

לכתבה המלאה >
האם תרגול באמת מביא לשלמות?

האם תרגול באמת מביא לשלמות?

לכתבה המלאה >
מדוע התורים הארוכים בפארקים של דיסני מרגישים לנו קצרים כל כך?

מדוע התורים הארוכים בפארקים של דיסני מרגישים לנו קצרים כל כך?

לכתבה המלאה >
משחק מסוכן! פציעות הספורט הנפוצות ביותר

משחק מסוכן! פציעות הספורט הנפוצות ביותר

לכתבה המלאה >
מדוע כל כך הרבה מחלות מגיעות מעטלפים?

מדוע כל כך הרבה מחלות מגיעות מעטלפים?

לכתבה המלאה >
מה קורה כשאנחנו חולמים בהקיץ?

מה קורה כשאנחנו חולמים בהקיץ?

לכתבה המלאה >
ג׳ף בזוס רוצה לפתור את כל בעיותינו בכך שיטיס אותנו לירח

ג׳ף בזוס רוצה לפתור את כל בעיותינו בכך שיטיס אותנו לירח

לכתבה המלאה >
הבירה מאז ומתמיד היתה על השולחן

הבירה מאז ומתמיד היתה על השולחן

לכתבה המלאה >
אודות מדע פלוס

מגזין חדשות בתחומי מדע, טכנולוגיה, טבע וחלל. תוכן מקורי, בלעדי ואיכותי מהארץ ומהעולם. מדע פלוס – עניין לסקרנים.
בדיקת מהירות גלישה – Speed Test

קטגוריות
  • חלל
  • טבע
  • טכנולוגיה
  • מדע
קישורים
  • כתבו לנו
  • תנאי שימוש
  • מדיניות פרטיות
  • מפת אתר
עקבו אחרינו
מדע פלוס פייסבוק

עשו לנו לייק והשארו מעודכנים

© מדע פלוס - כל הזכויות שמורות | אין להעתיק, לשכפל, להפיץ, למכור, לפרסם, לשדר, או לעשות שימוש מסחרי או לא מסחרי כלשהו בכל או בחלק מהתוכן באתר, כולל: תמונות, איורים, טקסטים, סגנון עיצוב וכל דבר אחר המופיע באתר. זאת אלא אם ניתנה הסכמה חתומה מראש ובכתב ע״י הנהלת מדע פלוס.
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות כלי נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסטהגדל טקסט
  • הקטן טקסטהקטן טקסט
  • גווני אפורגווני אפור
  • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכהניגודיות הפוכה
  • רקע בהיררקע בהיר
  • הדגשת קישוריםהדגשת קישורים
  • פונט קריאפונט קריא
  • איפוס איפוס