מדע פלוס
  • מדע
  • טכנולוגיה
  • טבע
  • חלל
  • מדע
  • טכנולוגיה
  • טבע
  • חלל
מדע פלוס
  • מדע
  • טכנולוגיה
  • טבע
  • חלל
  • מדע
  • טכנולוגיה
  • טבע
  • חלל
ראשי » טבע » תפוחים ובצלים מאד דומים

תפוחים ובצלים מאד דומים

שרה קיילי ווטסון (POPULAR SCIENCE) 25 בספטמבר 2018

ללא העיניים שלנו, תפוח הוא תפוח ובצל הוא בצל רק הודות לטעם, לריח ולמרקם שלהם. תכונות אלה יחד יוצרות טעם מיוחד המבדיל בין מזון אחד למשנהו.

תפוחים ובצלים מאד דומים - טבע - מדע פלוס
צילום: דיוויד ארקי (גטיאימג׳ס)

 

חמשת החושים שלנו – טעם, מישוש, ריח, שמיעה וראייה – יוצאים מכלל שימוש בחלל ריק (ואקום). הם פועלים בצוותא בדרכים מתוחכמות. חישבו על התופעה הבאה: כשעינינו מכוסות ואפנו חסום, סביר להניח שלא נוכל להבחין בין תפוח לבצל.

כשאנו אוכלים, קולטנים בלשון מפענחים שני דברים: מרקם וטעם. כדי לזהות טעם, קולטנים אלה אוספים חומרים חסרי ריח הידועים כתרכובות כימיות בלתי נדיפות. תרכובות מולקולריות אלה אומרות לנו מהם חמשת המאפיינים הקשורים בדרך כלל לטעם (מר, מלוח, מתוק, חמוץ ואוממי – או מתובל). הבעיה היא שתכונות אלה דומות בתפוחים ובבצלים, אומר סו-יון לי (Soo-Yeun Lee), פרופסור למדעי המזון באוניברסיטת אילינוי באורבנה-שמפיין. לשניהם אותה רמת פריכות ושניהם בעלי טעם חמוץ-מתוק. לכן הלשון שלנו בלבד אינה מסוגלת להבחין בין תפוח פוג'י לתפוח גאלה, על אחת כמה וכמה בין תפוח לבצל. לשם כך עלינו להסתמך על ריחות שאפנו קולט. בזמן שאנו לועסים, המזון גם משחרר תרכובות כימיות נדיפות. גשם ריחני זה מצטבר בפה דרך בית הבליעה ועובר לצינורית אחורי האף – הצינורית המחברת בין האף לבין הגרון. שם, קולטני ריח מפרשים את הארומה המיוחדת של התרכובות הנדיפות, ותורמים לאופן שבו אנו תופסים מהו המזון שאנו אוכלים. חסימת האף מונעת מזרימת אוויר להגיע וממזערת (או אפילו מבטלת) את הריחות.

ללא חוש הראייה והריח, אנו מגששים באפלה. ייתכן שקיים אפקט מבלבל דומה בזוגות אחרים של מזונות.

נסו לנגוס באבטיח עסיסי ומתוק ובמלפפון טרי ותראו (או תריחו) בעצמכם.

מדע פלוס באנר

טעם ריח
« פוסט קודם
פוסט הבא »
כתבות אחרונות באתר
כן, אנשים יכולים לטעום שמות ולשמוע צבעים

כן, אנשים יכולים לטעום שמות ולשמוע צבעים

אך זה עדיין לא ברור למה ואיך >>

לכתבה המלאה >
מה בעצם עושה ויטמין c סי?

מה בעצם עושה ויטמין c סי?

לכתבה המלאה >
למה אנשים טובים משחקים מלוכלך?

למה אנשים טובים משחקים מלוכלך?

לכתבה המלאה >
נתיחות לאחר המוות חשובות היום יותר מתמיד. והנה מה שהן יכולות לגלות לנו

נתיחות לאחר המוות חשובות היום יותר מתמיד. והנה מה שהן יכולות לגלות לנו

לכתבה המלאה >
מחקר חדש על זעזועי מוח ופרקינסון מספק סיבה נוספת להגן על הקודקוד

מחקר חדש על זעזועי מוח ופרקינסון מספק סיבה נוספת להגן על הקודקוד

לכתבה המלאה >
האם תרגול באמת מביא לשלמות?

האם תרגול באמת מביא לשלמות?

לכתבה המלאה >
מדוע התורים הארוכים בפארקים של דיסני מרגישים לנו קצרים כל כך?

מדוע התורים הארוכים בפארקים של דיסני מרגישים לנו קצרים כל כך?

לכתבה המלאה >
משחק מסוכן! פציעות הספורט הנפוצות ביותר

משחק מסוכן! פציעות הספורט הנפוצות ביותר

לכתבה המלאה >
מדוע כל כך הרבה מחלות מגיעות מעטלפים?

מדוע כל כך הרבה מחלות מגיעות מעטלפים?

לכתבה המלאה >
מה קורה כשאנחנו חולמים בהקיץ?

מה קורה כשאנחנו חולמים בהקיץ?

לכתבה המלאה >
ג׳ף בזוס רוצה לפתור את כל בעיותינו בכך שיטיס אותנו לירח

ג׳ף בזוס רוצה לפתור את כל בעיותינו בכך שיטיס אותנו לירח

לכתבה המלאה >
הבירה מאז ומתמיד היתה על השולחן

הבירה מאז ומתמיד היתה על השולחן

לכתבה המלאה >
אודות מדע פלוס

מגזין חדשות בתחומי מדע, טכנולוגיה, טבע וחלל. תוכן מקורי, בלעדי ואיכותי מהארץ ומהעולם. מדע פלוס – עניין לסקרנים.
בדיקת מהירות גלישה – Speed Test

קטגוריות
  • חלל
  • טבע
  • טכנולוגיה
  • מדע
קישורים
  • כתבו לנו
  • תנאי שימוש
  • מדיניות פרטיות
  • מפת אתר
עקבו אחרינו
מדע פלוס פייסבוק

עשו לנו לייק והשארו מעודכנים

© מדע פלוס - כל הזכויות שמורות | אין להעתיק, לשכפל, להפיץ, למכור, לפרסם, לשדר, או לעשות שימוש מסחרי או לא מסחרי כלשהו בכל או בחלק מהתוכן באתר, כולל: תמונות, איורים, טקסטים, סגנון עיצוב וכל דבר אחר המופיע באתר. זאת אלא אם ניתנה הסכמה חתומה מראש ובכתב ע״י הנהלת מדע פלוס.
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות כלי נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסטהגדל טקסט
  • הקטן טקסטהקטן טקסט
  • גווני אפורגווני אפור
  • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכהניגודיות הפוכה
  • רקע בהיררקע בהיר
  • הדגשת קישוריםהדגשת קישורים
  • פונט קריאפונט קריא
  • איפוס איפוס